אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

"פסק הזוי לכל מי שמבין מעט בהלכות שבת"

הרב ישראל רוזן מגיב בחריפות על הטור של הרב שהתיר לעצמו להחזיר את החשמל בשבת ומכנה אותה פסיקה שערורייתית בתוכן, בסגנון ובהחצנה: "זו זילות ההלכה והפיכתה לפסטלינה"

"פסק הזוי לכל מי שמבין מעט בהלכות שבת"
  מוחה נגד הפרסום. הרב רוזן (שאטרסטוק)

ראיתי באתר NRG פסיקה רבנית תחת הכותרת "רב מסביר: למה הפעלתי חימום בשבת". המסביר הוא הרב יוני רוזנצוויג, מרבני אחת הישיבות באפרת אשר בגוש עציון. הוא  תיאר בפלסטיות את אוירת השלג בגוש עציון, ואת החלטתו להשיב למקומו באישון ליל, 'בשינוי', נתיך שקפץ והשבית את תנורי החימום שבבית.

למרות היותי בעצמי תושב גוש עציון שחווה מחצית אותה שבת ללא חשמל, אני מוצא לנכון לערער על הדברים מכל זוית שהיא.

א.   היתר מסוג זה הוא תלוי נסיבות ואין בידי מידע על גילאי הילדים ובריאותם וכמות השמיכות שעמדה לרשותם. מכל מקום, לפי התיאור המשורטט לפרטי פרטיו (בסגנון של חיבור ילדותי) ניכר שהילדים נמו עדין בחמימות השמיכות. ניתן היה בהחלט להמתין לבוקר ולהטיל את התיקון על אחד מהם ("לצורך עצמו"), אם יש מישהו בגיל המתאים.

הטיעון המצורף "שיתכן לראות זאת כפעולה שאיננה ישירה כי החשמל מיוצר במקום אחר ולא באותו חדר שבו מרימים את המפסק" הוא הזוי לכל מי שמבין מעט בהלכות שבת. וגם אם אי מישהו אמר כך אי פעם – הרי זה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה במסגרת הפסיקה המוסכמת.

ב.   אך עיקר 'הזדעזותי' היא מן האווירה והסגנון. ניכר שהרב הכותב רצה להתפאר קבל גולשי האתר בידו הגדולה המכופפת את ההלכה בווירטואוזיות, למען יכירוהו ויוקירוהו. גם אם היו נסיבות ספציפיות מקילות לא ניתן לפסוק כך בפומבי בלי לפורטן, ועוד בחלון הראווה האינטרנטי.

זו זילות ההלכה והפיכתה לפלסטלינה… פסק מסוג זה חייב להינתן בצנעא ותוך סייג שאין בו פסיקה עקרונית או כוללנית. לא מצאנו זכר לגישה כזו בדברי הרב המקל.

ג.    אילו פסק כזאת לשכניו כי עתה החרשתי. אך בכל הרשימה מובלט מאד האינטרס האישי שלו ושל משפחתו. כנראה שנשמט ממנו הכלל החז"לי ש"אין אדם רואה חובה לעצמו" (שבת קיט,א) מעין דברי המשנה "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" (נגעים ב,ה). הזחיחות האישית באה לידי ביטוי במשפט המחץ: "לא היתה לי שום בעיה להירדם" – מנוחת הלוחם!

הכותב חותם כחבר בארגון 'רבני בית הלל'. האם שם שותפים למופע פסיקתי זה?

==

הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון 'צומת' ומרבני 'דרך אמונה'

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
29 תגובות - 29 דיונים מיין לפי
1
חזק ברוך !!
דניאל | 17-12-2013 19:28
2
ישר כוח!
דודו | 17-12-2013 20:11
הדרך הזו מסוכנת ותעלה לנו ביוקר. הלכה זה בכלל לא משחק!!!!!
3
מה ההבדל העקרוני ההלכתי (לא הניסוחי)
ישראל | 17-12-2013 20:15
אם נתיך חשמלי "קפץ" ואין אמצעי חימום אחר הפועל בבית, וכן אם יש תינוק או זקן בעל מיחוש - אפשר להחזירו על ידי קטן או "בשינוי", דהיינו באמצעות מקל או כפית וכיו"ב. הרב שמואל שפירא, מרבני "צהר", הוא רבה של כוכב יאיר. השתתף בהכנת הכתבה: הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת"
4
בין אור לחושך
ישראל | 17-12-2013 21:38
חבל שהכתבה על ההיתר המפוברק פורסמה ברבים זה פגיעה בכבוד השבת ואירגון בית הלל אין היתר לעשות מלאכה דאורייתא, הדלקת גופי חימום מפני צינה, ברגע שהחשמל "קפץ" עדין חם מספיק עד שימצא אפשרות לקרוא לגוי כדי שידליק או להמתין עד הבוקר. חבל.....
5
הרב רוזן קורא לפסק שהוא עצמו חתום עליו הזוי
אליהו | 17-12-2013 23:05
היחיד שהזוי פה הוא הרב רוזן, שבערב שבת אמר דברים זהים לאלה של הרב רוזנצוייג. כנראה לפי דעתו של הרב רוזן הוא עצמו לא מבין כלום בהלכות שבת. מביך ומביש. העיקר שהוא מרבני דרך אמונה!
6
יפה יפה, החרדים כבר צפו מזמן...
| 17-12-2013 23:08
כבר מזמן צפו החרדים את התהליך החלקלק שאנחנו מצויים בו ולכן כל כך הזהירו ומזהירים מפנינו. אין שום הפתעה בפסיקה זו, אחרי תופעת המסמסים והמניינים השוויוניים ועוד ועוד. זה כבר מזמן לא לייט...
7
בהחלט הדרך בה פורסם הפסק לא נראית
| 17-12-2013 23:18
יישר כח לרב רוזן
8
סחתיין הרב רוזן
ש. ירושלמי | 17-12-2013 23:35
כל הזמן חיכיתי ליום שבו מכון צומת גם יגיד מה אסור ולא רק מה מותר אך במחשבה שנייה אם כבר דובר על רייטינג ותהילה וירטואלית נראה שמכון צומת ודאי יצא נשכר כך שאולי יש פה יריבות אישית
9
הרב רוזן בקיא גדול בעניינים אלו
יוני | 17-12-2013 23:36
ובהחלט אין ספק שלומר שהדלקת חשמל היא מעין "גרמא" כי החשמל לא מיוצר כאן, זו סברא של ינוקא שלא מבין בין ימינו לשמאלו... היות ו"הכל חולים אצל הקור" ההיתר הוא רק כשזה נעשה כדרבנן על ידי גוי או בשינוי ועל ידי קטן.
10
במחילה, הרב הזה סתם עם הארץ
הרב מאיר | 18-12-2013 0:31
ההיתר של פעולה בשינוי היא רק לגבי 'מוקצה', ולא לגבי הדלקת נורות חשמל, שבדרך כלל עוברים בהדלקתן משום אב מלאכה של הבערה, או של איסור ,בונה, (סגירת מעגל חשמלי לדעת החזו"א). גם "הנימוק" שהחשמל בא ממקום אחר איננו רלבנטי, כי סוכ"ס עצם פעולת ההבערה נעשתה ללא גרמא. לפחות היה מתבייש הרב הזה לפרסם את בורותו לעיני כל!
11
תגובה ליפה יפה חרדים..
מיכאל...דתי לומי חרדי לשעבר | 18-12-2013 0:39
תמיד הדשא של השכן יותר יפה תפסיק לחשוב ששם יותר טוב דיי אם הנחיתות הזאת אני יודע מה הולך שם תורה היא תורה אחת אין חילוק ולהגיד הכל אסור כמו החרדים זה הכי קל.....
12
מי שמדבר- אלוף הממציאים איך לחלל שבת
יוסי | 18-12-2013 0:44
מצחיק מאד. מי שעשה פלסטלינה ממצוות דאורייתא ומדרבנן מדבר על רב אחר? בעיני שניכם כמו אחרים רק מחפשים דרך להיות כמו כולם אז למה לדבר סרה אחד על השני? אתם כמו החרדים- לא מסוגלים לעכל איש את רעהו. רוזן, אולי קצת תתכנס בביתך ותפסיק להמציא המצאות סרק?
13
אז מה אנחנו רוצים מהחילוניים? סיפור יהודי....
אמת | 18-12-2013 2:05
מעשה בעיירה יהודית באישה שכרעה ללדת בשבת, ולא היה בית חולים בעיררה אלא בעיירה השכנה. קרא הרב לעגלון וציוה עליו לקחת בעצם השבת את היולדת לעיירה השכנה. אך העגלון שעם הארץ היה אמר לרב כי אינו מוכן ליסוע בשבת, אמר לו הרב כי פיקוח נפש דוחה שבת, אך העגלון אומר כי אם ליסוע אזי חייב הוא סיגריה דולקת בפיו אחרת אינו נוסע, הרבה ניסה לשכנע אותו כי שבת היום אך הוא בשלו... בלית ברירה התיר לו הרב משום פיקוח נפש של היולדת, ליסוע ולהדליק סיגריה והעיקר שלא תסתכן היולדת. נסע לו העגלון עם היולדת מעשן להנאתו באת הסיגריה וכסיים אותה שלח אותה לעזאזל ומילל תחת שפמו, יימח שמם הרבנים האלו, אם היו לוחצים אותם עוד קצת מה היו מתירים לנו?.... כך כנראה חושב החילוני הממוצע אחרי פסיקת הרב יוני, ובמקרה שלו אולי הוא צודק, ואפילו לא צריך ללחוץ הרבה, רק ללחוץ בשינוי....
14
לדברי החזון-איש סגירת מעגל חשמלי היא איסור בונה.
עמוס | 18-12-2013 8:59
סברה עקומה שנועדה להרבות איסורים. במסגרת נטיה כללית להפוך את התורה לנחלת מזוכיסטים בלבד. וכמובן, לאור זה שמרם עובדיה "עשני גוי", בכלל אסור לי לשמור שבת. גם זה חלק מאותה מגמה מחרבת.
15
ולמה כבודו לא הביע עמדה נגד הפסק של מכירת האולפנה בכסף?
שכונת האולפנה בית אל | 18-12-2013 14:24
זה היה מותר עפ"י ההלכה ( לא עפ"י המשפחה )???? חבל שבעניין הזה הרבנים הגדולים לא הביעו את דעתם אולי פחדו ממערכות התקשורת שהמשפחה מחזיקה??????
16
להלן: צעוד פסק מרבני בית הילל :)
אחיטוב | 18-12-2013 14:53
שו"ת רבני בית חילל סעי' ב' רב מסביר - כך התרתי לעצמי אכילת חזיר אחרי שיצאתי מהכנסיה (ראה ק"ן טעמים על כך בשו"ת מגלה פנים סעי' א'), ראיתי מסעדה שמוכרת חזיר. היות והייתי רעב נכנסתי למסעה והתיישבתי באמצע. התחלתי לחשוב אמנם בעל המסעדה מצהיר שהוא מוכר חזיר אבל אין אדם משים עצמו רשע כך שהוא לא נאמן על כך. מעבר לזה הרי אנו במצב מלחמה תמידי על הארץ וכל הארץ חזית והרי במלחמת כיבוש התירו במסכת חולין לאכול קותלי חזירים. דבר אחר, אם פוסק הלכה יפרסם את ההיתר באתר NRG יהיה בכך קידוש ה' עצום והרי עשה דוחה לא תעשה ועוד המחלל שבת בפרהסיא (ומה יותר פרהסיא מפרסום באינטרט) דינו כגוי וממילא מותר לי. ועוד הרי הביא הריטב"א , רבינו בחיי ועוד שנקרא חזיר על שם שעתיד הקב"ה להחזירו וכן אמרו חזל שמצוות בטילות לעתיד לבוא והרי העתיד כבר כאן ואנו כבר הרבה אחרי ראשית צמיחת גאולתנו. החלטתי לאכול את החזיר פחות פחות מכזית. ישבתי במסעדה ולעסתי אותו לאט לאט בהנאה. חזרתי הביתה ואשתי התפלאה על כך שאינני רעב. עניתי לה "הכל בסדר" מחר תקראי ב NRG איפה אכלתי. ישנתי טוב.
17
לכותב 15 היקר מאד עצוב שאתה צודק מאד
יוני | 18-12-2013 17:32
זה תחילת נפילת מפעל ההתיישבות עוד יכתבו על הבושה הזו בתולדות עם ישראל העיקר שכל עוד זה לא הגיע לכיס שלו הוא הטיף מעל כל במה על חובת מסירות הנפש על ארץ ישראל אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה זקנותו ביישה צעירותו
18
כמה הולך מכון צומת להרוויח מפסק הגרמא שהם יפתחו?
קפואים באל חאדר עילית | 18-12-2013 18:23
אנחנו מחליפים מיחם חימום כל שנה וחצי בגלל בלאי. מכון צומת מקבל תמלוגים מהיצרנים?
19
מהלכות פיקוח נפש בהקשר: לא תעמוד על דם רעך
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו... | 19-12-2013 11:18
וחז"ל מלמדים כי כאשר אדם שרוי במצב של פיקוח נפש, לא רק שמותר לו ולמסייעים בידו לעבור על מצוות לא תעשה, אלא שהמסייעים בידו אף מצווים לעשות זאת, בהתאם לציווי "לא תעמוד על דם רעך". וכך מובא בגמרא: "מפקחין פיקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח. ואין צריך ליטול רשות מבית דין" (יומא פד). ועוד בנושא נאמר... שאלה מרכזית במצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", עד היכן מגיע חיוב מצווה זו. ברור לכל, שהרואה את חבירו בסכנה, כגון שבאים ליסטים להורגו, או שהוא טובע בנהר, שחובה עליו לקום ולהצילו. = ב – האם המציל צריך לסכן את חייו ההלכה מפרק י"א - הלכות הצלת נפשות.‏ קישור ישיר להלכה. שאלה מרכזית במצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", עד היכן מגיע חיוב מצווה זו. ברור לכל, שהרואה את חבירו בסכנה, כגון שבאים ליסטים להורגו, או שהוא טובע בנהר, שחובה עליו לקום ולהצילו. אלא שהשאלה היא, מה הדין במקרה שכדי להציל את החבר, צריך המציל לסכן את חייו. האם גם אז מוטלת עליו המצווה "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", ועליו להיכנס לתוך הסכנה כדי להציל את חבירו, או שהמצווה מוטלת על המציל רק כאשר הוא אינו מסתכן בנפשו. לדוגמה, אדם שעבר ברחוב וראה בית שעולה באש, ומתוכו צועקים ילדים לעזרה. הוא יודע שאם ינסה להיכנס לבית להצילם, יתכן מאוד שאף הוא יחנק מהעשן ישרף וימות. האם במקרה כזה עליו להיכנס לתוך הסכנה כדי להציל את הילדים, או שמא במקום שיש סכנה ממשית, אין חובה להסתכן כדי להציל חיי יהודי אחר? תשובה: שתי שיטות עיקריות נאמרו בהלכה זו, יש אומרים שככלל, מצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" שווה לשאר המצוות שבתורה, וכשם שאין מצווה לסכן את הנפש כדי לקיים מצוות אחרות, כך אין אדם צריך לסכן את נפשו כדי להציל את חבירו. ויש אומרים, שמצוות "לֹא תַעֲמֹד" שונה משאר המצוות, ומאחר שחבירו נמצא בסכנת מוות, מצווה להיכנס לספק סכנה כדי להצילו.
20
מהלכות פיקוח נפש - "לא תעמוד על דם רעך" !
"לא בשמים היא...ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מ | 19-12-2013 11:32
מהלכות פיקוח נפש - מתוך "פניני הלכה" ומסביר: פיקוח נפש: כדי לחיות ולקיים עוד מצוות עמדת ההלכה במקרה כזה היא כי הצלת חיי אדם, בין אם אלו חיי אחרים ובין אם אלו חייו שלו, חשובה יותר מקיום מצוות התורה, ולכן יש לעשות כל שנדרש לשם הצלת החיים - גם במחיר של לעבור על איסורים כמו חילול שבת חז"ל מלמדים כי כאשר אדם שרוי במצב של פיקוח נפש, לא רק שמותר לו ולמסייעים בידו לעבור על מצוות לא תעשה, אלא שהמסייעים בידו אף מצווים לעשות זאת, בהתאם לציווי "לא תעמוד על דם רעך". וכך מובא בגמרא: "מפקחין פיקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח. ואין צריך ליטול רשות מבית דין" (יומא פד). פרק: י"א – הלכות הצלת נפשות א – מצוות לא תעמוד על דם רעך מצווה גדולה מן התורה להציל אדם שנמצא בסכנה. שכן מצווים אנו אף להשיב לאדם חפץ שאבד לו, שנאמר (דברים כב, ב): "וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ", על אחת כמה וכמה שאת נפשו אנו צריכים להשיב לו ולהצילו. ג – באור שתי השיטות ← ב – האם המציל צריך לסכן את חייו ההלכה מפרק י"א - הלכות הצלת נפשות.‏ קישור ישיר להלכה. שאלה מרכזית במצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", עד היכן מגיע חיוב מצווה זו. ברור לכל, שהרואה את חבירו בסכנה, כגון שבאים ליסטים להורגו, או שהוא טובע בנהר, שחובה עליו לקום ולהצילו. אלא שהשאלה היא, מה הדין במקרה שכדי להציל את החבר, צריך המציל לסכן את חייו. האם גם אז מוטלת עליו המצווה "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", ועליו להיכנס לתוך הסכנה כדי להציל את חבירו, או שהמצווה מוטלת על המציל רק כאשר הוא אינו מסתכן בנפשו. לדוגמה, אדם שעבר ברחוב וראה בית שעולה באש, ומתוכו צועקים ילדים לעזרה. הוא יודע שאם ינסה להיכנס לבית להצילם, יתכן מאוד שאף הוא יחנק מהעשן ישרף וימות. האם במקרה כזה עליו להיכנס לתוך הסכנה כדי להציל את הילדים, או שמא במקום שיש סכנה ממשית, אין חובה להסתכן כדי להציל חיי יהודי אחר? תשובה: שתי שיטות עיקריות נאמרו בהלכה זו, יש אומרים שככלל, מצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" שווה לשאר המצוות שבתורה, וכשם שאין מצווה לסכן את הנפש כדי לקיים מצוות אחרות, כך אין אדם צריך לסכן את נפשו כדי להציל את חבירו. ויש אומרים, שמצוות "לֹא תַעֲמֹד" שונה משאר המצוות, ומאחר שחבירו נמצא בסכנת מוות, מצווה להיכנס לספק סכנה כדי להצילו. "לא בשמים היא...ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל'/יב'-יד'). "לא בשמים היא...ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד... בפיך ובלבבך לעשותו...
21
ההבדל העקרוני לענד
יחי הקטן | 19-12-2013 18:03
בין הפסקים הסותרים של הרבנים הוא שכאשר מרימים מתג ראשי של בית מדליקים גם מכשירי חשמל שאינן נצרכים לחימום למשל נורות להט - שיש לכבותם לפני הרמת המתג אם נעשה על ידי ישראל. הפדק של הרב רוזן מדבר ספציפית על מתג של התנור לענד - שאותו מותר בשינוי ליהודי אם אין גוי בסביבה. כמובן מעבר לניסוח וכו
22
למגיב 10 - הפוסל במומו פוסל!
י.פ. | 19-12-2013 23:44
הרב רוזנצוויג איננו עם הארץ כלל. הצרה היא שאתה שלמדת כנראה פחות ממנו, שחררת את הנצרה לפני שטרחת לעיין קצת בסוגיה ולדון ת"ח לכף זכות. עיין בשש"כ לג, ב ושם בהערה יז* שכמה מגדולי הפוסקים התירו לעשות אפילו איסור דאורייתא עבור חולה שאין בו סכנה. ושם כתב בשם הגרש"ז אויערבך שוודאי אפשר לסמוך על כך כאשר אי אפשר ע"י גוי. אני מאמין שלא ציפית מהרב רוזנצוויג לצאת בשלש בלילה בקור אימים ובשלג שמגיע עד הברכיים לחפש גוי. בעניין גרמא, עיין שו"ת יחוה דעת א, לב מה שכתב בשם ערוך השולחן והגרצ"פ פרנק זצ"ל שהדלקת מכשיר חשמלי אינה אלא גרמא כלומר אסורה מדרבנן משום שבהרמת המתג האדם רק מסיר המונע וגורם לפגישת שני הכוחות הנגדיים החיובי והשלילי וכו' עיי"ש. אמנם נכון שרוב הפוסקים חולקים על כך וסוברים שיש בזה איסור דאורייתא, אך מסתבר שהרב רוזנצוויג סבר שניתן לצרף את שיטת המתירים להקל בשעת הדחק.
23
זו שאלה של הסתכלות
איציק | 20-12-2013 11:50
אפשר להסתכל על זה כ- להתיר במקום שהתורה בפירוש לא מתירה... ואפשר להסתכל על זה , שאותו רב מכובד, החליט שאינו רוצה לקיים את מצוות התורה. לדעתו זה כנראה לא משנה איך מסתכלים על זה... פשוט שאלה של הסתכלות...
24
היה לי קר אז עישנתי סגריה בשינוי...
איציק | 20-12-2013 11:54
אם מותר להדליק חשמל כי היה קצת קר. אז אני מעשן בשינוי אם קר. נוסע לאנטרטיקה בשבת קייצית כי חם לי אוכל חזיר כי אני רעב. ממיר את דתי כי קשה לי. אבל שימו לב!!! הכל כמובן בשינוי!!! ובאישור של ארגון (בית) הלל
25
אכן היה לו מותר לחלל שבת
יוני | 20-12-2013 12:01
כי דין חולה נפש הוא כחולה שיש בו סכנה. ודין מחלל שבת בפרהסיה הוא כשל חולה נפש. ודין המתיר זאת, ק"ו שהוא חולה נפש. והמפרסם זאת ברבים, ק"ו בן בנו של ק"ו שהוא חולה נפש. לסיכום: היה לו מותר לחלל שבת, גם ללא ההיתרים שלו... אה, שכחתי שוטה פטור בכלל מן המצוות.
26
יש לו היתר מפורש בגמ'
איציק | 20-12-2013 12:05
מובא בגמ' כי רב הונא אומר, העובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהתר. לפי זה היה לו מותר לכתחילה לחלל שבת
27
יש התייחסות מקילה בעניין...
יו | 21-12-2013 18:37
בית של גויים- לגוי מותר לעשות איסורי שבת
28
האם הרב יוני רוזנצוייג שאל את רבני מעלה אדומים מהם למד
אריק | 22-12-2013 11:00
מה צריכה להיות הלכה למעשה במקרה הזה ? אני מכיר את הרב יוני רוזנצויג בהכרות אישית ומשפחתית כגדול ובקיא בקיאות רבה בהלכות שבת ועל כן יורנו רבינו !
29
לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת
המוכיח | 08-01-2014 22:57
אש בתקופת התורה מקורה בהבערת עצים עד שמתכלים. חשמל הוא המצאה גאונית שאם היה בתקופת התורה, המשנה והתלמוד, היו מחייבים ברכה בהפעלתו כתחליף למאמץ בהבערת עצים. אפשר גם לפרש "לא תבערו אש" ההפך מביעור חמץ. במקום הפירוש לא תבעירו אש.