"פסק הזוי לכל מי שמבין מעט בהלכות שבת"

הגב

הדרך הזו מסוכנת ותעלה לנו ביוקר. הלכה זה בכלל לא משחק!!!!! הגב

אם נתיך חשמלי "קפץ" ואין אמצעי חימום אחר הפועל בבית, וכן אם יש תינוק או זקן בעל מיחוש - אפשר להחזירו על ידי קטן או "בשינוי", דהיינו באמצעות מקל או כפית וכיו"ב. הרב שמואל שפירא, מרבני "צהר", הוא רבה של כוכב יאיר. השתתף בהכנת הכתבה: הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת" הגב

חבל שהכתבה על ההיתר המפוברק פורסמה ברבים זה פגיעה בכבוד השבת ואירגון בית הלל אין היתר לעשות מלאכה דאורייתא, הדלקת גופי חימום מפני צינה, ברגע שהחשמל "קפץ" עדין חם מספיק עד שימצא אפשרות לקרוא לגוי כדי שידליק או להמתין עד הבוקר. חבל..... הגב

היחיד שהזוי פה הוא הרב רוזן, שבערב שבת אמר דברים זהים לאלה של הרב רוזנצוייג. כנראה לפי דעתו של הרב רוזן הוא עצמו לא מבין כלום בהלכות שבת. מביך ומביש. העיקר שהוא מרבני דרך אמונה! הגב

כבר מזמן צפו החרדים את התהליך החלקלק שאנחנו מצויים בו ולכן כל כך הזהירו ומזהירים מפנינו. אין שום הפתעה בפסיקה זו, אחרי תופעת המסמסים והמניינים השוויוניים ועוד ועוד. זה כבר מזמן לא לייט... הגב

יישר כח לרב רוזן הגב

כל הזמן חיכיתי ליום שבו מכון צומת גם יגיד מה אסור ולא רק מה מותר אך במחשבה שנייה אם כבר דובר על רייטינג ותהילה וירטואלית נראה שמכון צומת ודאי יצא נשכר כך שאולי יש פה יריבות אישית הגב

ובהחלט אין ספק שלומר שהדלקת חשמל היא מעין "גרמא" כי החשמל לא מיוצר כאן, זו סברא של ינוקא שלא מבין בין ימינו לשמאלו... היות ו"הכל חולים אצל הקור" ההיתר הוא רק כשזה נעשה כדרבנן על ידי גוי או בשינוי ועל ידי קטן. הגב

ההיתר של פעולה בשינוי היא רק לגבי 'מוקצה', ולא לגבי הדלקת נורות חשמל, שבדרך כלל עוברים בהדלקתן משום אב מלאכה של הבערה, או של איסור ,בונה, (סגירת מעגל חשמלי לדעת החזו"א). גם "הנימוק" שהחשמל בא ממקום אחר איננו רלבנטי, כי סוכ"ס עצם פעולת ההבערה נעשתה ללא גרמא. לפחות היה מתבייש הרב הזה לפרסם את בורותו לעיני כל! הגב

תמיד הדשא של השכן יותר יפה תפסיק לחשוב ששם יותר טוב דיי אם הנחיתות הזאת אני יודע מה הולך שם תורה היא תורה אחת אין חילוק ולהגיד הכל אסור כמו החרדים זה הכי קל..... הגב

מצחיק מאד. מי שעשה פלסטלינה ממצוות דאורייתא ומדרבנן מדבר על רב אחר? בעיני שניכם כמו אחרים רק מחפשים דרך להיות כמו כולם אז למה לדבר סרה אחד על השני? אתם כמו החרדים- לא מסוגלים לעכל איש את רעהו. רוזן, אולי קצת תתכנס בביתך ותפסיק להמציא המצאות סרק? הגב

מעשה בעיירה יהודית באישה שכרעה ללדת בשבת, ולא היה בית חולים בעיררה אלא בעיירה השכנה. קרא הרב לעגלון וציוה עליו לקחת בעצם השבת את היולדת לעיירה השכנה. אך העגלון שעם הארץ היה אמר לרב כי אינו מוכן ליסוע בשבת, אמר לו הרב כי פיקוח נפש דוחה שבת, אך העגלון אומר כי אם ליסוע אזי חייב הוא סיגריה דולקת בפיו אחרת אינו נוסע, הרבה ניסה לשכנע אותו כי שבת היום אך הוא בשלו... בלית ברירה התיר לו הרב משום פיקוח נפש של היולדת, ליסוע ולהדליק סיגריה והעיקר שלא תסתכן היולדת. נסע לו העגלון עם היולדת מעשן להנאתו באת הסיגריה וכסיים אותה שלח אותה לעזאזל ומילל תחת שפמו, יימח שמם הרבנים האלו, אם היו לוחצים אותם עוד קצת מה היו מתירים לנו?.... כך כנראה חושב החילוני הממוצע אחרי פסיקת הרב יוני, ובמקרה שלו אולי הוא צודק, ואפילו לא צריך ללחוץ הרבה, רק ללחוץ בשינוי.... הגב

סברה עקומה שנועדה להרבות איסורים. במסגרת נטיה כללית להפוך את התורה לנחלת מזוכיסטים בלבד. וכמובן, לאור זה שמרם עובדיה "עשני גוי", בכלל אסור לי לשמור שבת. גם זה חלק מאותה מגמה מחרבת. הגב

זה היה מותר עפ"י ההלכה ( לא עפ"י המשפחה )???? חבל שבעניין הזה הרבנים הגדולים לא הביעו את דעתם אולי פחדו ממערכות התקשורת שהמשפחה מחזיקה?????? הגב

שו"ת רבני בית חילל סעי' ב' רב מסביר - כך התרתי לעצמי אכילת חזיר אחרי שיצאתי מהכנסיה (ראה ק"ן טעמים על כך בשו"ת מגלה פנים סעי' א'), ראיתי מסעדה שמוכרת חזיר. היות והייתי רעב נכנסתי למסעה והתיישבתי באמצע. התחלתי לחשוב אמנם בעל המסעדה מצהיר שהוא מוכר חזיר אבל אין אדם משים עצמו רשע כך שהוא לא נאמן על כך. מעבר לזה הרי אנו במצב מלחמה תמידי על הארץ וכל הארץ חזית והרי במלחמת כיבוש התירו במסכת חולין לאכול קותלי חזירים. דבר אחר, אם פוסק הלכה יפרסם את ההיתר באתר NRG יהיה בכך קידוש ה' עצום והרי עשה דוחה לא תעשה ועוד המחלל שבת בפרהסיא (ומה יותר פרהסיא מפרסום באינטרט) דינו כגוי וממילא מותר לי. ועוד הרי הביא הריטב"א , רבינו בחיי ועוד שנקרא חזיר על שם שעתיד הקב"ה להחזירו וכן אמרו חזל שמצוות בטילות לעתיד לבוא והרי העתיד כבר כאן ואנו כבר הרבה אחרי ראשית צמיחת גאולתנו. החלטתי לאכול את החזיר פחות פחות מכזית. ישבתי במסעדה ולעסתי אותו לאט לאט בהנאה. חזרתי הביתה ואשתי התפלאה על כך שאינני רעב. עניתי לה "הכל בסדר" מחר תקראי ב NRG איפה אכלתי. ישנתי טוב. הגב

זה תחילת נפילת מפעל ההתיישבות עוד יכתבו על הבושה הזו בתולדות עם ישראל העיקר שכל עוד זה לא הגיע לכיס שלו הוא הטיף מעל כל במה על חובת מסירות הנפש על ארץ ישראל אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה זקנותו ביישה צעירותו הגב

אנחנו מחליפים מיחם חימום כל שנה וחצי בגלל בלאי. מכון צומת מקבל תמלוגים מהיצרנים? הגב

וחז"ל מלמדים כי כאשר אדם שרוי במצב של פיקוח נפש, לא רק שמותר לו ולמסייעים בידו לעבור על מצוות לא תעשה, אלא שהמסייעים בידו אף מצווים לעשות זאת, בהתאם לציווי "לא תעמוד על דם רעך". וכך מובא בגמרא: "מפקחין פיקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח. ואין צריך ליטול רשות מבית דין" (יומא פד). ועוד בנושא נאמר... שאלה מרכזית במצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", עד היכן מגיע חיוב מצווה זו. ברור לכל, שהרואה את חבירו בסכנה, כגון שבאים ליסטים להורגו, או שהוא טובע בנהר, שחובה עליו לקום ולהצילו. = ב – האם המציל צריך לסכן את חייו ההלכה מפרק י"א - הלכות הצלת נפשות.‏ קישור ישיר להלכה. שאלה מרכזית במצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", עד היכן מגיע חיוב מצווה זו. ברור לכל, שהרואה את חבירו בסכנה, כגון שבאים ליסטים להורגו, או שהוא טובע בנהר, שחובה עליו לקום ולהצילו. אלא שהשאלה היא, מה הדין במקרה שכדי להציל את החבר, צריך המציל לסכן את חייו. האם גם אז מוטלת עליו המצווה "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", ועליו להיכנס לתוך הסכנה כדי להציל את חבירו, או שהמצווה מוטלת על המציל רק כאשר הוא אינו מסתכן בנפשו. לדוגמה, אדם שעבר ברחוב וראה בית שעולה באש, ומתוכו צועקים ילדים לעזרה. הוא יודע שאם ינסה להיכנס לבית להצילם, יתכן מאוד שאף הוא יחנק מהעשן ישרף וימות. האם במקרה כזה עליו להיכנס לתוך הסכנה כדי להציל את הילדים, או שמא במקום שיש סכנה ממשית, אין חובה להסתכן כדי להציל חיי יהודי אחר? תשובה: שתי שיטות עיקריות נאמרו בהלכה זו, יש אומרים שככלל, מצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" שווה לשאר המצוות שבתורה, וכשם שאין מצווה לסכן את הנפש כדי לקיים מצוות אחרות, כך אין אדם צריך לסכן את נפשו כדי להציל את חבירו. ויש אומרים, שמצוות "לֹא תַעֲמֹד" שונה משאר המצוות, ומאחר שחבירו נמצא בסכנת מוות, מצווה להיכנס לספק סכנה כדי להצילו. הגב

מהלכות פיקוח נפש - מתוך "פניני הלכה" ומסביר: פיקוח נפש: כדי לחיות ולקיים עוד מצוות עמדת ההלכה במקרה כזה היא כי הצלת חיי אדם, בין אם אלו חיי אחרים ובין אם אלו חייו שלו, חשובה יותר מקיום מצוות התורה, ולכן יש לעשות כל שנדרש לשם הצלת החיים - גם במחיר של לעבור על איסורים כמו חילול שבת חז"ל מלמדים כי כאשר אדם שרוי במצב של פיקוח נפש, לא רק שמותר לו ולמסייעים בידו לעבור על מצוות לא תעשה, אלא שהמסייעים בידו אף מצווים לעשות זאת, בהתאם לציווי "לא תעמוד על דם רעך". וכך מובא בגמרא: "מפקחין פיקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח. ואין צריך ליטול רשות מבית דין" (יומא פד). פרק: י"א – הלכות הצלת נפשות א – מצוות לא תעמוד על דם רעך מצווה גדולה מן התורה להציל אדם שנמצא בסכנה. שכן מצווים אנו אף להשיב לאדם חפץ שאבד לו, שנאמר (דברים כב, ב): "וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ", על אחת כמה וכמה שאת נפשו אנו צריכים להשיב לו ולהצילו. ג – באור שתי השיטות ← ב – האם המציל צריך לסכן את חייו ההלכה מפרק י"א - הלכות הצלת נפשות.‏ קישור ישיר להלכה. שאלה מרכזית במצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", עד היכן מגיע חיוב מצווה זו. ברור לכל, שהרואה את חבירו בסכנה, כגון שבאים ליסטים להורגו, או שהוא טובע בנהר, שחובה עליו לקום ולהצילו. אלא שהשאלה היא, מה הדין במקרה שכדי להציל את החבר, צריך המציל לסכן את חייו. האם גם אז מוטלת עליו המצווה "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", ועליו להיכנס לתוך הסכנה כדי להציל את חבירו, או שהמצווה מוטלת על המציל רק כאשר הוא אינו מסתכן בנפשו. לדוגמה, אדם שעבר ברחוב וראה בית שעולה באש, ומתוכו צועקים ילדים לעזרה. הוא יודע שאם ינסה להיכנס לבית להצילם, יתכן מאוד שאף הוא יחנק מהעשן ישרף וימות. האם במקרה כזה עליו להיכנס לתוך הסכנה כדי להציל את הילדים, או שמא במקום שיש סכנה ממשית, אין חובה להסתכן כדי להציל חיי יהודי אחר? תשובה: שתי שיטות עיקריות נאמרו בהלכה זו, יש אומרים שככלל, מצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" שווה לשאר המצוות שבתורה, וכשם שאין מצווה לסכן את הנפש כדי לקיים מצוות אחרות, כך אין אדם צריך לסכן את נפשו כדי להציל את חבירו. ויש אומרים, שמצוות "לֹא תַעֲמֹד" שונה משאר המצוות, ומאחר שחבירו נמצא בסכנת מוות, מצווה להיכנס לספק סכנה כדי להצילו. "לא בשמים היא...ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל'/יב'-יד'). "לא בשמים היא...ולא מעבר לים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד... בפיך ובלבבך לעשותו... הגב

בין הפסקים הסותרים של הרבנים הוא שכאשר מרימים מתג ראשי של בית מדליקים גם מכשירי חשמל שאינן נצרכים לחימום למשל נורות להט - שיש לכבותם לפני הרמת המתג אם נעשה על ידי ישראל. הפדק של הרב רוזן מדבר ספציפית על מתג של התנור לענד - שאותו מותר בשינוי ליהודי אם אין גוי בסביבה. כמובן מעבר לניסוח וכו הגב

הרב רוזנצוויג איננו עם הארץ כלל. הצרה היא שאתה שלמדת כנראה פחות ממנו, שחררת את הנצרה לפני שטרחת לעיין קצת בסוגיה ולדון ת"ח לכף זכות. עיין בשש"כ לג, ב ושם בהערה יז* שכמה מגדולי הפוסקים התירו לעשות אפילו איסור דאורייתא עבור חולה שאין בו סכנה. ושם כתב בשם הגרש"ז אויערבך שוודאי אפשר לסמוך על כך כאשר אי אפשר ע"י גוי. אני מאמין שלא ציפית מהרב רוזנצוויג לצאת בשלש בלילה בקור אימים ובשלג שמגיע עד הברכיים לחפש גוי. בעניין גרמא, עיין שו"ת יחוה דעת א, לב מה שכתב בשם ערוך השולחן והגרצ"פ פרנק זצ"ל שהדלקת מכשיר חשמלי אינה אלא גרמא כלומר אסורה מדרבנן משום שבהרמת המתג האדם רק מסיר המונע וגורם לפגישת שני הכוחות הנגדיים החיובי והשלילי וכו' עיי"ש. אמנם נכון שרוב הפוסקים חולקים על כך וסוברים שיש בזה איסור דאורייתא, אך מסתבר שהרב רוזנצוויג סבר שניתן לצרף את שיטת המתירים להקל בשעת הדחק. הגב

אפשר להסתכל על זה כ- להתיר במקום שהתורה בפירוש לא מתירה... ואפשר להסתכל על זה , שאותו רב מכובד, החליט שאינו רוצה לקיים את מצוות התורה. לדעתו זה כנראה לא משנה איך מסתכלים על זה... פשוט שאלה של הסתכלות... הגב

אם מותר להדליק חשמל כי היה קצת קר. אז אני מעשן בשינוי אם קר. נוסע לאנטרטיקה בשבת קייצית כי חם לי אוכל חזיר כי אני רעב. ממיר את דתי כי קשה לי. אבל שימו לב!!! הכל כמובן בשינוי!!! ובאישור של ארגון (בית) הלל הגב

כי דין חולה נפש הוא כחולה שיש בו סכנה. ודין מחלל שבת בפרהסיה הוא כשל חולה נפש. ודין המתיר זאת, ק"ו שהוא חולה נפש. והמפרסם זאת ברבים, ק"ו בן בנו של ק"ו שהוא חולה נפש. לסיכום: היה לו מותר לחלל שבת, גם ללא ההיתרים שלו... אה, שכחתי שוטה פטור בכלל מן המצוות. הגב

מובא בגמ' כי רב הונא אומר, העובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהתר. לפי זה היה לו מותר לכתחילה לחלל שבת הגב

בית של גויים- לגוי מותר לעשות איסורי שבת הגב

מה צריכה להיות הלכה למעשה במקרה הזה ? אני מכיר את הרב יוני רוזנצויג בהכרות אישית ומשפחתית כגדול ובקיא בקיאות רבה בהלכות שבת ועל כן יורנו רבינו ! הגב

אש בתקופת התורה מקורה בהבערת עצים עד שמתכלים. חשמל הוא המצאה גאונית שאם היה בתקופת התורה, המשנה והתלמוד, היו מחייבים ברכה בהפעלתו כתחליף למאמץ בהבערת עצים. אפשר גם לפרש "לא תבערו אש" ההפך מביעור חמץ. במקום הפירוש לא תבעירו אש. הגב