אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

אבידר חושף: זו הסיבה שאני מתנגד לאיכוני השב"כ

במענה לשאילתה של משה ארבל מש"ס, השר אלי אבידר הסביר מדוע הוא מתנגד לשימוש באיכוני השב"כ וציטט את הרמב"ם: "החשש שניגרר למצב מסוכן של 'עבירה לשם מצוה'"

אבידר חושף: זו הסיבה שאני מתנגד לאיכוני השב"כ
  אלי אבידר (צילום: עדינה ולמן\דוברות הכנסת)

השר אלי אבידר חשף הבוקר (רביעי) מדוע הוא מתנגד בנחרצות לשימוש באיכוני השב"כ כחלק ממדיניות הקורונה, זאת במענה לשאילתה שהוגשה על ידי ח"כ משה ארבל מש"ס בעקבות העימות בינו לבין ראש הממשלה נפתלי בנט בישיבת הממשלה לפני מספר שבועות.

בשאילתה ארבל ביקש לדעת "האם מלבד הטחת העלבונות האישיים טרח ראש הממשלה גם להשיב לך לגופו של עניין", וכן "האם נעשו כל הפעולות הנדרשות האחרות טרם הבחירה בשימוש בכלי האיכון?".

ח"כ משה ארבל (צילום: נועם רבקין פנטין/פלאש 90)

"נושא "איּכּוני השב"ּכ", לצורך התמודדות עם הקורונה, הינו נושא טעּון מרגע הולדתו בימי הממשלה הקודמת. דעתי ברורה, אז וגם עתה, כי אין להשתמש בכלי רדיקאלי שכזה לצרכים אזרחיים" אמר אבידר בתשובתו. "אכן, בישיבת הממשלה התקיים דיון טעון. לצערי ההתרחשות, וחלקו הקטן של התוכן, הודלפו לתקשורת. יחד עם זאת להדלפה נודעה חשיבות; גם אם לא הייתה זאת כוונת המדליף".

"בראייתי, טוב שהציבור הדמוקרטי במדינת ישראל יידע, שבמהלך דיון על פגיעה בחירותו התקיים דיון קשה וקולני. עמדתי האישית היא שדמוקרטיה, שבה ממשלה מעבירה תקנה וחוק הפוגעים בחירות האזרחים, באופן שקט, נינוח וממושמע, היא דמוקרטיה חולה".

אבידר מצטט את הרמב"ם: "מחפש סעד בהגותם של גדולי ישראל"

בהמשך דבריו אבידר הסביר את המחשבה מאחורי הדברים, ואף ציטט את הרמב"ם בתשובתו. "מציאות השנתיים האחרונות קשה מנשוא, והיא גורמת לנו לחפש סעד בכתיבתם והגותם של גדולי ישראל" טען.

לדבריו, "גדול הוגי ישראל, הרמב"ם, לימד אותנו כי השוני בין בני האדם נובע מקיומן של שתי נטיות טבעיות-מנוגדות, בנפשו של כל אדם: הנטייה האינדיבידואלית – הגורמת ליחיד להיות קנאי לפרטיותו, לעצמאותו ולהתנגד לחדירת הכלל/החברה/המדינה לתחומו האישי, והנטייה החברתית – הגורמת ליחיד לרצות להיות חלק ושותף פעיל בחברה. זו נטייה המעודדת את היחיד לוותר על פרטיותו/וחירותו, ובמקרים רבים להפוך לסנגור-אקטיבי של טובת
הקולקטיב. לצערי, גם לקטגור-נחּוש של רעיון הפגיעה בטובתו/רצונו/חירותו של היחיד".

עוד באותו נושא

אלי אבידר נגד בנט: "איבוד עשתונות זו לא מדיניות"


17

"בשיטת הממשל הדמוקרטית, המדינה חייבת לדאוג לרבים ובו זמנית להימנע ככל האפשר מפגיעה ביחיד. מה הוא אם כן הגבול? היכן עובר הגבול בין רצון הרבים לרצונו של היחיד? אין גבול ברור" המשיך. "הנושא חייב להתברר ולִדֹון בוועדות הכנסת המיועדות לכך ולצערי אין הדבר מתקיים".

אבידר בנט

התעמת עם אבידר. בנט בישיבת הממשלה (צילום: מארק ישראל סלם\פלאש 90)

אבידר טען כי "כנסת ישראל, הרשות המחוקקת, הפכה בשנים האחרונות לרשות הביצוע של הממשלה, ולא פעם ניתן לכנותה 'כנסת בדיעבד'. המציאות הרעה הזאת החלה בתקופתן של ממשלות קודמות, ולצערי נמשכת גם בכנסת זאת, בה אני משרת כשר בממשלה. בראייתי, המדינה חייבת למצות את כל האלטרנטיבות העומדות לרשותה; לפני שהיא נוגעת בקודש הקודשים של הדמוקרטיה, בחירותו של היחיד. זוהי דעתי הברורה, העִקְבית והפומבית מאז ומעולם".

"אם כך, במה טמונה הסכנה? הסכנה בכך שתהליך הפגיעה בחירּותו של היחיד יהפוך לקל ופשוט" הסביר. "לא רק שחירותו של היחיד תיפגע אלא שגם נגרר למצב מסוכן, שחכמינו הגדירו אותו: 'עבירה לשם מצוה' או 'מצוה הבאה בעבירה'. ההיסטוריה היהודית העתיקה והמודרנית, רצופה באירועים הרי אסון בהם אנשים בעלי כוונות טובות (או כך לפחות הם הצהירו), הצדיקו ביצוען של עבירות לשם השגת מצוה".

"וכעת לשאלות נכבדי הספציפיות; התשובה לשאלה הראשונה, על חילופי הדברים, אענה: כי מה שהתרחש בישיבת הממשלה נשאר בישיבת הממשלה" סיכם. "התשובה לשאלה השנייה, לגבי מיצוי האלטרנטיבות, אענה: כי אני משוכנע כי שאלה זאת נענתה באופן מלא בדברי ההקדמה שלעיל".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
תזכירו לי מה...
רמי מלכה | 30-12-2021 6:22
תזכירו לי מה התפקיד של אבידר
2
אתה מאכזב אותי...
לאומן ציוני | 30-12-2021 10:17
אתה מאכזב אותי בגדול. האם מותר לבן אדם ללכת ברחוב עם אקדח טעון ולא נצור וכדור בקנה? זה בדיוק מה שעושים לא מחוסנים/ חולים שמספרים בידוד. למה אני ואחרים שהתחסנו צריכים לסבול בגללם?
3
מכחיש קורונה אבו...
בן משה | 31-12-2021 11:04
מכחיש קורונה אבו גארה, אנרכיסט, למזלינו בר מינן פוליטי. דרייק.