פרשת שמות: משה רבנו מוצג בפרשת השבוע כאדם עם הרבה מאוד סקרנות, "ויאמר משה, אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה, מדוע לא יבער הסנה", הסקרנות באה לידי ביטוי גם לפני הסנה, הוא חי בארמון, ופתאום מסתקרן מה קורה עם אחיו בחוץ.
את הסקרנות הזו אולי הוא קיבל מאמו המאמצת, בת פרעה, שהולכת עם נערותיה על שפת היאור, ופתאום רואה איזו תיבה מרחוק, אז היא אומרת לאמתה לכי להביא את התיבה, ונבדוק מי נמצא בתיבה.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
למה הסקרנות כל כך חשובה? כי אדם סקרן מרשה לעצמו לחשוב מחדש, מחוץ לקופסה. כשהוא רוצה למצוא פתרון לאותו נושא שהוא מסוקרן לגביו הוא צריך לחשוב אחרת, לחשוב בצורה יצירתית.
כשבת פרעה רואה ילד עברי היא לא זורקת אותו למים, כפי הציווי של אביה, אלא היא חושבת אחרת ומצילה אותו. וכשלא מצליחה להניק אותו – היא חושבת אחרת ונותנת אותו למרים.
משה רבנו הוא אדם שחושב אחרת. משה מקבל עם שכבר מאה שנה עבדים, ומאה שנים לפני כן אמנם לא היו עבדים אבל גם לא היו בני חורין, ואת העם הזה שלא יודע מהי חירות הוא הופך לעם בני חורין, מלמד אותם ומרגיל אותם ארבעים שנה במדבר לחשוב אחרת, ולהתנהל אחרת, כעצמאים.
הוא לוקח עם ששקוע במ"ט שערי טומאה, וכל מה שיש להם זה שלא שינו את שמם לשונם ומלבושם, ומעבר לזה גורנישט, והופך אותם לעם שעומד לפני הר סיני.
משה רבנו הוא אדם שעם הסקרנות הזו הוא חושב מחוץ לקופסה, ומסוגל להוביל את עם ישראל ולהצמיח אותו באותו מעבר מגלות לגאולה למשהו גדול יותר.
בפיוט המפורסם "לכה דודי" המשיח מופיע פעמיים. פעם אחת "על יד בן ישי", בן ישי וזהו.
בפעם השנייה בסוף המזמור אומרים "ימין ושמאל תפרוצי ואת ה' תעריצי", אנחנו רוצים להעריץ את ה', רוצים לפרוץ ימין ושמאל ללא הגבלה, בשביל זה אי אפשר להישאר בתוך שבלונה מוכרת, ולכן אומרים "על יד איש בן פרצי", ואז "ונשמחה ונגילה", המשיח מתואר בפיוט כבן פרצי, כאדם שפורץ דרך, כאדם שחושב אחרת, והחשיבה החדשה הזו, לטובה, מצמיחה אותנו למשהו גדול הרבה יותר.
מה דעתך בנושא?
1 תגובות
0 דיונים
משה אהרון
2מי שעם לידתו בכה את בכי גלות עמו. גדל לגמגם את ייעודו כמושיע עמו משה אהרון , (26.12.2021) וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. ג וְלֹא-יָכְלָה עוֹד,...
2מי שעם לידתו בכה את בכי גלות עמו. גדל לגמגם את ייעודו כמושיע עמו משה אהרון , (26.12.2021) וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. ג וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר. ד וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ. ה וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל-הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר; וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת-אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. ו וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה-נַעַר בֹּכֶה; וַתַּחְמֹל עָלָיו--וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה. "ותרא אותו כי טוב הוא" וכי איך ראתה כבר עם לידתו : " כי טוב הוא". ובכלל אם הצפינה אותו שלושה חודשים. מדוע לא יכלה להמשיך ולו עוד מעט להצפינו. אלא שבכיו של אותו התינוק -משה היה בכי על גלות עמו . בכי כל כך מיוחד רווי מסרים ואינטונאציות. משל בכי של "נער". המבקש להתקומם ולהתמרד ומנין לנו זאת ? מהמשך הכתוב, לעניין בת פרעה . שגם לגביה נאמר לשון : "ותרא" . והפעם ביחס לתבה דווקא . שגם היא ראתה, הגם שמרחוק : שהתבה מכילה אך משהו גדול וטוב . שראתה שבכיו של אותו התינוק היה מטלטל את התיבה. וכשפתחה וראתה אותו - את משה. מה ראתה ? "ותראהו" ראתה : "נער בוכה" . נער שניער בבכיו את התבה . וטלטל את נפש שומעי בכיו . זו גם הסיבה מדוע אמו : "יוכבד" . לא יכלה יותר להצפינו. שלא יכלה יותר לעמוד בבכי זה. שלפיכך גם שמה ננקב לאחר מכן כ"יו-כבד". משה אהרון
המשך 07:58 26.12.2021שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר