פרשת שמות: משה רבנו מוצג בפרשת השבוע כאדם עם הרבה מאוד סקרנות, "ויאמר משה, אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה, מדוע לא יבער הסנה", הסקרנות באה לידי ביטוי גם לפני הסנה, הוא חי בארמון, ופתאום מסתקרן מה קורה עם אחיו בחוץ.

את הסקרנות הזו אולי הוא קיבל מאמו המאמצת, בת פרעה, שהולכת עם נערותיה על שפת היאור, ופתאום רואה איזו תיבה מרחוק, אז היא אומרת לאמתה לכי להביא את התיבה, ונבדוק מי נמצא בתיבה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2021-12-23 at 07.23.19

למה הסקרנות כל כך חשובה? כי אדם סקרן מרשה לעצמו לחשוב מחדש, מחוץ לקופסה. כשהוא רוצה למצוא פתרון לאותו נושא שהוא מסוקרן לגביו הוא צריך לחשוב אחרת, לחשוב בצורה יצירתית.

כשבת פרעה רואה ילד עברי היא לא זורקת אותו למים, כפי הציווי של אביה, אלא היא חושבת אחרת ומצילה אותו. וכשלא מצליחה להניק אותו – היא חושבת אחרת ונותנת אותו למרים.

משה רבנו הוא אדם שחושב אחרת. משה מקבל עם שכבר מאה שנה עבדים, ומאה שנים לפני כן אמנם לא היו עבדים אבל גם לא היו בני חורין, ואת העם הזה שלא יודע מהי חירות הוא הופך לעם בני חורין, מלמד אותם ומרגיל אותם ארבעים שנה במדבר לחשוב אחרת, ולהתנהל אחרת, כעצמאים.

הוא לוקח עם ששקוע במ"ט שערי טומאה, וכל מה שיש להם זה שלא שינו את שמם לשונם ומלבושם, ומעבר לזה גורנישט, והופך אותם לעם שעומד לפני הר סיני.

משה רבנו הוא אדם שעם הסקרנות הזו הוא חושב מחוץ לקופסה, ומסוגל להוביל את עם ישראל ולהצמיח אותו באותו מעבר מגלות לגאולה למשהו גדול יותר.

בפיוט המפורסם "לכה דודי" המשיח מופיע פעמיים. פעם אחת "על יד בן ישי", בן ישי וזהו.

בפעם השנייה בסוף המזמור אומרים "ימין ושמאל תפרוצי ואת ה' תעריצי", אנחנו רוצים להעריץ את ה', רוצים לפרוץ ימין ושמאל ללא הגבלה, בשביל זה אי אפשר להישאר בתוך שבלונה מוכרת, ולכן אומרים "על יד איש בן פרצי", ואז "ונשמחה ונגילה", המשיח מתואר בפיוט כבן פרצי, כאדם שפורץ דרך, כאדם שחושב אחרת, והחשיבה החדשה הזו, לטובה, מצמיחה אותנו למשהו גדול הרבה יותר.