מחלוקת בימינה: מה עושים עם הציונות הדתית?

מפלגת ימינה לא כל כך מתפקדת כמפלגה, יותר כאוסף שחקנים שנשאבים תחת ראש הממשלה נפתלי בנט. הם כרגע עסוקים בעשיה המיניסטריאלית והקואליציונית אבל בחשיבה לעתיד ישנם מחלוקות.

רק אתמול (רביעי) קבלנו דוגמה מאירוע שנע בין שלומיאליות, טיפשות ורשעות. האופוזיציה מנוולת כשהיא לא מוכנה לקזז את שרלי פינטו שרק ילדה, אבל בגלל מחלוקת פנימית בקואליציה, פינטו הגיעה למליאה ובימינה ניסו לגלגל את זה בצורה נאלחת על האופוזיציה.

פינטו שילדה בשבוע שעבר, הגיעה אתמול בהפתעה מוחלטת למליאה בגלל היעדרותו של אביר קארה שמחה על התו הירוק בקניונים. קארה עצמו אומר שפינטו בכל זאת הייתה אמורה להגיע להצבעה ואז גם ככה היה רוב. בסוף בגלל שגם וואליד טהא עזב בזעם בגלל מחלוקת עם איילת שקד על חוק החשמל, האצבעות של פינטו היו חשובות להשגת רוב.

מה שלא היה זה לא סדר, לא ארגון ולא דברור מסודר של האירוע. פרטצ'. לסילמן אין דובר ואין מישהו מימינה שמרכז את העניינים. כל ח"כ לעצמו כמעט. כך גם בחשיבה לטווח הארוך. לאן המפלגה הזו רוצה להגיע, אם אכן היא רוצה.

שמרית מאיר, היועצת המדינית של בנט, הולכת איתו יד ביד ומנסה למשוך את בנט מרכזה, בואכה שמאלה. לדעתה אין לימינה מה להתקוטט עם סמוטריץ' על בתי הכנסת של המגזר. היא חושבת שבנט צריך לפרוץ למחוזות חדשים ולהביא בוחרים כדי להישאר על המסלול. אלו קולות שנשמעו כבר מפרשנים ויועצים, עכשיו זה בתוך הלשכה.

בנט אכן הופך פופולרי יותר ויותר בציבור הזה, שגם שמח שנתניהו סיים את תפקידו וגם די מרוצה מהתנהלות הממשלה שעובדת עם הרבה פחות רעשי רקע, עד לכדי שעמום. אבל במקום הזה, בנט יהיה יריב של יאיר לפיד ובני גנץ, ממרב מיכאלי וצפונה אלו כבר אנשים אחרים שמזוהים פוליטית אחרת. השאלה היא, אם  הסימפטיה לבנט מספיקה לגריפת מנדטים מציבור המרכז שמאל. לפחות כרגע, זה נראה לא מספיק.

כהנא יוצא להפציץ מטרות

מצד שני יש את איילת שקד, ניר אורבך ומתן כהנא שנאבקים על המגזר. מתקציבים דרך התקוטטות עם רע"מ על חוק החשמל של שקד ועד כל אמירה נגד מתנחלים או ימנים באשר הם.

מתן כהנא מטפל בגחלים לוחשות במגזר בתפקידו במשרד הדתות. הוא הולך לרפורמות שנוגעות בנקודות רגישות במנעד הרבני, אבל הוא בונה את זה כך בצורת שליחות של הציונות הדתית, במקומות שהיו פעמים רבות בידיים חרדיות. יש לו לא מעט מוקשים. הוא מתכונן לזה כמבצע צבאי עם לוח ובנק מטרות.

הרב דרוקמן מודע לכל אות ותג במתווה הגיור, אך הרבנות הראשית מנסה להערים בעיות, חלקה בגלל לחץ חרדי. יש גם במגזר רבנים שלא אוהבים את זה, אבל כהנא יצר ציר עם הרבנים דרוקמן ואריאל, דרכם הוא מנסה ליצור קונצנזוס בציונות הדתית. הם דורשים את מקומה של הרבנות במתווה מה שיוצר פלונטר כי הרבנות מבינה את זה ומפעילה עוד קשיים.

כמו משחק שחמט סבוך כהנא יוצא נחוש לקרב. לצידו באופן פומבי רבנים דוגמת הרב יעקב מידן והרב רא"ם הכהן. הוא מוכן להסכמים ופשרות ורוצה הסכמה רחבה, אבל הבסיס זה גיור דרך רבני ערים, אותה הוא מאמין שיקבל צעד אחר צעד. הוא צריך לפשר בין הרבנים מצד אחד ליש עתיד וישראל ביתנו מצד שני.

בפעולה שלו הוא גם נלחם נגד חלקים במגזר, אבל גם פועל בצורה המגזרית ביותר, בתיק הנוגע ביותר לסוגיה הזו. את החרד"לים הוא גם ככה איבד, יש לו סיכוי לקבל תמיכה מחלקים אחרים בציונות הדתית.

איך נחלק המגזר?

לפחות חצי ממצביעי ימינה נטש. חלקם הלך לסמוטריץ', אחרים שלא יכולים להצביע לסמוטריץ' פנו לליכוד. עמיחי שיקלי ינסה ללקט אותם, כי הוא כרגע התקווה של נתניהו להשיג קולות נוספים מאשר גוש הליכוד- חרד"לים – חרדים, כפי שהוא נתפס. זה הצ'אנס היחיד שלו להביא רוב.

על פי הערכות מדובר בשני מנדטים שאפשר להחזיר לימינה, יש טענות שעל זה לא כדאי להשקיע כל כך הרבה אנרגיה. מאידך, הקו של איילת שקד מוצדק יותר. כי כדי להמשיך ולנסות לפרוח, אתה חייב את הבייס וכור מחצבתך, הגם שרובו כעוס. לזנוח אותו רעיונית זה להישאר עפיפון בלי חוט.

זה שסמוטריץ' והליכוד מצליחים לגלוש על גלי הזעם נגד בנט ושקד, לא אומר שהם צריכים לזנוח את העמדה הערכית הזו, הגם שהיא מכזיבה מבחינה אלקטוראלית.

כבר כתבתי בעבר, הימין הליברלי, נזנח. אם ישכילו בימינה לייצר עבודה פוליטית, אולי בשיתוף ואיחוד תקווה חדשה, הם יכולים לנסות ליצור בסיס איתן. כרגע הצדדים ברובם לא רואים את זה קורה. הם חושבים שבמקרה הזה, מינוס ועוד מינוס אינו שווה פלוס, יש כמובן גם מלחמות אגו, שנעות סביב כלום כמובן.

לתקווה חדשה יש תשתית למרכז ופעילים, אותו בונים סער ואלקין. הם שכרו את היועץ האסטרטגי ישראל בכר. שקד גם יודעת ליצור בסיסי פעילים. כרגע אנשים שם חושבים על בנייה כזו רק בעתיד הרחוק לקראת בחירות, אך אינם מבינים שתשתית ועבודה פוליטית צריכים לעשות כבר עכשיו עם חריש עמוק.

המטרה של ימינה ו או תקווה חדשה, או כל גורם אחר שייכנס לשם, הוא ליצור ברית של ימין מתון וממלכתי. במקרה של ימינה יש להם חיבור טבעי לציונות הדתית. השאר יצטרכו כוכבים. זאת החזקה שלהם וגם כשהים סוער הם לא צריכים להחליף את עורם.