אחרי שהאופוזיציה הודיעה בתחילת השבוע באופן רשמי כי לא יסכימו להפעיל קיזוז לטובת חברת הכנסת שירלי פינטו שילדה ביום חמישי שעבר, מתברר שהאפשרות של ביטול השימוש בחוק הנורווגי לא כל כך פשוט.
כזכור, שירלי פינטו הושבעה לכנסת בחודש יוני במקומו של שר הדתות מתן כהנא, שהתפטר במסגרת החוק הנורווגי. זמן קצר לאחר מכן גם שרת הפנים איילת שקד התפטרה מהכנסת, ומי שנכנס במקומה היה חבר הכנסת יום טוב כלפון.
מאז שפינטו ילדה את בתה, נשאלת השאלה מדוע כהנא לא "יחזור" לכנסת וישמש שוב חבר כנסת של ימינה, לטובת חופשת הלידה של פינטו, ולאחר מכן יעשה שימוש נוסף בחוק הנורווגי.
בדיקת סרוגים מעלה כי החוק לא מאפשר את "הפתרון" הזה.
צילום: למרות הבקשה: האופוזיציה בבשורה רעה לשירלי פינטוהאם אפשר לחזור לכנסת ולהתפטר שוב?
לפי חוק יסוד הכנסת, אם שר מתפטר ומבקש לחזור לכנסת, מי שנאלץ לפרוש זה הח"כ האחרון שהושבע, במקרה הזה כלפון ולא פינטו.
על מנת להוציא את פינטו מהכנסת, גם השר כהנא וגם השרה שקד צריכים לחזור לכהן ולמעשה להביא לפרישה של פינטו וכלפון גם יחד.
אך בזה לא תמה הבעיה של ימינה, מכיוון שלפי החוק, אם שר חוזר לכנסת לאחר שימוש בחוק הנורווגי, חל עליו איסור לעשות שימוש נוסף במנגנון הזה – לכל תקופת כהונת אותה הכנסת.
המשמעות שאם על מנת "לשחרר" את פינטו, שקד וכהנא צריכים לחזור לכנסת, הם לא יוכלו להתפטר שוב במסגרת החוק הנורווגי ויצטרכו לכאורה להישאר חברי כנסת לאורך כל הקדנציה הקרובה.
עם זאת, קיימות שתי אפשרויות:
1. שינוי חוק היסוד, ככה שיאפשר 'שימוש חוזר' בחוק הנורווגי, גם לשר שחזר לכנסת.
2. כהנא ושקד יכולים להתפטר לחלוטין מהכנסת ולהתמנות כשרים "מקצועיים" על ידי בנט, ובכך להחזיר את פינטו וכלפון לכנסת. במקרה כזו יהיה מדובר בהליך בלתי הפיך, שלא יאפשר את חזרתם לכנסת עד הבחירות הבאות.
סביר להניח שלא יעשה שימוש באותם תרחישים, והקואליציה תאלץ להמשיך עם רוב זמני של 60 חברי כנסת בלבד, כאשר פינטו תתבקש להגיע רק לטובת הצבעות קריטיות.
תגובות