אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

ככה לא פוסקים הלכה /תגובה

עצם הניסיון להכריע בשאלות כבדות משקל ובעלות חשיבות לאומית במאמר של כמה מאות מילים באינטרנט איננו מתקבל על הדעת. הרב עדו רכניץ מגיב למאמרו של הרב איתי אליצור

ככה לא פוסקים הלכה /תגובה
  (אילוסטרציה פלאש90)

במאמרו של ידידי הרב איתי אליצור הוא קבע כמה קביעות יסוד בשם ההלכה, ובראשן: "מי שאינו יהודי, לא יוכל להבחר לשום שררה ציבורית לא רק ראש ממשלה אלא גם לא מג"ד בצבא, ראש עיר או ראש דירקטוריון".

בדרך כלל אינני נוהג להתפלמס על במת התקשורת אולם במקרה זה אני רואה חובה להגיב ולהעיר כמה הערות:

1. עצם הניסיון להכריע בשאלות כבדות משקל ובעלות חשיבות לאומית במאמר של כמה מאות מילים באינטרנט איננו מתקבל על הדעת.

כל הפוסקים שעסקו בסוגיות אלה הקדישו לכך מאמרים בני עשרות עמודים ואף למעלה מזה. אילו היה בא הרב אליצור לסכם את אחד ממאמרים אלה עבור קוראי האתר – היה ניתן לקבל זאת. אבל כאשר הוא הולך בדרך עצמאית ברור שלא ניתן לעשות זאת במאמר פובליציסטי באינטרנט.

2. שנית, גם כאשר מדובר במאמר קצר כיצד ניתן לבסס אותו אך ורק על ציטוטים תנ"כיים. הרי באותו האופן ניתן לצטט את "עין תחת עין" ולהסיק מכך מסקנות אופרטיביות בניגוד גמור להלכה. קל וחומר כאשר מדובר בסוגיה שעוסקת המציאות המודרנית, בה לא די אפילו בציטוט מהרמב"ם והשו"ע ויש חובה לדון בדברי פוסקי זמננו.

3. בשאלת מעמדם של לא-יהודים במדינת ישראל עסקו גדולי הדור שהגיעו למסקנות אחרות מאלה של הרב אליצור. בכלל זה, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל הריא"ה הרצוג (תחוקה לישראל על-פי התורה, ירושלים תשמ"ט, כרך א, פרקים ב-ג) שסבר שדווקא ניתן למנות לא-יהודים לתפקידים ממלכתיים במדינת ישראל. והרב שאול ישראלי סבר שבימינו אין חובה לגרש מהארץ אפילו מי שעובד עבודה זרה (הרב שאול ישראלי, "מעמד הנכרי במדינה ישראלית לאור התורה", עמוד הימיני, סימן יב).

הפוסקים עסקו הן בשאלה האם מינויים בני ימינו שקולים למינויים בהם עסקו חז"ל או שמא מינוי במשטר דמוקרטי שונה באופן מהותי, והן בשאלה האם בימינו בכלל קיים האיסור למנות לא-יהודים לתפקידים אליהם התייחסו חז"ל.

התעלמות מכל הפסיקה בתחום זה לוקה בחוסר הגינות כלפי הקורא שעלול לחשוב שלפניו דובר נאמן של "היהדות" בשעה שלפניו עמדה חריגה ויוצאת דופן.

4. חלק מהשיקולים שעלו ביחס להשוואת מעמדם של לא-יהודים לזה של יהודים הוא "משום איבה", כלומר החשש לשלומם של יהודים בחו"ל. לאור זאת קשה להבין כיצד אדם לוקח על עצמו את האחריות לפרסם מאמר שעלול לגרום לאיבה כזו.

 ==

הרב עדו רכניץ הוא  דיין ברשת בתי הדין 'ארץ חמדה-גזית' ומנהל המחקר במכון 'משפטי ארץ'.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
תשובה לידידי הרב עדו
איתי אליצור | 10-12-2013 20:50
תשובה לידידי הרב עדו: א. אתה יוצא מנקודת הנחה שגויה. אתה יוצא מנקודת הנחה שכתבתי מאמר הלכתי. ולא כן. ברור שאילו רציתי לכתוב מאמר הלכתי, הייתי נוהג כפי שאתה מציע. אני כתבתי מאמר רעיוני, והבאתי בקצור כמה דוגמאות. אתה נתפש לדוגמאות, רואה את העצים ולא את היער. אני בקשתי במאמרי להביע את הרעיון שהתורה מבחינה בין יהודי לגוי. כמדומני שלא תחלוק עלי בנקודה הזאת. אפשר להתווכח על הדוגמאות (וראה להלן סעיף ג), אבל על הרעיון הכללי כמדומני שלא תהיה מחלוקת. ב. כנ"ל. אין זה מאמר הלכתי אלא רעיוני. ברור שאילו הייתי כותב מאמר הלכתי, הייתי מפרסם אותו בבמה כמו תחומין וכיו"ב. והייתי מתיחס גם לאחרונים. הואיל ומדובר על במה שאינה מתאימה למאמרים ארוכים ומלומדים (גם כך אני מתרשם מהטוקבקים שהאנשים לא הגיעו אפילו לחצי המאמר) הבאתי את המקור בתורה, הבאתי את דברי הרמב"ם והפוסקים בלי לצטט אותם. לא ראיתי לנכון לצטט את דברי האחרונים משום שהם לא חלקו על העקרון אלא על יישומו בשטח, ואותי מעניין כאן העקרון, כפי שאבהיר להלן סעיף ג. ג. (ולמעשה את כל זה כבר כתבתי למי שהגיב על מאמרי המקורי): אם אתה רוצה לטעון שבדיעבד אפשר להקל בכל העניינים שהוזכרו כאן – גדולי הרבנים אכן כתבו כך. אם אתה רוצה לטעון שיש דרכים לעקוף את ההלכה, אני מסכים, יש דרכים. השאלה שעסקתי בה במאמר זה היא לא מה האילוצים אלא מה האידאל. השאלה היא לא מה הדין בדיעבד אלא מה הדין לכתחילה. לא חזרנו מהגלות כדי להקים כאן מדינה של בדיעבד. חזרנו כדי להקים מדינה של לכתחילה. ודאי שלא באנו לקדש את האילוצים הכובלים אותנו ומרחיקים אותנו מההלכה, ולהפוך אותם לאידאלים. האם לנצח נסתפק במדינה של בדיעבד? האם נהפוך את האילוצים לאידאלים? הרב הרצוג אכן כותב שאפשר לאפשר היום לגויים להצביע. אבל שים לב לנימוקים. כבר בפתיחה לספרו הוא כותב: "לכאורה אילו היה הרוב הגדול והמכריע של הישוב נאמן לתורה... לא היתה כאן כל פרובלמה... היינו אומרים לאומות השיבו לנו את ארצנו ואנו נקים עליה מדינה ע"פ התורה.... אבל באמת אין הדבר כן, ברור שמאחר שהרוב הגדול של עם ישראל מפוזרים בין הגוים ובכל מקום שהם מצבם פחות או יותר רופף, הר אם היינו מייסדים את המדינה העברית בכל היקפה המשטרי המשפטי והתחוקתי, לפי הנראה בהשקפה ראשונה מפשטות ההלכה, באופן שהתושבים הלא יהודים יהיו מקופחים במדה גדולה, היינו מסכנים את מצבם של אחינו שבגולה... מוכרחים אנו להתחשב עם המציאות הנוכחית..." (קיצרתי את לשונו לשם הקיצור בלבד. המעוניין יעיין שם ויראה את לשונו בפנים). בקצור, מה שאומר הרב הרצוג הוא כדלהלן: מבחינת התורה, לא צריך לאפשר זכויות שוות לגויים. אלא שהמצב היום לא מאפשר לנו ליישם זאת ולכן עלינו להתפשר. הרב הרצוג מישם זאת גם לאורך הפרקים השני והשלישי בספרו. שם הוא מדגיש לכל האורך שכיון שבמציאות הפוליטית של עכשו קשה להקים מדינה כהלכה, עם זכויות אזרח ליהודים בלבד. נאלצים אנו להתפשר על דבר שאינו אידאלי. גם הרב ישראלי בעמוד הימיני (עמ' קכח), מנמק את דעתו שלא צריך להוציא את הגויים מהארץ, בכך שהיום אין ידנו תקיפה. כלומר: ממילא אין אנו יכולים להוציא את כל הגויים מהארץ. מדבריו עולה שגם הוא מודה שהאידאל הוא להוציא את הגויים מהארץ. אבל מה לעשות? היום אי אפשר. לגבי בחירת גוי לתפקיד ייצוגי, אומר הרב ישראלי שאם הוא נבחר לתקופה קצרה שאחריה יתמודד שוב, אין זה נקרא שלטון, כי השלטון בידי העם. הרב ישראלי לא מתייחס שם לשאלה המתבקשת – אם כן איך אפשר לתת לו להשתתף בבחירות. גדולים נוספים בדורות האחרונים כתבו שצריך לתת לגויים להצביע. רובם נימקו זאת משום איבה (כפי שציינת בעצמך). כלומר: כדי שלא לעורר את איבת הגוים עלינו. העולה מדברי כל הגדולים האלה: האידאל הוא להקים מדינה של העם היהודי בלבד. יכולים להיות כל מיני אילוצים שיאלצו אותנו להסתפק בפתרונות של בדיעבד. אילו הייתי כותב מאמר הלכתי שבא לעסוק בשאלה האם יש התירים של שעת הדחק לעבור על התורה מפני פקוח נפש, היתי מביא את דברי כל הגדולים האלה. אבל המטרה של המאמר הזה היא לא לשאול האם יש מציאות של דיעבד שעלינו להסתפק בה בצער רב וביגון קודר. השאלה שבה פתח המאמר הזה הוא מהו האידאל שאליו צריך לשאוף, מה הערכים שבהם דבקה התורה. לאן אנו חותרים ומתקדמים, מה האידאל שאליו אנו שואפים. אז מי שרוצה להשאר בגלות, ולהשאר עבד של הגויים, ששואף כל היום להתרפס בפני הגויים ולהוכיח להם שלמרות שהוא יהודי הוא בסדר, מי ששואף להתיישר לפי הערכים של הגויים – שיהיה לו לבריאות. לי נראה שהגיע הזמן לצאת מן הגלות ולהתקדם אל המדינה האידאלית. ד. שנים רבות התפשרנו על ההלכה כי חששנו מהגויים. טבעי לעם שישב בגלות. הגיע הזמן לפחות לשאוף לשלב הבא. בברכה איתי
2
ירושלים
צחי | 10-12-2013 22:39
גם רבים מתופסי התורה נתפסו בחטא זה של חטא המרגלים (קול התו) מהמרגלים וממשכי דרכם החרדים מחד ותורה ועבודה מאידך יבא חורבן בית שלישי
3
הרב אינטרנט גדול הדור אין חולק רק צריך לגלוש נכון
תורה לומדים מרבנים זצ"ל לחיים אינטרסים | 11-12-2013 0:31
4
שאלה / קושיה לרב רכניץ
חננאל | 11-12-2013 4:31
מה ההבדל בין מה שהרב אומר בשם הרב הרצוג והרב ישראלי, לבין מה שעושים הרפורמים? הרפורמים ביטלו דין תורה כי לא התאים להם למציאות המודרנית, כמו במקרה זה! ואף אם הרב אליצור הביא את דעת השו"ע, ולא הביא את פוסקי זמננו (מה עם פוסקים אחרים?), לא ניתן לבטל במחי יד את דבריו.
5
לרב איתי אליצור היקר!
גד | 11-12-2013 6:12
דע שהאמת הנסתרת היא שהם פוחדים מפני הבאות (מפני השינוי הגדול העתיד לבוא) והם מרגישים זאת קרב ובא.
6
תשובה לחננאל - מגיב 4
אליהו | 11-12-2013 18:41
ההבדל פשוט: הרמב"ם מעולם לא דיבר על המצב של מדינה דמוקרטית בכלל, ועל המצב של מדינת ישראל בימינו בפרט. המציאות החדשה נותנת לפוסקי זמנינו מרחב החלטה גדול יותר, המאפשר שימוש במנגנונים הלכתיים של "דיעבד", "שעת הדחק", וכו' (ואין כאן המקום לפרט איך וכיצד ומי רשאי להשתמש בהם). הרפורמים, לעומת זאת, לא מתחשבים כלל במנגנונים הלכתיים, וזורקים את התינוק עם המים. הם מבטלים בהינף יד פסוקים מפורשים, וכלל לא מאמינים בתורה משמיים.
7
איתי אליצור חזק ואמץ
| 12-12-2013 17:11
המשך לכתוב את דבריך ללא חשש מהפולטקלי קורקט