פרשת מקץ: השילוב בין פרשת מקץ לבין חנוכה מפגיש בין שני מנהיגים דגולים: בין יוסף הצדיק לבין יהודה המכבי. יוסף – מנהיג העם בגלות, ויהודה – המנהיג הארץ ישראלי.
יהודה מבין שאם עם ישראל רוצה לחיות בצורה מלאה, עם המקדש, עם השראת שכינה, עם כל הדברים הגדולים שהוא אמור לעשות, עם ישראל חייב עצמאות מדינית, ולכן הוא יוצא למרד המפורסם נגד היוונים, נלחם, ומקים את יסודות הממלכה החשמונאית, והצד המשפחתי מקבל מימד משני, כי הדבר המרכזי הוא העצמאות המדינית, זה יסוד העם.
יוסף, שחי בגלות, בה אין שום סיכוי לעצמאות מדינית, משקיע את כל כולו במשפחה. על פי פרשנים רבים, כל מה שהוא עושה לאחיו, רצוא ושוב, "מרגלים אתם", נעשה מתוך כוונה לבדוק את זהותם המשפחתית, את הגיבוש המשפחתי, האם הם ימסרו את נפשם למען בנימין, או לא. יוסף משקיע הרבה מאוד בבניין התא המשפחתי בצורה חזקה ובריאה, ואחרי שהאחים עומדים בניסיון והוא רואה שיש משפחה מגובשת כמו שצריך, הוא פונה ליישב אותם בארץ גושן, כפי שנקרא בשבוע הבא.
צילום: זמני כניסת ויציאת שבת חנוכה פרשת מקץ תשפיוסף משקיע בבניין המשפחה כי אין את הצד המדיני. בנוסף, כמנהיג יהודי בגלות הוא מצליח לשלב בצורה נפלאה בין האומה המצרית, ובהתמודדותה עם שנות הרעב והשובע, לבין עם ישראל שהוא מושיב באוטונומיה של ארץ גושן.
איפה הקב"ה בתמונה? – שם שמים שגור בפי שניהם. "לאלקים פתרונים", "אלקים יענה את שלום פרעה", יוסף ידוע כמי ששם שמים שגור על פיו, בכל מעשיו.
צילום: אשכרה נס: חידון היסטרי לחג חנוכהגם יהודה האמין כיוסף. כשמתבוננים בספר מכבים רואים, שלפני כל קרב וקרב יהודה נותן נאומים חוצבי להבות על אמונה בה', על ביטחון בקב"ה, על זה שהקב"ה יכול להושיע ברב או במעט.
שני המנהיגים הללו, יוסף הגלותי, המשפחתי, המלא באמונה, ויהודה הארץ ישראלי, המדיני, המלא באמונה, שניהם צריכים להיות אור ונר לרגלינו.
תגובות