אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

"בלאק פריידי" ותרבות הצריכה בישראל

פרסומים ומודעות שמגיעים אלינו באמצעות המדיה גורמים לנו לאבד שיקול דעת ולקנות דברים שאינם צורך אמיתי רק כי הם "במחיר מבצע". הרדיפה אחרי הרכישה מדירה את השלווה והנינוחות מחלקם של עשירים ועניים כאחד

"בלאק פריידי" ותרבות הצריכה בישראל
  בלאק פריידי (צילום: שאטרסטוק)

אנו מושפעים מאד מתרבות הצריכה המערבית. בארה"ב של אחרי מלחמת העולם השנייה התפתחה לה תרבות צריכה שמאפייניה הם:

א. קניית מוצרים בתדירות גבוהה, לאו דווקא לפי הצורך האמיתי של הצרכן.

ב. קניית מוצרים ממותגים שהפכו למאפייני מעמד חברתי. תרבות צריכה זו הפכה להיות ממנועי הצמיחה הכלכלית בארצות הברית.

עוד באותו נושא

מסקרן: למה עומר אדם מוכר חולצה שלו באלפי שקלים?


12

במהלך השנים חדרה תרבות זו גם אלינו וכיום היא מאפיינת גם את הצרכנות בישראל. פרסומים ומודעות שמגיעים אלינו באמצעות המדיה גורמים לנו לאבד שיקול דעת ולקנות דברים שאינם צורך אמיתי רק כי הם "במחיר מבצע".

אמירה כ- "ממש חבל להשאיר אותו בחנות", היא חזון נפרץ. גולת הכותרת היא "יום ששי השחור", שגורם לאין ספור אנשים לצאת מביתם, לעמוד בתור שעות על גבי שעות כדי לקנות מוצרים רבים בהנחה. מוצרים שספק אם הם באמת נצרכים.

מגפת הקורונה מיתנה מעט את תרבות הצריכה, מחמת הירידה בהכנסות ואי הוודאות הכלכלית שנוצרה, אולם גלי הפרסום ושפע המוצרים מחזירים אט אט "עטרה ליושנה".

מה גישת התורה לתרבות זו?

התורה אינה פוסלת עושר. אבותינו היו עשירים, לפי המדרש גם משה רבנו היה עשיר, העושר הקנה להם מעמד, עוצמה והשפעה. כשחכמי יבנה מחפשים מחליף לרבן גמליאל הם בוחרים ברבי אלעזר בן עזריה כיון ש- "הוא חכם והוא עשיר והוא דור עשירי לעזרא" (בבלי, ברכות כז עמוד ב).

מאידך, חז"ל דוחים רדיפה אחרי עושר, ולימדונו; "איזהו עשיר השמח בחלקו" (אבות, ד,א). מסביר רש"י שם, "השמח בחלקו… ואינו מצטער להיות רודף ולהוט לאצור ולקנות יותר מחלקו". כלומר, רכישה וכניסה לחובות כדי להגשים חלום חסר תוחלת.

כשחכמינו מגדירים מה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בלעם הרשע, אחת מההגדרות היא: "נפש רחבה", לעומת "נפש שפלה". נפש רחבה בבלעם שנאמר בו, "אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב" – פסוק שמראה מהן שאיפותיו.

הרמב"ם מסביר שם שזו פשוט רדיפה אחר הממון. זאת לעומת אברהם אבינו, שעשיר היה, אך שמח בחלקו ומסתפק במה שיש לו.

הרדיפה אחרי הרכישה מדירה את השלווה והנינוחות מחלקם של עשירים ועניים כאחד, כלשון חז"ל "מרבה נכסים מרבה דאגה" (אבות ב,ז).

אמנם, חז"ל דיברו על הדאגה מחמת הצורך בשמירת נכסיו, אך בתקופתנו הדאגה שאינה נותנת מנוח היא מעצם הצורך להרבות בנכסים ולהתהדר בהם כלפי הזולת.

עושר ורוב נכסים עלולים לגרום להשחתה מוסרית; "וישמן ישורון ויבעט" (דברים לב,טו), אך גם מי שלא מגיע להשחתה מוסרית ואיבוד האמונה שעלולים להתפתח בחברת שפע, עצם הרדיפה אחר עושר ונכסים משבשת את עולם הערכים שלנו ומעוותת את היחס שבין עיקר לטפל.

"ואת צנועים חכמה". (משלי, יא,ב) אומרת הגמרא (כתובות, קד עמוד א).

"בשעת פטירתו של רבי, זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה, אמר: רבש"ע, גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותיי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה, יהי רצון מלפניך שיהא שלום במנוחתי…"

ונשאלת השאלה כיצד ניתן לומר שרבי יהודה הנשיא שעשיר היה, נשיא ישראל, ועליו נאמר שלא פסקו מעל שולחנו לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (ע"ז ,יא), לא נהנה מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה?

והתשובה היא, שאמנם הוא חי חיי עושר מכוח מעמדו, אך אף פעם לא הפך את העושר למטרה שלשמה הוא יגע. הוא ראה בו אמצעי גרידא לצורך מילוי תפקידו כנשיא. יגיעתו האמתית ומשאת נפשו של רבי הייתה לימוד התורה ועיסוק בעולם הקודש.

אולי בעיצומה של שנת שמיטה, שאמורה לתת לנו פרופורציות בדיוק בנקודה זו, יש מקום להעלות הרהורי כפירה ביחס לתרבות הצריכה שלנו.

 

הרב אליהו בלום, רב קהילת רמב"ם ובית הכנסת המרכזי נווה שאנן חיפה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
הבעיה היא שמי שלא משתתף בתרבות הצריכה יהיה לו
ר | 25-11-2021 14:02
יותר כסף וחסכונות ואז יש סכנה של וישמן ישורון ויבעט.