המוות מלווה את כולנו לאורך החיים. אם בצורה רחוקה ומעורפלת ואם בצורה קרובה ונוכחת. תלוי בגיל ובנסיבות החיים שעוברים עלינו. לאדם החי קשה להתמודד עם המוות ועם מה שהוא כולל בתוכו. קשה לנו להכיל את הסופיות ואת האובדן.
רובנו מעדיפים שלא להפנות את מבטנו אל המוות כל עוד אין אנו חייבים. הספר 'עניין של מוות וחיים' מאת בני הזוג ארווין ומרלין יאלום הוא אחד הספרים המיוחדים במינם שמצליח להפנות את מבטו אל המוות ולהתבונן בו.
הספר הזה מתחיל שמרלין מגלה שהיא חולה סרטן ומבינה שמותה קרוב. היא מציעה לארווין לכתוב יחד ספר שיתאר את מהלך חייהם יחד בצל המחלה. כל אחד מהם כותב פרק לסירוגין ומשתף בתחושותיו לנוכח המציאות.

יחד הם מתמודדים עם מחלתה של מרלין, עם התרופות שלא מועילות, עם המחשבה על סיום החיים בליווי רופא, עם הפרידות מהחברים והמשפחה, ועם ארווין שממשיך לכתוב גם לאחר שמרלין נפטרה.
עד היום לא קראתי כזה ספר שחושף ומשתף, מתמודד ומעלה מחשבות וחששות מפני המוות. ספר שנוגע בהמון צדדים שונים של מותו של אדם אהוב וקרוב אליך. כמי שחווה מוות שלאדם קרוב באופן אישי, הספר הזה דיבר אלי מאוד וגרם לראות את החוויה האישית שלי באור אחר לגמרי.
ארווין ומרלין כתבו בעבר כמה וכמה ספרים, והעובדה הזו באה לידי ביטוי ביכולת הכתיבה שלהם. היא שמצליחה לדייק ולתאר את התחושות ואת המחשבות. הם מצליחים לשתף אותנו הקוראים באירועים כפי שהם חווים ומרגישים אותם. הם קוראים זה את פרקיו של זו ומתייחסים אליהם ונותנים תחושה שאנחנו נמצאים שם, בביתם ממש איתם.
זה ספר שלא מייפה את המוות, זה ספר עצוב ורגיש מאין כמותו. זה ספר שמחזק ונותן כוחות להתמודד עם המוות ולהמשיך הלאה בחיים. זה ספר שאפשר לחזור אליו שוב ושוב. זה ספר שצריך לקרוא או לפחות שיהיה בבית זמין לקריאה לשעת הצורך.
'עניין של מוות וחיים', ארווין ומרלין יאלום, 208 עמ', הוצאה לאור: כנרת זמורה דביר

מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים