לצערנו מידי פעם מתגלה רב שסרח בענייני עריות. ברוך השם, זה נדיר, אך גם כך, זה נורא ואיום. השאלה היא, האם מותר ללמוד מספריו, שהם ספרים טובים כשלעצמם, כדברי חז"ל ש"תלמידי חכמים נמשלו לאגוז, שעל אף שמלוכלך בטיט ובצואה, אין מה שבתוכו נמאס, אף תלמיד חכם אף על פי שסרח, אין תורתו נמאסת" (חגיגה טו, ב).
א. כמובן, אם עשה תשובה אמיתית, אין בעיה, כי התשובה מוחקת את החטא, כלומר חרטה, עזיבת החטא וקבלה להבא.
ב. אבל אם לא עשה תשובה, ידוע מה שנאמר בגמרא: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד' צבאות הוא' (מלאכי ב, ז). אם דומה הרב למלאך ד', יבקשו תורה מפיו, ואם לאו, אל יבקשו תורה מפיו" (מועד קטן יז, א). וכן נפסק ברמב"ם (הלכות תלמוד תורה ד, א) ובשולחן ערוך (יו"ד רמו, ח). לפי זה אסור לקרוא ספריו גם אם יש שם דברים טובים.
ג. אמנם, רבי מאיר למד מאחר, על זה נאמרו דברים על האגוז ותוכו, אך כבר כתבה הגמרא שזה רק נאמר באדם גדול (חגיגה שם), ואנחנו קטני קטנים ואין זה שייך לנו, ואכן הרמב"ם והשולחן ערוך לא הביאו חילוק זה, כדברי אור החיים הקדוש בפסוק בפרשת ראה שמור ושמעת את כל הדברים האלה (דברים יב, כח).
ד. אבל מהר"ל כותב בנתיב התורה, שכל זה נאמר אם לומד מפיו, כלשון הפסוק, שאז יש קשר והשפעה. אבל אם זה מספריו, שאין התחברות אישית, מותר (נתיבות עולם, נתיב התורה, פרק יד). וכן כתבו כמה אחרונים (דברי ירמיהו על הרמב"ם), ויש שלא חילקו כגון בשו"ת שבט הלוי (ג, קמה).
ה. אך גם אם נסמוך על המקילים, יש בעיה אחרת, שאם קוראים ספריו, נותנים לו מעמד והערכה. לכן ספר תורה שכתבו מין, שורפים אותו (רמב"ם, הלכות יסודי התורה ו, ח), כדי לא לתת לו חשיבות.
על פי זה, דן הג"ר משה פיינשטיין אם מותר לשמוע שירי קודש שהלחין אדם לא הגון (שו"ת אגרות משה או"ח ב, נ). והג"ר מנשה קליין אסר את הדבר (שו"ת משנה הלכות ו, קח). לפי זה, אסור. בסיכום, לשים בצד עד שיעשה תשובה שלמה.
ספריו כבוד הרב במחילתו אני מעביר לו כמה שאלות שלפי התשובות כנראה לא נלקחו בחשבון: 1) המקרה הנוכחי לצערנו לא מדובר ברב ולא בספרי הלכה אלא בספרי קריאה כללי לילדים במיוחד 2) לצערנו אנו שופטים את הבן אדם בקלות מירבי כי על פי כמה תלונות ( ולא משנה כמה ) אנו כבר שופטים ותולים אותו בככר העיר לפני ששמענו מה יש לו להגיד מול התלונות. 3) בידי בית דין הכח להכרח לכן עדיין שום בית דין קיבל את התלונות ואת ההתגוננות ולא היה שום הליך משפטי/דיני לגבי המעשה לכן במקרה הספציפי הזה נראה לי שאנו ממהרים. בשינוי עם מקרה קודם שרב עבר מפגש עם צוות רבנים/מחנכות ששמה הציבור נתן להם כח להכריח ולאחר שהעבירו את המעשים לבית משפט אזדרחי ושם התבררו המעשים ( לא על פי ההלכה אלא על פי דין אזרחי ) ויצא מכח שיפוט של השופטים שהחשש התברר כנכון מצבו של ספריו היא אחרת מהנדון של הימים האחרונים 3) אני בטוח שבית דין עברי יחקור גם את התלונות וגם את הזמן שעלו לאוויר כי הזמן חופף עם הצלחה כבירה של הסופר, מטאור בכל המגזרים עם הצלחה