עולמו הרוחני של בן גוריון נחשף כמו שלא הכרתם

היום תתקיים בכנסת מליאה מיוחדת לזכרו של דוד בן גוריון, ולכבוד העניין אתם מוזמנים לגלות על נפשו המורכבת של ראש הממשלה הראשון, ועל החיבור המיוחד שלו ליהדות ולהלכה.

ממרחק השנים מצטייר לא אחת דוד בן גוריון כאיש מעשה פרגמטי, פוליטיקאי ממולח ומנהיג מדיני המקבל את החלטותיו בנחרצות ובחדות, אך בזכות כך שבשנים האחרונות המסמכים הארכיוניים הרבים שנאספו בארכיון בן גוריון עוברים דיגיטציה, והקריאה בהם און ליין מתאפשרת לכולנו, מאוד פשוט לגלות מה ראש הממשלה הראשון שלנו הרגיש כלפי הקדוש ברוך הוא.

בודהיסט?

במענה למכתב מתלמיד ישיבת "מרכז הרב" שקבל בפניו על מה שנתפס בעיניו כעבודה זרה, הסביר בן-גוריון את יחסו לבודהיזם ומכאן גם את יחסו ליהדות: "לשווא אתה מתווכח איתי בתורת בודהא. זוהי לא תורתי – אם כי אני תאב לדעת כל התורות שבעולם".

כאשר התלמיד המשיך וכתב לבן-גוריון תוך שהוא תוהה מדוע הוא לא שומר מצוות, כבר התייחס בן-גוריון בצורה ישירה יותר לתפיסותיו את העולם היהודי: "אני רואה עצמי ויהודים אחרים כמוני יהודים לא גרועים ממך ומאלה שאתה נשען עליהם… אין לי כל צורך בהכשר על יהדותי. ונחיה יחד בשלום וקשורים זה לזה באהבת ישראל – בידענו שבכמה דברים חשובים דעותינו שונות".

לימוד תורה

למעשה, בן-גוריון לא פירט מעולם בצורה מסודרת מהי בדיוק תפיסתו היהודית. במכתב לנער דתי אחר, דוד גלס, שלימים נמנה עם מייסדי ש"ס, הוא טומן לכך כמה רמזים שחוזרים על עצמם גם במסמכים אחרים.

בראשית המכתב ציין בן-גוריון כי תפיסת היהדות שלו רצופה בשאלות: "אתה בטוח שאתה מכיר את האמת העליונה, ואני לצערי יודע שאיני יודע; ואני תוהה, וחוקר ושואל, ועל הרבה שאלות יסודיות… אין בפי תשובה".

בהמשך הוא ציין את החשיבות שהוא רואה בלימוד תורה, אך הבהיר כי הוא רואה את המושג תורה בדרך רחבה הרבה יותר: "אינך צודק ביחסך לי דעה שהיושבים ועוסקים בתורה ימים ולילות הם 'בטלנים'! אני רחוק מהשקפה טיפשית ובטלנית זו, אבל לימוד התורה בעיני הוא מושג יותר רחב מזה שלך, וביאליק שאתה מלגלג עליו הוא חלק מן התורה (לא תורת משה, אלא תורת ישראל) שיש ללמוד. ולא רק ביאליק – אלא מכלול המדעים ויצירת רוח שאר העמים הראויה שנדענה".

הקשר המיוחד לשפינוזה

בין היתר ביקש בן-גוריון להחזיר אל ארון הספרים היהודי את הפילוסוף ברוך שפינוזה (1632-1677) שהוחרם בידי גורמים מסורתיים בשל אמונותיו. "שפינוזה היה גדול הוגי ישראל באלף השנים האחרונות", הוא כתב על האיש שיהודים רבים ראו בו כופר והשווה אותו לפילוסוף היווני סוקרטס.

בשנת 1953 ראש הממשלה הראשון אף פרסם מאמר בעיתון שכותרתו "נתקן המעוות" שמטרתו להחזיר את ההוגה לשיח הציבורי והאינטלקטואלי בישראל. המאמר הוביל לעשרות רבות של מכתבים שנשלחו מהציבור אל בן-גוריון במחאה. מסמכי הארכיון חושפים שבן-גוריון היה מעורב בתרגום כתביו לעברית ובמשימה זו היו מעורבים גורמים בכירים ממשרד ראש הממשלה וממשרד החינוך.

עדות להיכרות העמוקה של בן-גוריון עם כתביו אפשר למצוא למשל במכתב ששלחו לו תלמידי כיתה ח' משכונת קריית פרוסטיג שברחובות: "אנו תלמידי כיתה ח' לומדים על אודות ברוך שפינוזה. אמנם המקורות ההיסטוריים אשר בהם אנו משתמשים הם רחבים, אולם בהודע לנו על התמצאותך המעמיקה והמפורטת על אישיות הסטורית זו, נודה לך את תאות למלא את בקשתנו ולמסור לנו בכתב פרטים אודותיו".

ברית מילה – זה טוב או רע?

ואולם לכל הפחות בעבור בן-גוריון, הייתה גישתו של הפילוסוף היהודי גם שער שאפשר לו להתחבר מחדש לעולם היהודי. כך למשל, הוא חלק עם חברת הכנסת לשעבר מטילדה גז את הקושי שהוא חווה אל מול טקס ברית המילה ואמר: "עלי להתוודות שאיני יכול לראות כששופכים דמו של תינוק שמונה ימים אחרי היוולדו".

אך למרות זאת, הוא הסביר כי הוא רואה בברית המילה טקס חשוב בעקבות כתיבתו של שפינוזה: "אני תמים דעים עם ברוך שפינוזה, שהוחרם על ידי יהודי הולנד, שכתב… כי המילה מבטיחה לעם היהודי חיי נצח" בכך שהיא מבחינה בינו לבין עמים אחרים ומבטיחה את המשך קיומו.

ככלל, למרות שבן-גוריון לא הקפיד על שמירת הלכה הוא שימש כסנדק בעשרות רבות של בריתות וכעד בחתונות.

למרות שהוא לא פקד את בית-הכנסת באופן תדיר, הוא הקפיד לעשות זאת כששהה בקהילות יהודיות בחו"ל ובמהלך ימי העצמאות הראשונים.

לציון 48 שנים לפטירתו, מקיימים במכון למורשת בן גוריון שבוע שידורים מיוחד הכולל תכנים וירטואליים מגוונים. התוכן המשודר מביא רבדים שונים באישיותו של בו גוריון, כמו הקשר המורכב שלו ליהדות.

את המסמכים הארכיונים הנדירים, ההרצאות, התוכניות וסרטוני האנימציה, חדרי הבריחה והצגת הילדים, תוכלו למצוא באתר האינטרנט של המכון למורשת בן גוריון, ממנו הבאנו את המסמכים לכתבה הזו.