היום בהיסטוריה: כ"ה בחשוון המחתרות מבצעות את 'ליל הרכבות'

לאחר שהוברר גם למוסדות ההנהגה בישוב שהממשל החדש באנגליה לא מתכוון לשנות את מדיניות הספר הלבן ולפתוח את שערי הארץ לשורדי השואה ואף הגבירו את רדיפת אניות המעפילים.

ביישוב היהודי החליטו על שיתוף פעולה בין שלוש המחתרות לצאת למאבק בשלטון המנדט והקימו את תנועת המרי העברי. בליל כ"ה בחשוון תש"ו (1.11.45) לפני 76 שנה ביצעה תנועת המרי את פעולתה הראשונה בה היו שותפים שלושת האירגונים: מבצע חבלה במסילות הברזל ותחנות רכבת המנדטוריות שנקרא גם 'ליל מסיבה' או 'ליל הרכבות'. אומנם קדמו לפעולה זו מספר מבצעים אך לא כתנועת תנופה אחת מגובשת לפגיעה בסמלי שלטון.

במסגרת המבצע חיבלו חוליות פלמ"ח ברשת מסילות-הברזל בכמאה וחמישים מקומות ברחבי הארץ. במקביל פגעה הפלוגה הימית של הפלמ"ח בשלוש ספינות של משמר החופים בנמלי חיפה ויפו.

הצוללנים שאול אהרונוב וזלמן כהן סיכנו את חייהם, בהפעילם את מנגנוני ההשהייה של מטעני החבלה טרם הכנסם למים, מחשש שבעת השחייה יתקשו להפעילם. הם ביצעו את המוטל עליהם בלא שהתגלו וחמקו מהמקום לפני שהמוקשים התפוצצו והוציאו את הספינות מכלל פעולה.

חוליה של לח"י יצאה לחבל באותו לילה בבתי הזיקוק בחיפה. יחידה של האצ"ל ולח"י בפיקודו של איתן לבני תקפה את תחנת הרכבת בלוד ופגעו בתשעה קטרים. במהלך הנסיגה מתחנת הרכבת בלוד נפגע מפקד חולית האבטחה ישכר וגמן ובמהלך הנסיגה נפטר בלית ברירה החליט איתן לבני להשאיר את גופתו ולמחרת הובאה גופתו לקבורה בנחלת יצחק.

המבצע העלה את מורל אנשי היישוב ועורר שביעות רצון בקרב ההנהגה, שנוכחה לראות כי ניתן להפעיל בו זמנית ובהצלחה כוחות רבים במספר רב של יעדים. עשרה ימים לאחר המבצע הודיע בווין על הקמת ועדת חקירה אנגלו-אמריקאית לשאלת ארץ ישראל.

זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות המנדט שהוקמה ועדת חקירה שלא על טהרת הבריטים וכשהצד הערבי לא מוזכר כסיבה להקמתה.