העימותים אשר התגלעו השבוע בתוך מפלגת ימינה, הקרבות בין גנץ למיכאלי, ציטוטי שקד ובנט נגד לפיד והרוטציה, מעידים על הסכמה שקטה שעומדת בבסיס קיום הממשלה. לא משנה כמה בכירי הממשלה יובכו בציבור, כמה הח"כים בקואליציה יסתכסכו – האלטרנטיבה של פירוק הממשלה והליכה לבחירות היא הגרועה מכל.

לפיכך, במסגרת ההבנה השקטה הזאת שלא משנה מה קורה, בינתיים איש לא יפרק את העסק, התפחתה טקטיקה פוליטית לפיה המפלגות עושות הצגות כדי לשמר את בייס הבוחרים שלהם במציאות בה הח"כים והשרים כל שבוע מקריבים את האידאולוגיה מימין ומשמאל לטובת שלמות הקואליציה.

במסגרת הטקטיקה החדשה, איום ריק מתוכן וציוץ בטוויטר הם מסך העשן של שבירת הערכים השבועית שמבצעות המפלגות מול בוחריהם. כל מי שעולה להתקפה יודע שהוא עושה זאת כדי לשמר את בייס הבוחרים, להוכיח הנה נלחמתי בשבילכם, אך לא באמת כדי לשנות את המהות. גם המותקפים יודעים זאת וכך המשחק ממשיך.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מיכאלי בישיבת הסיעה (ערוץ כנסת)

גנץ ניסה להתמרכז, מיכאלי נצמדה לשמאל

הקרבות בין גנץ למיכאלי המחישו היטב את הטקטיקה החדשה. שר הביטחון גנץ הכריז ביום שישי שעבר על שישה ארגונים פלסטינים מוכרים כארגוני טרור. השבוע גנץ אישר בנייה של כ-3000 יחידו דיור ביו"ש – במפלגת העבודה זיהו את ההזדמנות להקשיח את שבעת המנדטים שלהם משמאל.

מיכאלי ידעה כי קרב פומבי לא יבטל את שתי ההחלטות הללו לאחר מעשה – אך היא זיהתה הזדמנות לרווח פוליטי. בשעת צהריים נורתה לאוויר ציוץ מחשבון הטוויטר של מפלגת העבודה: "מי שמכריז הכרזות מדיניות עם השלכות בינלאומיות באופן חסר אחריות, בלי תיאום ובלי הכנה, ומי שמאשר בניה של 3,000 יחידות דיור ביו"ש, איך נאמר, רבין הוא לא".

בכחול לבן קפצו לשדה הקרב והגיבו בעקיצה למיכאלי ולא לגופו של עניין: "מי שקורא לסרבנות לגיוס שלא יטיף על אחריות מדינית וביטחונית" – גם הערות אישיות מהעבר של מיכאלי לא משכיחות מכולם את המטרה האמתית, הצגות בשביל הבייס.

בשוך הקרבות, מפלגת העבודה הראתה לבוחריה כי היא לא שותקת על בנייה ביו"ש וצעדים ימניים ללא תיאום, ואילו גנץ הפגין מדיניות הנובעת משיקולים ביטחוניים וחיזק את תהליך ההתמרכזות של כחול לבן – כל זה מבלי לשנות אפילו אות בהחלטות שהתקבלו.

בכחול לבן לא מודאגים מהקרב במרכז שמאל עם העבודה ומרצ כאשר ברקע נשמעים תדרוכים לפיהם גנץ מתואם עם שקד להפיל את הממשלה. גנץ כל הזמן שומר על המתח בין הימין ושמאל ומנסה לרכך כל פעולה שתיתן מענה לשני צידי המתרס. במסגרת הבנייה ליהודים, גנץ אישר 1,000 יחידות דיור לפלסטינים וכן מכסות גבוהות של כניסת פועלים פלסטינים לישראל.

תפוח האדמה הלוהט הבא שגנץ יצטרך לרכך – מימוש ההסכם שנחתם בין הממשלה לתושבי אביתר. כבר עכשיו ניתן לשמוע שינסו למצוא שם פתרונות כדי למסמס את ההבטחה, למצוא צו ביניים, הכל בשם האיזון הקדוש בין ימין ושמאל.

מרצ מאיימת באקדח ריק

את הדוגמא שממחישה בצורה הטובה ביותר מכירת אידיאולוגיה תמורת הצגות לבוחרים, ניתן למצוא במפלגת מרצ. בימינה מתבדחים ואומרים כי ניצן הורוביץ הצטרף להיות חבר במפלגה בשל העובדה כי הוא מתואם על מלא עם בנט ולא עושה בעיות.

מוסי רז חשף את הבלוף של מרצ כאשר הודה כי הוא נגד הממשלה אך לא יכול לפרק אותה. "מדיניות הממשלה בשטחים הכבושים לא ראויה לאמוני, אך אני מצביע אמון בה בגלל האלטרנטיבה".

כמו כן, במפלגת מרצ לא חלמו מעולם שתנועת רגבים תוציא הודעת תמיכה בפעילות שר הביטחון, בממשלה בה הם מחזיקים שלושה תפקידי שרים.

על רקע דברים אלה, ניתן לראות שכאשר סמוטריץ' ונתניהו אורבים מעבר לפינה, האידואולוגיה מתה, והטוויטר הוא הקובע. שבת שלום.