פרשת חיי שרה: כשקוראים את החלק הסיפורי של ספר בראשית, ובמיוחד בפרשת השבוע את הכפילות הגדולה סביב בחירת רבקה, לעומת החלקים ההלכתיים של התורה, שהיא כל כך חוסכת בכל מילה ובכל אות, אי אפשר שלא להיזכר בדברי חז"ל המפורסמים: "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2021-10-28 at 07.08.20

חז"ל רוצים להגיד לנו שיש שני סוגים של עבודת ה', שני סוגים של קרבת אלוקים. יש את הצד ההלכתי המדוקדק, המחייב, זה מותר וזה אסור, זה כשר וזה טרף, משהו מאוד נוקשה, שיש בתוכו הרבה חיוּת, הרבה עוצמה, הרבה גדולה, הרבה קדושה, אבל הוא מאוד דקדקן במילים, דקדקן במעשים.  היהודי מסתובב בתחושה גדולה של קרבת אלוקים אבל הכל מתוך דקדקנות גדולה.

לעומתו יש את רוחב הנפש של ספר בראשית. "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתם של בנים", חז"ל מעמידים את זה לעומת זה, וזה גדול מזה, אותם חיים של תורה, חיים מלאים שהם זורמים בקרבת אלוקים גדולה, זה דבר יותר גדול ויותר יפה מהדקדקנות ההלכתית.

האבות, שחיו לפני מתן תורה, לא היו מחויבים להלכה, וכידוע מספר בראשית מדי פעם פוגשים אירועים שהם לא בדיוק לפי ההלכה, כגון בשר וחלב אצל אברהם, יעקב נשוי לשתי אחיות, והפרשנים מדברים על זה הרבה מאוד.

אבל אנחנו חיים אחרי מתן תורה, אנחנו צריכים לדעת לקחת את עולם ההלכה ולצקת אותו לתוך מסגרת של חיי התורה הבראשתית, לא להסתפק ברובד ההלכתי הטכני של מותר / אסור, כשר / טרף, עכשיו / אחר כך, וכל הדקדקנות הזו, אלא לצקת פנימה את החיוּת, להסתובב כאנשים שהם חיים את התורה, לא רק במובנה ההלכתי, אלא עם חיוּת פנימית, כמו שחז"ל אומרים במדרש רבה: "לשעבר תורה נתתי לכם, לעתיד חיים אני נותן לכם".

בדורות האחרונים אנחנו מוצאים אנשים רבים הרוצים לחיות תורה, לא מתוך הפקרות הלכתית, אלא שהם לא מסתפקים בהלכה ומעוניינים לחיות את עולם התורה על כל רבדיו, בכל תחומי החיים.