הרס רוחני במסווה של רפורמת כשרות
התחום היחיד שנשאר עדיין בידי רב מקומי היה הכשרות, וכעת שר הדתות מחליט מה יהיה כשר ואיך יהיה כשר?! מעבר לחוצפה הנוראה הזו של שר להעמיד את עצמו כסמכות עליונה לענייני כשרות. מאז הצדוקים לא שמענו כזאת בישראל!
קיבוץ גלויות והקמת מדינת ישראל, להם זכינו בימינו בניסי נסים אחרי אלפיים שנות גלות מרה ותחנונים אין קץ, הביאו אתם ברכות אין קץ. אך יחד אתם מכות גדולות ונאמנות בלא מעט תחומים בישראל. בעקבות התרחשויות אלה, העולם היהודי השתנה מן הקצה אל הקצה כמעט.
מצד אחד חיי יהודים חדלו להיות הפקר, כבוד עם ישראל עולה מיום ליום בעולם ויש בדבר משום קידוש השם בתוך תוכנו, ועולם התורה בניסי נסים הגיע למימדים שספק אם היו כמותם אי פעם בתולדותינו. לצד זה, דוקא הרוחניות האמורה להיות גולת הכותרת של היותנו "ממלכת כהנים וגוי הקדוש" ספגה מהלומות קשות מאד, עד שכמעט ואין ערך יהודי שלא נרמס ברגל גסה בארצנו הקדושה.
גילויי עריות הפכו לנורמה, עד כדי איום על מי שמערער על זכות ביצוען. שפיכות דמים מתחרשת באופן כמעט חופשי על ידי העולם התחתון (לכל צורותיו). השפלת עם ישראל בנגב ומקומות נוספים על ידי בדואים המאיימים אפילו על כוחות צה"ל. כניעה מקוממת ובלתי מוסברת לאויבינו מבפנים ומבחוץ. הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. מדיניות של 'ספר לבן' כנגד ההתישבות בכל ארץ קודשנו (כבר תחת הממשלות הקודמות, וכל שכן הנוכחית!).
הרס יסודי של מוסד המשפחה. ייבוא בלתי מסוייג של זרים וילדי זרים מתוך כוונה להפוך אותם ליהודים לכל דבר, באמצעות כתיבת שמם הנכרי באותיות עבריות במשרד הפנים, כאילו יהדות היא פועל יוצא של הצהרה ערטילאית נטולת כל תוכן מהותי, והרשימה עוד ארוכה. והכאב למראה מחזה מדאיב זה כה גדול, שקשה לעצור את הדמעות.
אין כאן כל כוונה לצייר תמונה קודרת של המציאות, כי אז יש בכך עוול וכפיות טובה כלפי שמים, וגם כי לצד הבעיות הקשות האלה, מתגלה הדור כ"כולו חייב וכולו זכאי" – רע מבחינות רבות וטוב מבחינות אחרות. אבל אם ערים אנו לאחריות המוטלת עלינו, במיוחד אנו הרבנים, בכל הנוגע לעתיד עם ישראל ומדינת ישראל, אין לנו כל רשות לשבת בחיבוק ידיים, ומחובתנו לעורר את הצבור לתקן את ההרס הרוחני הבלתי נסבל הזה כי בנפשנו הוא.
קיטרוג דווקא על הרבנים
השינוי הגדול ביותר שהתרחש בעקבות הקמת המדינה הוא שהנהגת הצבור שעד אז הייתה כולה רוחנית בידי הרבנים נעשקה מהם והועברה לידיים לאומיות. וההנהגה הלאומית הזו, עקב מחדל התנגדותם של רבנים מסוימים לציונות (מכיון שזו לא הראתה תמיד סימני טהרה מובהקים), הפכה להנהגה שכולה חילונית. התנגדות זו התבררה ככשל נוראי של העולם הרבני, שברצותו לשמר את הקודש איבד, תרתי משמע, פיזית ורוחנית, את יכולת השפעתו על רובו של העם.
חז"ל מתארים זאת בתלמוד, באופן שבדור שהמשיח בא, יהיה קטרוג על תלמידי החכמים. וזאת מפני שיש עמי הארצות שיזהו את הגאולה בשיבת ציון, בעוד שתלמידי החכמים לא יזהו אותה. הכישלון הרוחני הצורב הזה רודף את העולם הרבני מאז ראשית המאה הקודמת.
לדאבוננו, במקום להתרומם למה שנדרש, עוד התווספו לזה כישלונות רוחניים נוספים וגרועים ממנו. דמויות רבניות מסוימות, החסרות כל מעוף וכל שיעור קומה שאפיין את גדולי העבר, סללו להם דרכים עקלקלות המושתתות על תפיסות עולם זרות לתורה. דמויות אחרות, חיללו את השם במעשיהם המתועבים לעיתים, והעמיקו את הניכור בין רוב העם שרצון הקרבה לקודש לא נמחק מלבו, ובין כל אלה האמורים להוות נציגות נאמנה של דבר ה'.
התרעומת הלכה והחריפה בסיוע של עיתונאים המתנדבים להרבות שנאה לכל קודש, והפכו זאת למלחמה בין אנשים הקשורים לתורה, לבין אנשים המתקוממים נגד שחיתות ותומכים בליברליות קיצונית.
גופים קטנים ביקשו לתקן בדרך קלוקלת
בשנים האחרונות גופים קטנים החליטו לנסות ולתקן, ולשנות את התדמית הנוראה לעיתים של עולם הקודש בעיני אזרחי ישראל. אבל הם עשו ועושים זאת בדרך קלוקלת, הנובעת מכך שהעומדים בראשם הם דמויות קטנות, המחזיקות לעיתים בתואר רבני כשלהו, אבל המתגלות כעמי הארצות ברורים שמעולם לא שימשו תלמידי חכמים שהנהיגו ציבור (ולעיתים כל תורתם מסתכמת בניצול מאגרי מידע תורניים שהם רחוקים מלשלוט בהם).
יתירה מזו, לעיתים, רוחות זרות לתורה נושבות שם, ובמקום ללחום נגד מה שרע, הם פתחו במלחמה נגד מוסד הרבנות כולו. עד הקמת הממשלה הנוכחית הם לא הצליחו לבסס את מעמדם כרצונם, אבל כעת שהממשלה כוללת כמעט את כל מה שנוגד מהותו של עמנו מבחינה רוחנית: אויבי היהדות האורתודוקסית, אויבי המדינה ואפילו שוללי זכות קיומנו בארצנו – הם מצאו אוזן קשבת אצל כל שונאי היהדות בממשלה זו.
השר כהנא נותן אמון בדמויות קטנות
גם יהודים תמימים כמו שר הדתות הנוכחי, שאינו מבין את ההרס התורני והערכי שהוא מביא לעם כולו ב'רפורמת הכשרות' שלו, נתמך ומעודד על ידי רבנים שכף רגלם לא דרכה בבית מטבחיים מעולם, ושלא נשאו באחריות על מפעלי מזון, מסעדות וכדו', ואף לא ברוב המטלות המעשיות שהיו תמיד מוטלות בעבר על כתפי כל רב במקומו. הוא נופל בעצתם לתהום של טעויות הזויות. קשה להאשים אותו, שהרי די כיום לעבור מספר בחינות, בהן נדרש מועמד לדקלם חומר מעובד בסיכומים למיניהם כדי לזכות בתואר רב. כאשר בעבר תואר זה היה מוענק רק על ידי גדולי ישראל, פוסקי הלכה ששלטו בכל מכמני התורה, שהיו בוחנים את תלמידיהם כמעט בכל מקצועותיה, ורק לאחר שנבחנו גם מוסרית, אנושית וערכית על ידם – היו זוכים לתואר. מר מתן כהנא ברצותו לתקן עיוותים שאין ספק שהם טעונים תיקון, נותן אמון בדמויות קטנות, מבלי לדעת שאינן ראויות להיות במעמד של יועצים בתחום.
על בסיס עצות אחיתופל שלהם, שר הדתות אינו מבין שהוא עומד להרוס את מוסד הרבנות עד היסוד. הלא, אם כל רב יוכל להתערב במה שמתרחש בעיר אחרת, במה רב מקומי ישאר הרב של מקומו? כבר כל מערכת המשפט העברי שהוא יסוד כל התורה, וכן כל דיני המשפחה כמעט, נעשקו ממנו על ידי המערכת המשפטית החילונית. דיני שבת ומועד ברחוב, נלקחו מידיו על ידי עיריות העושות כאוות נפשם כדי לחלל כל קודש כשנוח להן, כלכלית או אחרת.
התחום היחיד שנשאר עדיין בידי רב מקומי היה הכשרות, וכעת שר הדתות מחליט מה יהיה כשר ואיך יהיה כשר?! אין זה אלא הרס הרבנות ועיקורה מכל תוכן! מעבר לחוצפה הנוראה הזו של שר להעמיד את עצמו כסמכות עליונה לענייני כשרות. מאז הצדוקים לא שמענו כזאת בישראל!
איך פוגעים במורשת הרב קוק?
עיקר תפקידו של רב אינו עריכת חופות, יעוץ זוגי, הכרעה בכף חלבית שערבבו בה בשר, ודרשנות בשבת בבית הכנסת. אלא הוא מתבטא במה שניסח כבר הראי"ה קוק זצ"ל: "שאלת הרבנות היא ממש שאלת החיים לאומתנו. … החזרת כבוד הרבנות הלא זהו הד קול הנבואה המובטחת: "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה".
… דלדול כבוד הרבנות גרם הרבה לדלדולה של האומה בחומר וברוח, … הרבנות, זה הכח הרוחני הגדול, זה הכח החשוב אשר יצר תמיד את דעת הקהל בישראל, זה הכח הנעלה שהחזיק את נשמת האומה ועורר אותה לחיים לאומיים שלמים ומתוקנים … כלומר: ההשפעה האישית של הרבנות על חיי הצבור מצד ערכו של האיש הנבחר או הממונה למשרה כבודה אחראית זו, מצד מנויו בתור בעל בעמיו ומצד השפעתו על החיים הצבוריים בתור כח מנהל ומשפיע. אחרי ההשפעה באה ההוראה, הדיינות, הדרשנות, ההשכלה, הספרות כל אלה התנאים החשובים שעל פי המהלך העתיק היה כל זה כלול בתוך אותה האישיות המיוחדת של הרבנות, שהיתה כוללת ומקפת את הכל ועל הכל היה חופף הוד הקדושה והאמונה העמוקה בסגולתו האישית של הרב".
וכיצד שר הרואה את עצמו נאמן למורשת הרב קוק, מעז לפגוע בכל זה?
איך הרבנים לא מקשיבים לרבנות?
העריצות החילונית תפסה את השלטון על כל הנעשה בעם באמצעות מערכת המשפט החילונית, והממשלה הקיימת רקובה עד היסוד מבחינה ערכית. אם כן, מה נשאר לנו לעשות? להזהיר את השר מכשלונות רוחניים צורבים ומפגיעה בתפקיד החשוב של הרב. והחשוב ביותר: להזהיר את הרבנים המתעתדים לשתף פעולה עם הכללים החדשים, ולומר להם ללא כל היסוס: על פי ההלכה כל רב שירשה לעצמו להחליט על הכשרות במקום בו משמש רב עיר אחר, מתחייב כלפי שמיים מבחינה הלכתית עונש חמור, כי ראוי הוא לנידוי, כמפורש במסכת שבת (יט:).
את הממשלה הנוכחית אין תקוה לשכנע שהיא הולכת בדרך הרסנית כפי שלא ראינו מאז ימי בית ראשון. אבל לגבי הרבנים, אני תקוה שיש עדיין סיכוי שיעדיפו את דבר ה' ודברי רבותינו על פני יהדות רפורמית. כי אם הם אינם מוכנים לציית להוראות רבותינו, מה להם להלין על כשרות או על כל דבר פגום אחר מבחינה תורנית?!
נסיים בתפילה שרבני ישראל יבינו את חומרת המצב, ויעמדו על המשמר הנדרש מהם, לפני שתבוא עוד קטסטרופה בדמות הרצון להכניס כל מה שזז לחיק עם ישראל במסווה של גיור פיקטיבי, ובתקווה שהקב"ה יחונן להם דעה בינה והשכל החיוניים כל כך להצלת עמנו ולהצלחתו.
==
הרב ד"ר אליהו זייני הוא ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה. לשעבר רב הטכניון.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו