חנוכה: החג של היח"צנים

בשאלה היכן ומתי להדליק את החנוכיה כולנו משתמשים בעיקרון השיווקי שיש בחנוכה - "פרסומי ניסא". כולנו הופכים בימים האלה לקופירייטרים, משמשים כמינִי יח"צנים והופכים את אדן החלון להפסקת פרסומות אחת גדולה. אבינדב אבוקרט בקורס מזורז לפרסום כהלכה

חנוכה: החג של היח"צנים
  החג שלו. רני רהב (פלאש90)

על יח"צנים, נרות ומה שביניהם

חג החנוכה הוא חגם של אנשי הפרסום והמיתוג, אתם לא מתבלבלים, זהו יומם הגדול החבר'ה עם המשקפיים המגניבים, המוחות המבריקים תוכנות העיצוב והלשון החדה. כי כל מי שנתקל בשאלה היכן להדליק את החנוכיה בביתו החדש, מתי לערוך את ההדלקה כשהוא חוזר מאוחר מהמשרד או האם לברך עליה במסיבת הגן של ילדיו השתמש בעיקרון השיווקי שיש בחנוכה – "פרסומי ניסא". כולנו הופכים בימים האלה לקופירייטרים, משמשים כמינִי יח"צנים והופכים את אדן החלון להפסקת פרסומות אחת גדולה.

טוב, אם שרדתם עד עכשיו מבלי לסגור בזעם את חלון הדפדפן באינטרנט או לגלגל למטה למדור הטוקבקים אז אפשר להרגיע. חנוכה הוא חג של פרסום, אבל פרסום אינו דבר רע כל כך אם רק יודעים לעשות זאת כראוי וכיאות. אז לכל הדוברים לרגע שהתמנו פה השבוע, להלן קורס מזורז ביסודות השיווק.

הלכות פרסום

לפני שאתם באים לפרסם, לפרסם את עצמכם, להציע את התובנות שלכם בfacebook או לחוות את דעתכם בויכוח נוקב הכינו שמן זית זך. זככו את עצמכם, את תכונותיכם ואת עמדותיכם. האם אתם עצמכם זכים מהחיסרון עליו אתם זועקים, אתם רואים עצמכם ראויים להוכיח או שמא השלכה פסיכולוגית קלאסית עומדת לפניכם. והרעיון, המזוקק הוא או אולי מסולף, האם זו השעה והמקום לומר אותו ואין השומעים מצויים בשעת כעסם. אם על הדרך, ממש בסערת הויכוח, מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע באה לידך, אל תחמיצנה.

אין ספק שקשה לראות טעות קריטית ממש מול עיניך, כמעט בלתי נסבל להיתקל בעמדה מיתממת או חסרת פשרות. בני העם שהביא את מוסר הנביאים לעולם, לא מסוגלים לראות עוולות מבלי לשתוק, להבחין בעיוותים מבלי להפוך למוכיחים זועמים. אבל גם הנביאים עבדו קשה ולא תמיד הצליחו, כי העורף שלנו הוא קשה וקשוח. את השינוי נעשה רק בעקיפין, לא נקבול על החושך אלא נוסיף אור, במקום להוכיח בשער פשוט נשים בו חנוכייה.

הדליקו אור, אפילו קטן ורועד והניחו אותו על אדן חלון מאובק – זה כבר יעשה את העבודה. ברחוב אפל ומציאות חשוכה כל תוספת אור בולטת בשוני שלה, כי בעשרה הטפחים הקרובים לקרקע לא מצפים לאור זך ועדין. וגם אם יש סכנה באוויר, השינוי לא נראה ברשות הרבים הקודרת, אז נניח את הנר על שולחננו כי כנראה שגם אנחנו צריכים להשתכנע עד הסוף.

תהיו מהדרין

בדור של פרסומות קופצות והתראות whatsup בלתי פוסקות, הגירויים מזמן הפכו לסופגניה האחרונה במגש – הם כבר לא מגרים. כי בדור של כאן ועכשיו, ההכרעה מפורסמת מיד לאחר הפרסומות ושיעורי המסים משתנים במחי של סטאטוס זועם. כאן מקומם של המהדרין, אלו שמחזרים על המצוות ולא נרתעים מלחזר על הפתחים ולחזור על הניסיונות. כי השכנוע לא יבוא כבר בנר הראשון, הטעם לא יורגש כבר בטעימת המבחן. לשם כך ימשך הקמפיין כמה ימים, כשהוא מתגבר לאט לאט ומוסיף והולך עד שאיילת השחר תאיר את כל פניו של האופק הרחוק.

שעשית לאבותינו בזמן הזה

המציאות שבה אנו חיים מטורפת, אם החיים הם בית ספר הרי שאנחנו כבר מזמן בהפסקה. פעם שאלו פה מה זאת אהבה, היום התשובה לא מעניינת – העיקר שהיא תסתדר טוב עם החרוז. אבל מה שהיה טוב 'בימים ההם' יכול בהחלט לעזור 'בזמן הזה'. כי גם היום בעידן המסכים העולים וההצבעות בחמישה שקלים, מה שבאמת מרטיט הוא 'שיר ישן נושן' מתקליט חורק.

אולי למעשה, תרבות הריאליטי והסלבריטי היא ההתייוונות של ימינו ואת מקומם של הגלדיאטורים המדממים מחליפים צעירים נלהבים עם תיקים או מיקרופון. אבל דווקא משום שתפישת יוון התעסקה בחיצוני והנראה לעין ההתמודדות איתה פשוטה יותר. יוון מוזכרת בסמיכות לבוץ – 'טיט היוון', ואת הבוץ אפשר כידוע לנקות בקלות.

חנוכה ימשיך להאיר

אם רק ידעו גיבורי התרבות שלנו, שאומנות אינה רק עדות לכשרון אלא תעודת כשרות; אם רק ידעו שליחי הציבור שלנו שאיננו מחפשים רק קול ערב אלא גם שיהיה ביתם נקי מעבירות; אם אנחנו נכתיר כאן אנשי חסד ועשייה ולא נמליך עלינו עצי אטד מלאי מניירות, מותגים והשקות.

או אז, חנוכה לא יגמר כשתפאורת הפסטיגל תקופל או כשהמבצעים ברולדין יסתיימו. חנוכה ימשיך להאיר פה, בתקשורת האישית ובמדיה הציבורית, ברשות הרבים ובין פסיעות הרגליים הממלאות את השוק. אור גדול כזה, שאין לו סוף, אור אין סוף.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
יפה מאד
חיים | 30-11-2013 18:15