יו"ר סיעת ימינה ניר אורבך ערך היום (שני) דיון נוסף בוועדת חוץ וביטחון בנושא אלימות פלסטינים כלפי יהודים, זאת בהמשך לדיון מלפני שבועיים שעורר סערה בין חברי הכנסת מימין לשמאל. בנאומו אורבך הדגיש את אירועי האלימות כלפי תושבי יהודה ושומרון היהודים, כשלדבריו אין מספיק מודעות בציבור לתכיפות האירועים הללו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: ערוץ הכנסת)

הנאום המלא של אורבך:

אני רוצה לפתוח ולהודות ליו"ר הועדה ח"כ רם בן ברק שנענה לבקשתי וזימן את הדיון.

אני דווקא רוצה להתחיל במשהו שניראה פחות משמעותי אבל הוא חשוב, כי הוא מעצב תודעה. במהלך ההכנה שלי לדיון, מעבר לידע הכללי והסיפורים האישיים שאני שומע על בסיס כמעט יומיומי החלטתי לעשות חיפוש קל בגוגל על הנושא והאמת? הממצאים הזויים בעיני.

מחיפוש של המילים: "אלימות מצד פלסטינים" נמצאו כתבות רק על אלימות לכאורה שיהודים פגעו בפלסטינים. מחיפוש המילים: "אלימות נגד מתנחלים" נמצאו כמעט אותן כתבות או חדשות אבל עדיין- רק אלימות לכאורה כלפי פלסטינים.

כך זה המשיך במילים "אלימות פלסטינים", "אלימות פלסטינית כלפי יהודים", ו- "אלימות פלסטינית נגד יהודים". לשמחתי כשחיפשתי את ההגדרות תחת המילה 'מתיישבים', שהיא הטרמינולוגיה הנכונה בעיני, נמצאו מספר כתבות באתרים הידועים כאתרים המייצגים את הצד הימני של המפה.

כלומר- אין כתבות ואין ידיעות חדשותיות על מקרים של אלימות, מסכנת חיים שקורית במדינת ישראל על בסיס יומיומי.

בעיני זה מזכיר גם את מה שקורה היום בערים המעורבות. כשרוצים להראות את מה שקורה היום בשגרה מציגים איזושהי תכנית על אוכל בשיתוף יהודים וערבים, כשאנחנו שנמצאים שם במקומות האלה ומבקרים אותם בצורה משמעותית ושוטפת אנחנו מכירים את תחושת הביטחון שעדיין לא חזרה

כל אלימות היא לא לגיטימית. כל אלימות צריכים לגנות. ובדיוק כמו שנציגים מהצד הימני של המפה, הרמטכ"ל וגורמים שונים מקרב כוחות הביטחון ואנשי ציבור מגנים אלימות של יהודים כנגד פלסטינים אני מצפה שהמצב יהיה שווה גם כשהכיוון הפוך אבל יש בעיה- אנחנו כמעט לא שומעים על המצב ההפוך.

תושבי יהודה ושומרון חיים יומיום מצב בלתי מתקבל על הדעת. פחד תמידי בנסיעה פשוטה מהבית לסופר הגדול הקרוב לביתם. ילדים נוסעים לבתי ספר בישוב הסמוך באוטובוסים ממוגנים. אנחנו אמנם לא במצב של האינתיפדות כרגע אבל אסור לצנזר ולהסתיר, אסור להשתיק את המצב, תושבי יהודה ושומרון חיים יום יום תחת זריקות אבנים ובקבוקי תבערה. וכן, גם אבן יכולה להרוג, וגם לפצוע קשה זה מספיק כדי שאותו אדם יובא לדין. ושהדין יהיה משמעותי.

אני רוצה שנער שבא לזרוק אבן יהיה חרד מהדין.

אני רוצה כאן לחדד ולהזכיר מה זריקת אבן או בקבוק תבערה יכולים לגרום.

אדל ביטון, ילדה קטנה תמימה ומתוקה שלא הספיקה הרבה בחייה, הספיקה ללמד אותנו שיעור אחד גדול אחד- אבן יכולה לפצוע קשה ואבן יכולה בהחלט להרוג. היא הייתה צריכה לשלם בחייה כדי שנלמד זאת. היא אגב לא היחידה, אבל הסיפור של אדל הצליח לטלטל את המדינה כולה. ולכן כל זריקת אבן צריכה להיות מדווחת בתקשורת, וכל זריקת אבן צריכה להיות מגונה, וכל זורק אבן צריך לדעת שאנחנו לא ניתן לו להמשיך להסתובב ברחובות.

איילה שפירא, ילדה בת 11, נשרפה בפניה כי מחבל זרק בקבוק תבערה על האוטו בו היא נסעה עם אביה. עוד ילדה ששילמה את מחיר הדמים. המחבל לא רצה רק לשרוף את פניה של איילה הוא רצה להרוג אותה או את מי שישב ברכב. הוא היה בן 16.

אני כנציג ציבור לא מוכן לשמוע שהם יוצאים להרוג כי הם מסכנים, כי קשה להם, כי הם מופלים או כי קרוב משפחה שלהם נפגע מצה"ל. אני לא רואה את המשפחה של אדל ביטון יוצאת לבצע פיגועים נגד פלסטינים, אני לא רואה את איילה או מי ממשפחתה קמים ויוצאים לפגוע במישהו. להיפך, משפחתה של אדל הקימה את עמותת אד"ל, המסייעת ריגשית וטיפולית למשפחות שכולות. אילה הגיעה לנאום באו"ם ולהציג את המקרה שלה לעולם כדי להגן על שמנו הטוב, ולעשות סדר במי פה הטוב ומי הרע בסיפור.

חשוב להדגיש, ויש אמת פשוטה לא נרטיב- מדינת ישראל היא לא מדינת אפרטהייד ולא מדינה כובשת. במדינה כובשת לא היו יושבים בפרלמנט חברי כנסת ערבים, לא היו רופאים, אחיות, עורכי דין, פרקליטים, שופטים, שופטי עליון, חיילים וכו' ממוצא ערבי, במדינה כובשת לא היו חברי כנסת או אזרחים יכולים להתבטא כנגד המדינה, או בעד להחרים אותה, ובכלל לקרוא לה מדינה כובשת. במדינה כובשת סותמים פיות. במדינה כובשת עוצרים אותך על אמירות כנגד השולט. אין פה שולט ואין פה נשלט. יש פה ניסיון לקבע תודעה של עם כבוש, יש פה ניסיון לקבע תודעה במקום להיות חלק משינוי המציאות.

הממשלה הזו פועלת ואני מדגיש גם לשיפור הזכויות האזרחיות, לא שאיפות לאומיות, זכויות אזרחיות של האזרחים הערבים שומרי החוק במדינה.

יש טענות שצריכות להפסיק להיאמר כי הן פשוט לא נכונות. אי קבלת זכויות שוות היא סיבה לגיטימית להפגנה. אבל מה שקורה ביהודה ושומרון זה לא הפגנה וזו לא מחאה- אלא ניסיונות יומיומים לרצח.

את המספרים אני נותן לאנשי המקצוע לתת, אתם יכולים לפתוח את האתר של השב"כ ולראות בעצמכם, המספרים מדברים בעד עצמם.

אבן- זה ניסיון לרצח.

בקבוק תבערה- זה ניסיון לרצח.

שלא נדבר על חדירות לישובים, פיגועי דריסה, פיגועי דקירה וכל הניסיונות שב"ה כושלים- באף אחד מהם הכוונה היא לא אחרת מאשר לרצוח.

אני מבקש- די להשתקה.

הגיע הזמן לשים את האמת על השולחן.