כאדם צמחוני אבל גם דתי, היו לי תמיד דילמות בנושא היהודי. בין אם זה הצורך בשימוש במוצרים מן החי בהכנת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ושופרות. אם זה היחס לקורבנות (כאשר יבנה בית המקדש במהרה בימינו), התפיסה (המוטעית) של אנשים שחייבים לאכול דג בראש השנה, השאלה לגבי המוסריות של שיטת השחיטה היהודית ועוד.

נושא היהדות והצמחונות כבר נבחן בהמון דרכים על ידי אנשים חכמים בהרבה ממני מכמעט כל כיוון אפשרי, הפילוסופי, ההלכתי, הטכני.

אז אני רוצה לדבר דווקא על נושא אחד שבו ההלכה והצמחונות כן מסתדרות, גם אם נדמה שהן ממש לא. נושא שאני אישית גיליתי מאוחר מדי, וחבל. אני רוצה לדבר על תפילין.

אתם בטח אומרים: "תפילין? הרי ברור שתפילין חייבות להיות מעור. לא יכול להיות שההלכה הזאת יכולה להסתדר עם צמחונות, אנחנו לא רפורמים פה".

אז כן, תפילין חייבות להיות מעור, אבל יש דבר אחד שהן לא חייבות להיות, וזה מעור של חיה שאדם הרג. כן, תפילין יכולות להיות מעור של נבלה.

הרמב"ם כותב במשנה תורה: "אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות, על גבי עור בהמה טמאה וחיה ועוף הטמאין; אבל כותבין על גבי עור בהמה וחיה ועוף הטהורים, ואפילו נבילות וטריפות שלהן".

כשהגעתי לגיל בר מצווה, למרות שאבי היה צמחוני, בכלל לא עלתה האפשרות להשתמש בתפילין צמחוניות. ישר קנינו תפילין רגילות. למען האמת, בזמנו בכלל לא חשבתי על זה.

הרבה שנים אחרי, גיליתי שיש בארץ מספר חנויות שמייצרות תפילין טבעוניות, כאלה שעשויות מעוד נבלה. אז ההלכה עדיין נשמרת, אבל שום חיה לא נפגעה. אם הייתי יודע על כך היום, זה מה שהייתי קונה, וכשאחגוג בר מצווה לילד שלי בעז"ה, אקנה לו תפילין מסוג זה.

כאמור, ישנן מספר חנויות ברחבי הארץ שמוכרות תפילין טבעוניות. בחלקן צריך לבקש את זה במיוחד.

אז כן, להיות צמחוני ויהודי יכול להיות קשה, אבל לפעמים, יש לכך פתרונות פשוטים מאוד, שהתחבאו לנו מתחת לאף כל הזמן הזה.