ועדת הכספים אישרה היום (ב') פה-אחד, את חוק הריכוזיות באופן סופי. החוק צפוי לעלות לקראת אישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בשבועות הקרובים. אחרי חודשים ארוכים של דיונים, ועדת הכספים אישרה סופית, כי תיאסר הקמת פירמידות חדשות וכי פירמידות ישנות יפורקו בפרק זמן של 4 עד 6 שנים לכל היותר. זאת על-מנת לאפשר מכירה נאותה ומסודרת של נכסים וחברות גדולות, מבלי לערער את יציבות המשק והכלכלה. עוד עפ"י החוק, רוב חברי הדירקטוריון בחברה ציבורית יהיו דירקטורים בלתי תלויים, כשלמעט מקרים ייחודיים בוראת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים, 50% מהם, יהיו דירקטורים חיצוניים ובכל מקרה, מספרם של הדירקטורים החיצוניים לא יפחת משליש.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) סיכם את העבודה הממושכת על החוק ואמר כי "מדובר בבשורה מעודדת ומכרעת לעתיד המשק והכלכלה בישראל. היום שינינו בצורה רדיקלית את מבנה המשק והתאמנו אותו לצרכים ולאינטרסים האמיתיים של הציבור. אם עד היום כספיו של הציבור הרחב נוצלו ע"י מספר מצומצם של בעלי הון להגדלת רווחיהם בלבד, הרי שמרגע אישור החוק, הכסף והרווחים ממנו יחזרו גם לציבור. החסכונות ובייחוד הפנסיות יהיו מוגנים יותר מאשר בעבר".

בתחילת הדיון נדרש סלומינסקי לסוגיית אי.די.בי, שבית המשפט דן בימים אלו בעניין ההסדר המתגבש לגביה. מספר חברי ועדה הביעו את חששם, שמא בית המשפט יאשר הסדר שייאפשר להוסיף על פירמידת אי.די.בי הקיימת עוד מספר שכבות וביקשו להוסיף לנוסח החוק הסתייגות, לפיה מיום פרסום החוק ברשומות לאחר אישורו בקריאה שנייה ושלישית, הוא יהיה בתוקף רטרואקטיבית מהיום (25.11.2013), מה שאמור לייתר את ההסדר, אם יגובש כך, ע"י בית המשפט.

סלומינסקי התנגד להכנסת ההסתייגות לגוף החוק, בייחוד נוכח סבוך משפטי שההסתייגות עשויה היתה לייצור, עקב ממד הרטרואקטיביות הקיים בה. הוא הדף טענות מהן עלה כי לכאורה קיום הדיון היום קשור לדיונים בבית המשפט ואמר: "הדיון בהצעת החוק בהתאם לסדר יום שנקבע לוועדה. הדיון בחוק נמשך חודשים ארוכים ולמעשה כבר אישרנו כמעט את כולו. העיקרון ברור והוועדה כבר אמרה נחרצות את דברה, נגד הפירמידות. החוק עצמו מתחיל מיום קבלתו בכנסת ולכן יצירת פירמידות חדשות איננה רלוונטית. לא באנו לחוקק חוק לחברה ספציפית וגם לא חקיקה רטרואקטיבית ומזה צריך להיזהר כי החלטות שלנו אח"כ עשויות להיתקל בעתירות לבג"צ. הדיון בחוק החל לפני חצי שנה, הרבה לפני שידעתי שיש עניין עם אי.די.בי. קבלת ההסתייגות עכשיו עשויה להפיל את כל החוק בטענת רטרואקטיביות ואת זה כל חברי הוועדה, ללא יוצא מן הכלל אינם רוצים. עפ"י החוק, חברת שכבה שנייה קיימת תוכל להמשיך לשלוט בחברה משכבה אחרת עד 6 שנים מיום פרסום החוק, אך החברה בשכבה האחרת, תהיה רשאית להמשיך לשלוט בחברת שכבה נוספת רק עוד 4 שנים. אסור ששכבה שנייה תשלוט בשכבות אחרות. הדבר יחול מיום פרסום החוק, פרט למה שקיים שנתנו לו 4 שנים ו- 6 שנים".

ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) קבל כי "לא נכון ולא ראוי לקיים דיון על אישור סופי של הצעת החוק בעוד הנושא של אי.די.בי. נידון בבית המשפט. נראה כאילו יש משהו מאחורי ההחלטה לקיים את הדיון היום. זה נראה כמו התערבות בעבודת בית המשפט". ליצמן הוסיף, כי מבחינתו "המצב הכי גרוע, שאני צריך להגן על בית המשפט. החוק שאנחנו קובעים אמורים להודיע לבית המשפט כיצד עליו להכריע.

ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו) השיב, כי "הכנסת ריבונית לדון בכל נושא ובכל עת ואין זה קשור למה שנידון באותו זמן בבית המשפט. זהו רגע מכונן, יש התנגשות אפשרית בין הרשות המחוקקת לזו השופטת והמבצעת".

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "הריכוזיות מסכנת את המשק ואת כספי הציבור ולכן קידמנו הצעת חוק, אך אם לא נכניס את ההסתייגות נעשה צחוק מעצמינו כמחוקקים. אם לא נאמר מפורשות, שאנחנו אוסרים הקמת פירמידות חדשות לאלתר, ממחר בבוקר. לא יתכן שאחת החברות הגדולות במשק, שבגינה בעיקר התכנסנו, הולך להתגבש בעניינה הסדר בבית המשפט שיאפשר לה להגדיל את פירמידות השליטה שלה. אם לא נקבע את הסייג הזה, נאפשר לאי.די.בי לבנות עוד פירמידת שליטה חדשה. תחשבו על מגדל רעוע שיש בו 40 אלף איש ועכשיו אנחנו מאפשרים להוסיף עוד קומה לאותו מגדל רעוע". לכן אנחנו מציעים להוסיף שבכל מקום שכתוב במקום "מיום פרסום החוק" התאריך של היום: 25.11.2013 ובכל מקום שמופיע "שש שנים" יופיע "ארבע שנים. אם לא נקבע את זה, זה נותן פתח שבתקופת המעבר של השש שנים, יהיו כל מיני הסדרים שישימו לריק את כל מה שהשגנו כאן". חיזק את דבריה ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה): "חשוב שבית המשפט ייוודע להלכי הרוחות כאן בוועדה ולכן חשוב להוסיף את ההסתייגות הזאת לחוק".

ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "אנחנו צריכים לשים לנגד עינינו את ציבור החוסכים ולפעול להגן על כספי הפנסייה. האנשים האלה בפירמידות לא דואגים להם. כל המבנה כולו לא בא לשרת את הציבור אלא את עצמו ואת בעליו. אם מחליטים שמה- 1 בינואר לא בונים מגדלים של 100 קומות על קו החוף, לא יתכן שב- 31 בדצמבר ניתן אישור לבניית מגדל כזה. אז לא יתכן שכאן נאפשר לפירמידה קיימת, שהיא בעייתית, להוסיף לעצמה עוד 3 שכבות ולהכניס בתוך כך עוד עשרות אלפי חוסכים לסכנה של פגיעה בחסכונותיהם".

ח"כים אחרים ביטאו עמדה הפוכה. ח"כ אלעזר שטרן (התנועה): "לא ניתן להכחיש שמדברים כאן כמעט על אירוע פרטי. מה שונה המקרה הזה ממקרים אחרים שאנחנו מחוקקים או מאשרים תקנות מס, כשמאפשרים לאנשים לתכנן את צעדיהם ממש עד לרגע כניסת התקנות לתוקף. מדוע בדר כלל קובעים תאריך תחילה מיום פרסום החוק או בעוד תקופה וכאן רוצים לקבוע משנייה זו. זה הופך את העניין לאישי, לחברה מסוימת – אי.די.בי". ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד-ביתנו): "לא צריך להיתפס למקרה של אי.ד.בי, הם כרגע פועלים לפי מה שהחוק מאפשר להם. אנחנו כאן לא צריכים להתערב בצורה כל-כך אגרסיבית בהחלטת בית המשפט. אנחנו מחוקקים ובינתיים המשק צריך להמשיך להתנהל. צריך לתת למערכת השיפוטית לעשות את השיקולים שלה לפי החוק הקיים.

ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו) הציעה הצעת ביניים, שאם החוק יעבור לפני 15 בדצמבר לא צריך את ההסתייגות וזה האינטרס של כולם. אם עובר ההסתייגות מיותרת. עצם זה שזה בא בהסתייגות, יש חשיבות עליונה לקדם את החוק לפני 15 בדצמבר, ומצד שני שלאחר 15 בדצמבר, קיימת אפשרות שנצביע על ההסתייגות במליאה ולא בגוף החוק כאן בוועדה. כך זה לא יהיה רטרואקטיבי". גלאון הביעה התנגדות ואמרה, כי ברור לה שבמליאה ח"כים מהקואליציה לא יצביעו בעד ההסתייגות.

ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "בתנאים הנוכחיים לעשות חקיקה רטרואקטיבית זה בעייתי מאוד, כי בהסדר המתגבש בבית המשפט יש גם אינטרסים של נושים ומחזיקים פרטיים ושל קרנות הפנסיה עם כספי הציבור ועלינו לדאוג לאינטרסים שלהם לא פחות. אנחנו עשויים לפגוע בהם". שלח תמך בהצעה של גמליאל, שאם יהיה צורך, ההסתייגות תאושר במליאה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הסביר את הבעייתיות שבאישור ההסתייגות ואמר, ש"הדבר יצורך תסבוכת משפטית קשה, כי אם בית המשפט יאשר הסדר מסוים עפ"י החוק הקיים ואז החוק הנוכחי יאושר לאחר מכן עם הסתייגות שהוא חל רטרואקטיבית מה- 25.11.13, תהיה כאן בעיה של חוק רטרואקטיבי. ייצא שפסיקת בית המשפט מנוגדת לחוק של הכנסת. גם אין כאן עניין של מירוץ לחוקק לפני שבית המשפט יפסוק". ליכט הסביר עוד, כי "לא נכון שהכנסת בעודה מחוקקת חוק שיחול על כלל המשק, תהיה תחושה כאילו הוא מכוון דווקא לחברה ספציפית. כי אם חברי הכנסת קיבלו החלטה נקייה שהחוק יחול מיום פרסומו, על-כן לא נכון חקיקתית לחזור מזה ולהזדרז לחוקק מרגע אישור החוק בוועדה כדי למנוע עסקה בבית המשפט. זה לא נראה טוב. עד שחוק לא נחקק, אדם יכול להניח שהוא ישתנה".

עוד התייחס ליכט להוראת המעבר ואמר: "יש הוראת מעבר שאומרת מתי החוק נכנס לתוקף, ממתי אסור להחריב פירמידות. בהצעת החוק הממשלתית דיברנו על שנה, אך אם במועד הפרסום לא היית פירמידה כזו אז אתה לא יכול. הוועדה שינתה גם את הוראת המעבר. אין עדיין חוק ואנשי עסקים המשיכו לחיות כאילו אין חוק. כי רוב המבנים העסקיים לא עומדים בהוראות החוק".