יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, שלי יחימוביץ', זעמה על תגובת השמאל לתלונות של קולט אביטל על ההטרדות מצד שמעון פרס, ועל יחסם לאמירות השנויות במחלוקת של השר אלעזר שטרן.

"קולט, אני מאמינה לך", כתבה יחימוביץ' בידיעות אחרונות. "בכנות, מה היה קורה לה לו בשנות השמונים הייתה מתלוננת במשטרה? או לחילופין מתראיינת על כך? היא הייתה מוקעת, מבוזה ומורחקת לעד מהמערכת הדיפלומטית או הפוליטית. היו אומרים שהיא מטורללת. שהיא שקרנית. בשנים ההן פשוט אי אפשר היה להתלונן על אונס ובוודאי שלא על הטרדה מינית. על אחת כמה וכמה כשהתוקף נהנה ממעמד ציבורי כלשהו".

יחימוביץ' המשיכה ותקפה גם את שטרן: "על רמת ההגנה ועל קשר השתיקה המערכתי סביב התוקפים היה אפשר לקבל רמז עבה בראיון האומלל שהעניק השר אלעזר שטרן ברדיו 103FM, בו סיפור על כך שכשהיה ראש אכ"א קיבל הרבה מכתבים אנונימיים ואת כולם השליך לפח, במאבקו נגד "התרבות הקלוקלת של מכתבי הכפשה אנונימיים".

"לקולט אביטל מגיע צל"ש", טענה יחימוביץ'. "בתוך עמה ובתוך שבטה היא יושבת. התמונה של שמעון פרס מהנדס אתה פגישה בחדר במלון בפריז, מחכה לה בפיג'מה והודף אותה במפתיע לעבר המיטה, מרגיזה אותם. לא מתוך הזדהות עם המצוקה העצומה שנקלעה אליה. זה זעם מעוות על פגיעה, בגין שטות לא חשובה מטעמם, באחד מסמלי השבט".

"בטיפשות ובחוצפה כותבת לה ח"כ לשעבר ענת מאור, מרצ: "אני ורבים מאוכזבים בענק מתאוות הפרסום שלך. האם לא עומד לנגד עינייך הנזק האדיר והפגיעה בתהליך השלום והסכמי אוסלו?" איזו תגובה מעליבה ומרתיחה. ובכל הכבוד, התיעוד של מה שקרה לקולט אביטל בשירות החוץ בכלל ובשירות שמעון פרס בפרט, הוא חשוב להבנת ההיסטוריה והסוציולוגיה של מדינת ישראל לא פחות ממורשתו המדינית של פרס".