אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

היום בהיסטוריה: יום הזיכרון של האדמו"ר מפיאסצנה

ר' קלונימוס קלמן שפירא - האדמו"ר מפיאסצנה, סרב לעזוב את הגטו ואמר "אינני יכול לעזוב את חסידי בזמן כה קשה", בד' בחשוון תש"ד הוא נרצח. ספריו נמצאו בכדי חלב אחרי השואה והוצאו לאור

היום בהיסטוריה: יום הזיכרון של האדמו"ר מפיאסצנה
  האדמור מפיאסצנה הי"ד

היום בהיסטוריהלעשות טובה למישהו אחר. ד' בחשוון תש"ד יום הזיכרון של האדמו"ר מפיאסצנה

כילד שגדל בקריית אתא בית הכנסת 'פיאסצנה' לא אומר לך הרבה, בית כנסת קטן עם מספר מתפללים מצומצם רובם ניצולי שואה. אך שגדלים ופותחים את הספרים שכתב האדמו"ר מפאיסצנה אתה מבין שאין זה סתם בית כנסת ואין זה סתם מקום.

עוד באותו נושא

היום בהיסטוריה: גירוש המחתרות לאריתריאה

האדמו"ר מפיאסצנה קנה חלקת אדמה בכפר אתא (אז כפר עטה) והמועצה החליטה להעניק לו שטח קרקע גם ללא הגרלה, ובית הכנסת שכן על שטח האדמה אותה קיבל האדמו"ר. חסידיו באו לכפר עטה הקימו את בית הכנסת בתקווה שהרבי יבוא אחריהם.

מיהו האדמו"ר מפיאסצנה שקיבל קרקע בכפר עטה ללא הגרלה?

עוד באותו נושא

דרשות מ"שנות הזעם"-  דרשות האדמו"ר מפיאסצנה מתקופת השואה

ר' קלונימוס קלמן שפירא, נולד בתרמ"ט, (1889). כשהיה בן שלוש שנים נפטר אביו, ובגיל חמש עשרה הוא נלקח תחת חסותו של ר' משה ירחמיאל הופשטיין, האדמו"ר מקוז'ניץ. בהיות כבן שש עשרה, נשא לאישה את ביתו של האדמו"ר מקוזניץ.

לאחר פטירת חותנו עבר לפיאסצנה וחסידים רבים מחסידי חותנו נהרו אליו. בתרע"ג (1913) בגיל עשרים וארבע מונה לרבה של העיירה פיאסצנה. והקים את ישיבת דעת משה ע"ש חותנו, שהייתה הישיבה החסידית הגדולה ביותר וערב השואה מנתה כשלוש מאות תלמידים.

האדמו"ר השתייך לקו הארץ-ישראלי של אגודת ישראל ותמך ביסוד ישובים חרדיים בארץ ישראל. בהשפעת אחיו רבי ישעיה שפירא, 'האדמו"ר החלוץ', קנה אדמות בכפר עטה. ולא היה מוכן למכור אותן בשל קשיים כלכליים.

הילולת האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד בבית הכנסת "אש קודש" בבית שמש (צילום: אמוץ שפירא)

אינני מפקיר את החזית

בזמן השואה שהה הרבי בגטו ורשה עד למרד. למרות שהיו לאדמו"ר מספר הזדמנויות לברוח מאירופה ענה: "אינני מפקיר את החזית" "ואינני יכול לעזוב את חסידי בזמן כה קשה". שכנו של הרבי סיפר כי הוא היה בין האדמורי"ם היחידים שלא שינה מהתנהגותו ואף תמך בעניים ופליטים והבית פתוח לכל קשה יום. באחת ההפגזות נהרגו בנו יחידו וכלתו.

בגטו עבד הרבי בבית המלאכה של שולץ בעשיית נעליים לצבא הגרמני. אישיותו של הרבי השפיעה על מנהל העבודה שלא היה יהודי, ובכל אקציה שהייתה הציל את הרבי בטענה שהוא עובד חיוני.

בימי השואה דרש הרבי בביתו ובזמן העבודה, דרשות חיזוק ואמונה לקהל השומעים שהצטופפו סביבו. בחייו הוציא ספר אחד הידוע בשם "חובת התלמידים" שעשה רושם רב בעולם החינוך.

עוד באותו נושא

מנציחה את השואה לאורו של האדמו"ר מפיאסצנה

שאר הספרים שכתב, ובניהם דרשותיו בימי השואה הוחבאו בכדי חלב ונמצאו לאחר השואה. מספרו הוקראו קטעים במהלך משפט אייכמן לתאר את הזוועות שעבר העם היהודי.

לאחר מרד גטו ורשה, גורש האדמו"ר עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין. ונרצח בד' בחשוון תש"ד (2.11.43) בתחילת מבצע חג הקציר של האס אס.

הרב קרליבך יספר בדרכו, כי פגש חסיד פיאסצנה וביקש שיאמר לו מה אמר הרבי? ענה לו החסיד:

"הדבר הכי גדול בעולם לעשות טובה למישהו אחר…"

ליום פטירתו שנזכה לעשות טובה, כל טובה, למישהו אחר.

==

הפינה והמקורות בעזרת אחי מיכה קליין החוקר את משנתו וחייו של הרב ישעיהו שפירא האדמו"ר החלוץ.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
תודה
סמדר | 10-10-2021 13:02
תודה רבה יאיר. החכמתי, גם כתושבת ק. אתא
2
האדמור היה חרדי...
ברגר מכפר עטה | 10-10-2021 14:02
האדמור היה חרדי ואם היה חי איתנו היה מורה לחסידיו לא להתגייס לצבא הציוני.ועל כן ראוי שמיכה ויאיר יחרימו אותו וכתביו.
בדיוק הפוך!...
צאצא לחסיד פיאסצנה | 11-10-2021 1:26
בדיוק הפוך! חסידי פיאסצנה התגייסו לצבא בהשפעת הרבי ונלחמו במלחמת השחרור. (לפני כן הם שירתו במסגרת המחתרות האצל והלחי). אגב, גם הרב קוק היה חרדי...