הוועדה המיוחדת לענייני דת ממשיכה בדיונים לקראת אישור רפורמת הכשרות שיזם השר לשירותי דת מתן כהנא, בזמן שבתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית מבקשים שיפתחו את הדלת גם לרבנים ורבות רפורמים וקונסרבטיבים להעניק כשרות לפי רפורמת הכשרות המחודשת.

במסמך ששיגר מכון 'על משמר הכנסת' מבית 'התנועה המסורתית', טוענת מנהלת המכון עו"ד שרון בניאן לאפליה, שרבנים ורבות מטעמם לא יוכלו להעניק אישורים להקמת גופי כשרות.

הטענה הזאת לכאורה מונעת את כניסתן של התנועות הרפורמיות לתחום הכשרות בישראל, אך החשש העיקרי הוא שבג"ץ יפסול את הסעיף הזה, כפי שעשה בגיור ובתחומים נוספים שפתח פתח לרפורמים ולקונסרבטיבים.

(צילום: הדס פרוש\פלאש90)

הטענות לאפליה

במסמך שנשלח למשרד האוצר, ולוועדת הכספים כותבים במכון ׳על משמר הכנסת׳ כי "התזכיר יוצר אפליה כלפי הזרמים הלא אורתודוקסים ובפרט כלפי הזרם הקונסרבטיבי המחזיק בתפיסת כשרות הלכתית, בדומה לזרם האורתודוקסי. זאת, משום שהרבנות הראשית לישראל אינה מכירה ברבות וברבנים של התנעה הקונסרבטיבית ומקל וחומר גם לא מכירה בכשרות קונסרבטיבית".

השר מתן כהנא בדיון בכנסת (צילום: דני שם טוב/ דוברות הכנסת)

במכון מתייחסים לסעיף הקובע כי שלושה רבנים יוכלו להעניק אישור להקמת גוף כשרות ולהעניק תעודת הכשר, בזמן שהתנאי הנכתב בחוק הוא שבתוך שלושה רבנים "לפחות אחד מהם מכהן או כיהן בעבר כרב עיר, ובלבד שבעת קביעת תקן כשרות אחר, שלושת הרבנים יהיו בעלי כשירות של רב עיר", נכתב.

"לרבות ורבנים קונסרטיבים נחסמת הדרך"

לטענת המכון הסעיף הזה מפלה את התנועות שלהם, כשלדברי מנכ"לית המכון מכיוון שאין דרך לקונסרבטיבים לכהן כרבני עיר מכיוון שאין להם תעודות מהרבנות, "למעשה נחסמת הדרך לרבות ורבנים קונסרבטיבים להיות מוסמכים כרב עיר. ומשכך– גם דרכם לשמש חלק מועדת הרבנים כהגדרתה בתזכיר", נכתב.

והוסיפה: "טענת האפליה ייתכן ותגיע לפתחו של בג״ץ, כך שההכרעה עלולה להביא לרפורמים וקונסרבטיבים שיקימו גופי כשרות, כאשר בתנועה המסורתית והרפורמית לא שוללים אפשרות כי באם לא יגיעו להבנות הם ימהרו לעתור לבג״צ בטענה ל"אפלייה נגד הקונסרבטיבים".

הדרישה: הכנסת תיקון שיאפשר להם להעניק כשרות

"ניתן להניח אפוא, כי גם רב או רבה קונסרבטיביים בעלי מומחיות הלכתית לא יעמדו ברף הנדרש בסעיף זה. זאת, היות שהממונה כהגדרתו בתזכיר הוא עובד הרבנות הראשית, היינו – לא מכיר במומחיותם ההלכתית של רבות ורבנים קונסרבטיביים. ברי כי גם אם יוקם גוף כשרות קונסרבטיבי, מבוסס הלכתית שבראשו עומד/ת מומחה/ית הלכה – סביר להניח שהממונה לא יאפשר לו להעניק תעודת הכשר בשל אי ההכרה של הרבנות הראשית לישראל במומחיות ההלכתית של רבות ורבנים קונסרבטיביים".

במכתב הם דורשים להכניס את התיקון שיאפשר להם להעניק כשרות, סעיף שאם יתוקן יביא לפרצה עוד יותר כדולה במערך הכשרות, "הכשל הראשון עיקרו אפליה – התזכיר מפלה אופן בוטה את הרבות והרבנים הלא אורתודוקסים ובפרט את הרבות והרבנים הקונסרבטיביים", תוך שהם רומזים לעתירה נגד הרפורמה בכותבם, "כפי שנעשה בגיור, כך יעשה גם בכשרות – יש ליתן מעמד זהה לכשרות הקונסרבטיבית והרפורמית ולזו האורתודוקסית".