בטורו השבועי בעיתון 'בשבע' תוקף העיתונאי ידידיה מאיר את גל החקיקה בנושאי דת ומדינה אותה מקדמת הבית היהודי.
בעקבות הודעה שקיבל במייל על עוד הצעת חוק חדשה המשותפת לבית היהודי ולשרה לבני (חוק רב ראשי אחד, א"אא), כותב מאיר כי הוא חש מבוכה כבר לשמע שיתוף הפעולה.
לדבריו לא מדובר בגל של הצעות חוק אלא: ב"בולמוס, אמוק, אטרף, ג’ננת החקיקה בנושאי דת ומדינה. חלק מההצעות אולי נכונות, חלק מהן ודאי שגויות ומסוכנות, אבל אין טעם לרדת לפרטים, כי הצד השווה שבכולן הוא אחד: הטרנדיות. המסר שעומד מאחוריהן. זה לא משנה אם מדובר בגיוס, בגיור, באימוץ, בתקצוב, בברית הזוגיות, בברית הגירושין או בביטול שנת השמיטה המתקרבת (איך עוד לא הציעו גם הצעת חוק כזו?). התחושה היא שמישהו כאן רוצה כל הזמן להתחנף."
על מי ש'עומד בפרץ' נגד החוקים, סגן השר הרב אלי בן דהן, הוא כותב: "בשבילי וגם בשביל ילדיי הרב בן-דהן הוא אחד מגיבורי הקומיקסים המרגשים ‘אביהם של ילדי ישראל’. הוא תמיד נמצא שם בציורים ליד הרב מרדכי אליהו זצ”ל, בסיפורים המופלאים של העמדת היהדות על תִלה, אם זה בבית הדין, ברחוב או במסעות לקהילות יהודיות בחו”ל. מה לעשות, קשה לי פתאום לראות את הרב בן-דהן כגיבור בקומיקס של ציפי לבני."
כמה אפשר לקלקל
בהמשך מנתח מאיר את הראיון ב'שש עם' בערוץ 2 בו תקף בנט את ציפי לבני על כך שכינתה את התנגדותו לשחרור המחבלים כהסתה. אולם את ההמשך כשעודד בן עמי שאל אותו על חוק הרבנות הראשית מתאר מאיר: "בין רגע, נפתלי שלנו התרכך. פתאום הטון השתנה ונהרה של ממש הייתה שפוכה על פניו. כך הוא ענה ואמר על מי שלפני דקה האשימה אותו לא רק ברצח רבין אלא גם ברצח לבני: "עודד, זה מה שנקרא: גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום… במובן הזה, זה מראה שגם ציפי לבני ואני יודעים לשתף פעולה כשצריך, ולא מדברים כל היום על הסתה… זה חלק ממהפכה מדהימה שאנחנו מובילים… אנחנו עושים דברים מאוד יפים ונמשיך לעשות”.
"זה מדהים: בנט הרי לא היה חולם לוותר – ובצדק – על אף גרגיר אדמה משום מאחז, ולא משנה מה לבני תחשוב. אז למה בנושאים אחרים כל כך דחוף לו לרצות את כולם? הרי אם הוא רק יתגמש קצת בתחום המדיני, עודד יגיד לו אלף פעם 'יופי'", מנתח מאיר את שני סוגי התגובות: "איך שם הוא כל כך נחוש ועקשן, בעוד כאן לפיד ולבני קובעים את הטון, והוא נגרר ומתנחמד?"
את הטור מסיים מאיר בהתקפה אישית על בנט: "ישבתי עם בנט כמה פעמים לפני הבחירות וגם שמעתי אותו אז באינספור כנסים, מלהיב את הקהל. הקשבתי היטב. מה שהניע אותו אז היה ציונות, ערכים, התיישבות. זה גם מה שגרף מחיאות כפיים. אפילו פעם אחת לא שמעתי אותו מבטיח לקהל “אנחנו נעלה לשלטון ונקצץ את התקציב של ישיבת מיר לבני חו”ל כדי שהאמריקאים האלה יפסיקו לבוא לשנה לארץ ללמוד תורה!” או “אנחנו נשנה את חוק האימוץ כך שיוכלו לאמץ תינוקות גויים מאוקראינה עם אפס פיקוח ורישום של הרבנות!”. את הרעיונות האלה הוא הביא אחרי הבחירות, מהחברים החדשים שלו.
"נכון, גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום, נפתלי. אבל כמה, למען השם, הוא יכול לקלקל בשאר הזמן."
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
