יו"ר סיעת הציונות הדתית ח"כ אורית סטרוק פרסמה היום טור בו היא מנתחת בדאגה את חוברת היעדים של הממשלה. "עיון בחוברת המרשימה הותיר אותי עם מספר לא מבוטל של תהיות ודאגות, ולקראת חג האסיף אספתי את חלקן כאן עבורכם".

עיון בחוברת המרשימה הותיר אותי עם מספר לא מבוטל של תהיות ודאגות, ולקראת חג האסיף אספתי את חלקן כאן עבורכם:

1. לאן נעלמה המערכה על שטחי סי, זו שעיכבה את חתימת ההסכמים הקואליציוניים, שהוגדרה בהם כ"הבטחת האינטרס הלאומי"? לא בא זכרה ביעדי משרד הביטחון. אמנם ביעדי משרד ההתיישבות נכתב שהמועצות האזוריות יקבלו תמיכה להקמת מחלקת סיור קרקעות, אבל לאן נעלמה הפעילות המדינתית הנדרשת, אל מול הפעילות המדינתית של הרשות הפלסטינית, פעילות שסוכם ונחתם שתתבצע?

2. לאן נעלמה עזה? מוזר. כאילו התנדפה. מה מדיניות הממשלה בנוגע לשיקומה? לפירוזה? להשבת חללינו ונעדרינו? לאזרחים שלנו שחיים בעוטף תחת אש? לחיילים שלנו שמתמודדים בידיים קשורות עם מתקפות קטלניות? האם ההכנסה לרצועה של חומרי בניה ללא שום פיקוח היא חלק ממדיניות הממשלה? או שאיננה קשורה למדיניות? האם התכנית המדינית של לפיד, הכוללת בינאום הסכסוך, העצמת הרשות הפלסטינית והכנסתה לעזה, חיבור בין עזה ליו"ש – האם כל אלה חלק ממדיניות הממשלה? אם לא, איך קורה שלפיד מקדם אותם בפועל? סתם הכתוב ולא פירש.

3. לאן נעלמה ההתמודדות עם הטרור הערבי הפנימי שהיכה בנו באביב האחרון, ועדין ממשיך להכות? עם האיום האסטרטגי של התקוממות ערבית בתוך שטחי ישראל הריבונית? לא מצאתי זכר לנושא ביעדי המשרד לבטחון פנים. אפילו בפרק על מערך הכליאה אין שום התייחסות לכליאת מחבלים. כנראה שהבעיה המדממת והמאיימת הזו לא נראית לשרי הממשלה נושא חשוב מספיק כדי להציבו כיעד ממשלתי.

4. לאן נעלמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, והועדה שתקדם את חוק יסוד החקיקה? בהסכמים הקואליציוניים הם תפסו מקום של כבוד. בחוברת החדשה הם לא נכנסו משום מה.

5. לאן נעלמה תכנית האב לתחבורה ביו"ש, שהובטח בהסכמים הקואליציוניים שתסתיים עד סוף 2021? איכשהו לא בא זכרה בחוברת המדיניות וסדרי העדיפויות. מי שטרח להכניס אותה להסכמים הקואליציוניים ידע היטב כמה היא חשובה, והכיר את התשתית העלובה והמסוכנת של הכבישים ביו"ש. חבל שלא טרח לוודא שההבטחה תקוים.

6. לאן נעלם חוק האזרחות, שירד לטמיון עקב התנהלות שערורייתית של ראשי ימינה, שהעדיפו לנהל מו"מ עם רע"מ ומרצ ולאפשר להם לחורר את החוק עד לבלי הכר, במקום לנהל מו"מ עם האופוזיציה הימנית על דרישותיה הסבירות שפורסמו ברבים. האם בכוונת הממשלה לחוקק אותו מחדש? תוך שיתוף פעולה עם איזה צד במפה הפוליטית? או שאולי היעד הזה הורד מרשימת היעדים ולא נכלל בסדרי העדיפויות?

לאן נעלמה תכנית סינגפור?

7. לאן נעלמו יהודה, שומרון, ובקעת הירדן? אין בחוברת שום הבהרה האם התכניות הממשלתיות המרשימות של תכנון ובניה, ושל הסדרת מקרקעין – יחולו גם על אזורים אלה? לעת עתה ראינו מדיניות של מכסות: סופרים עד אלפיים יחידות דיור, ואז עוצרים. האם זו אכן המדיניות הממשלתית? שוב, אין תשובה בחוברת.

אפשר לשאול גם לאן נעלמו תכנית סינגפור, התכנית להסדרת ההתיישבות הצעירה, התכנית לפיתוח בקעת הירדן, ועוד שלל הבטחות בחירות – אבל מאלה נפרדנו כבר עם הקמת הממשלה. ואפשר לשאול כמובן לאן נעלם השר אלי אבידר, שלא בא זכרו בחוברת המפוארת.

מה כן יש? הסדרת מאחזים לבדואים

אלא שאותי מדאיגים גם יעדים שכן מוזכרים בחוברת, אבל באופן עמום ומעורר דאגה.

למשל: הסדרת המאחזים הבדואים – הפרק המסודר שנכתב בנושא מסתיר מאחוריו ויכוח לוהט וקריטי על אופן ביצוע ההסדרה, ויכוח בין רע"מ לבין ימינה ותקווה חדשה. מי שמכיר את הוויכוח הזה, כמוני, לא מצליח להבין איך קורה שראשי הקואליציה מוסרים לידיו של ווליד טאהא לא פחות מ 10 נקודות לחץ בדמות 10 חלקים מחוק ההסדרים.

בשבוע שחלף מאז אותה הצבעה אומללה בוועדת הכנסת, אני מנסה להבין את הצעד הנמהר הזה של הקואליציה, ולא מצליחה.

בשנים הארוכות שביליתי בכנסת ראיתי אינספור פעמים שהוקמו ועדות משותפות, מיוחדות, וחריגות לקידומם של חוקים רגישים, אף פעם לא ראיתי שקואליציה מוסרת 10 נקודות לחץ לידי מי שבודאי ישתמש בנן כדי לסחוט אותה.

העובדה שהחוברת כותבת בערך כלום ושום דבר על לב הויכוח – מדאיגה אף היא. והאיומים שמפזר יו"ר רע"מ בימים האחרונים בתקשורת – מעלים חשש כבד שאכן יש כאן כר מוכן לכניעה מפוארת, שמשמעותה: ויתור על הנגב.