חג הסוכות הזה זה הוא הזמן להיזכר במשבר האקלים שפוקד את כדור הארץ. לאחר שיטפונות בגרמניה ובארה"ב, שריפות ביוון ובטורקיה ובכלל גלים של התפרצויות חמורות של מזג האוויר במקומות שונים בעולם כחלק ממשבר האקלים.

באירופה מדברים על משבר אנרגיה שעלול לפקוד את היבשת. חג הסוכות הוא בדיוק החג לציין זאת.

נכון טראמפ הוביל את הקו המתנגד לדיון על כך ומשום מה הוא נחשב עיסוק "שמאלני", ואפילו השריפות שפקדו את ישראל בעצמה בעיקר בהרי ירושלים נקלעו לדיון על כך (אך אפשר לפתור זאת בקלות: ברור שזו הצתה, סביר הצתה ערבית לאומנית נואלת, אך מזג האוויר החם והיבש המלובה ברוחות מאפשר לזה לגרום נזק רב יותר בהרבה).

בישראל, בשלושים השנים האחרונות הטמפרטורה עלתה בכ-2 מעלות. אלו נתונים מדאיגים הנוגעים הן לישראל והן לעולם הרחב. ההשלכות של זה על פי המומחים יכולים להוביל לתגובות שרשרת שנזקם יכול לגרום לאסונות גדולים יותר משנדמה.

שיטפון בגרמניה (צילום: מ. וולק/ שאטרסטוק)

כך למשל הפשרת הקרחונים שיכולה לגרום לפליטים מערי חוף במרבית העולם כולו. תחשבו רק על קו החוף בישראל שם חיה רוב האוכלוסיה מנהריה, חיפה דרך גוש דן, אשקלון, אשדוד ועד רצועת עזה. וכך גם במרבית העולם. בנוסף האקלים גורם למדבור, הפיכת אזורים גדולים לצחיחים – שיוצר  בעיות בחקלאות. כל אלו עלולים להוביל להחרפת גלי ההגירה, הן מן המדבור והן מקריסת קו החוף, שגורמים למתחים בין אוכלוסיות שונות בשל הפערים התרבותיים.

הצרכנות ותרבות השפע

גם בסוכות וגם בפסח אנחנו עוזבים את החומריות לשבעה ימים ואז חוזרים. בעוד בחג הפסח מדובר רק על מרכיב אחד בארוחה שלנו הפת. בחג הסוכות אנחנו עוזבים את קירות הבית ויוצאים החוצה בעונה שדווקא נהוג להתכנס, בדמדומי הסתיו.

קרחון באנטרקטיקה (צילום: משה שי/ פלאש 90)

לא משנה כמה רהבתנית הסוכה שלכם ומקושטת בסוף זאת דירת עראי. דירה שגם מזכירה לנו את העראיות שלנו בעולם, על זה שאנחנו אורחים כאן ובנוסף היא מזכירה את המקור, את היכולת שלנו להסתפק במועט. כמה קרשים, יריעות וענפים.

העולם שלנו טס במהירות עצומה לעבר צריכה מטורפת של חומר. אנחנו מכלים את משאבי כדור הארץ כטרמיטים מול ערימת קיסמים. בוראים יערות לשם חקלאות, קודחים משאבים, מייצרים כלים וצעצועים שנשברים אחרי חצי דקה. צורכים ומייצרים מפעלים שמזהמים עוד ועוד. לכל משפחה יש לפחות שני רכבים. כל אחד רוצה עוד ועוד.

יותר בשר, יותר משובח, יותר שינוע של מוצרים, יותר פירות אקזוטיים, מחליפים סלון ומטבח בתדירות גבוהה יותר, יש לנו הרבה יותר מגוון של מוצרים על המדפים שלנו. רק תחשבו שעם פעם בחתונה שאל המלצר: "עוף או שניצל?" ומקסימום פתחנו בבורקס עם רוטב פטריות, היום רק הבופה של כל אירוע יכול לספק שתי חתונות של פעם. גם מדף היוגורטים שבסופר שלנו עשיר מגוון ומלא יותר באפשרויות מבעבר.

פעם היה יוגורט אחד, מקסימום היו ממתיקים אותו בפרי כזה או אחר, היינו מתקנים גרביים וכפתורים, הצעצועים והארונות היו יקרים יותר אך גם עמידים יותר.

אנחנו נהנים הרבה יותר מהעולם הזה, נוגסים ממנו עוד ועוד. השאלה מה נותיר לדורות הבאים. רק עכשיו פרסמה איילת שקד את התכנית שלה למצוקת הדיור: '"נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֵּטוֹן וָמֶלֶט וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים' עקב מצוקת הדיור גם אנחנו, כמו בשירו של אלתרמן במרוץ להלביש את המדינה בשלמת בטון ומלט", הצהירה שרת הפנים.

מגמה של מדבור, דיונה במדבר סהרה (צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)

לא נחזיר את הגלגל אחורה. ברור שיש צורך להינות משפע וברכה בזול יותר ובפחות מאמץ, ברור שאנחנו רוצים רווחה לכולם ואפילו שפע גשמי ונפשי. השאלה אם אנחנו לא פרצנו את גבול החזירות כתרבות. והאם העולם לא מאותת לנו שאם לא נתעשת אנחנו נשלם על כך מחירים.

ידוע המדרש בקוהלת רבה, על כך ש"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשיי, כמה משובחים הם! וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך".

יש לנו את הפוטנציאל גם להרוס.

חג האסיף

חג הסוכות הוא חג אוניברסלי, בו מקריבים 70 פרים כנגד אומות העולם. לאחר מכן בשמיני עצרת יש לנו מעמד מיוחד עם הקדוש ברוך הוא. לחג הזה יש עוד מימד של האחריות שלנו על העולם. אנחנו בדרך כלל שקועים בבעיות שלנו כישראל הקטנה וצרותיה והעם היהודי אל מול העולם הסובב. חג הסוכות זה בדיוק הזמן לחשוב על העולם כולו, לאחר שבראש השנה ביקשנו מהקדוש ברוך הוא "מלוך על העולם כולו" והמלכנו אותו עלינו. וכידוע אנו מצווים ללכת בדרכיו.

תרבות השפע על המדפים שלנו (צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)

החג הזה הוא גם חג חקלאי – חג האסיף, בו אוספים את התבואות לקראת ימי הגשם. לאחריו בשמיני עצרת מתחילים להזכיר את הגשמים. אנחנו בחג הזה מחוברים לחילופי עונות השנה. אנחנו גם מרגישים זאת בעצם היציאה החוצה וגם מכוונים את מעשה האדם למעשה הבריאה – מעשה שמים. רוצים גשם טוב ושמחים בטוב החקלאי שה' השפיעה עלינו.

אז אולי זה הזמן, שעה שאנחנו תחת הסכך ומרגישים את החום והקור ואת חילופי העונה, לחשוב גם על הדברים האלו. מחשבות שאולי יביאו לפעולה ותשומת לב בשנה הקרובה.