אחרי הטיפול בעולם הכשרות, השר יועז הנדל מסמן את הנושאים הבאים בסוגיות דת ומדינה, שהממשלה תטפל בהם אחרי העברת התקציב.

בכנס השקת "המכון ליהדות ומדינה" של מכון הרטמן אמר שר התקשורת יועז הנדל (תקווה חדשה): "מדינה יהודית צריכה לאפשר לכל יהודי להרגיש שיש לו בית לאומי, גם אם הוא לא גר כאן. אני רוצה שכל יהודי ירגיש שזה ביתו. אסור שיהיה לאף אחד מונופול על היהדות. לא חרדי, לא דתי, לא דתי-לאומי, לא לייט, ולא רפורמי או קונסרבטיבי. אני רואה פגיעה גדולה בזה שנתנו לחרדים מונופול על היהדות."

"אם אני מסתכל על מבחן התוצאה של ממשלות ישראל בעשור האחרון אני רואה כישלון ביכולת לקבל החלטות. לכן במבחן התוצאה, טוב בעיניי שתהיה אחריות לראשי ערים שהם יקבעו איך התחבורה תראה אצלם בשבת. וכך גם בנושאים של כשרות ותחומים אחרים. זה כבר קורה בת"א, רמת גן, גבעתיים… הממשלה צריכה לתת כוח לראשי ערים."

"אני מאמין שאחרי התקציב נוכל להתעסק בתחום הגיור והנישואין האזרחיים. צריך לספק חלופה למי שלא יכול להתחתן. כדי לשמור על צביון יהודי, על המדינה לא להתערב ביהדות של אזרחיה".

בכנס השתתפה גם שר המודיעין, אלעזר שטרן (יש עתיד) שאמר: "אני נגד הפרדת היהדות מהמדינה ובעד הפרדת ההלכה מהמדינה. מה זאת אומרת? לדוגמה, אני רוצה שכולם יתחתנו כדת משה וישראל. אני חושב שהמדינה צריכה להשקיע בלחנך אנשים לעשות זאת, אך היא לא יכולה לכפות זאת, ומי שלא רוצה – יש לאפשר לו להתחתן אחרת. וזה עוד לפני שדיברנו שגם ביהדות יש אולי 70 דרכים להתחתן. לא ייתכן שמי שנולד פה, ושירת פה, לפעמים צריך לטוס לקפריסין להתחתן."

אלעזר שטרן (צילום: בועז פרלשטיין, באדיבות מכון הרטמן)

"המטרה: תיקון יחסי יהדות ומדינה בישראל"

כאמור הדברים נאמרו בהשקת "המרכז ליהדות ומדינה" מבית מכון הרטמן. לפי היוזמים: "המרכז ישמש כתובת למקבלי ההחלטות בכל נושא שעל סדר היום בתחום יהדות ומדינה, ויפעל להביא לשינוי המדיניות הקיימת באמצעות ביסוס רעיונות וכיווני מדיניות חדשים. המרכז יקדם שימוש בכלי מחקר מתחום המדיניות, יפעל לעיצוב מדיניות מול מקבלי החלטות בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות, ויוביל פעילות תקשורתית וציבורית."

תני פרנק (צילום: בועז פרלשטיין, באדיבות מכון הרטמן)

תני פרנק, שעומד ראש המרכז ליהדות ומדינה אמר: "כשאנחנו מדברים על 'יהדות ומדינה' אנחנו מדברים על עיצוב המרחב היהודי בישראל ובתפוצות אל מול המדינה לא כהסדר נקודתי או כסוגיה הנוגעת למגזר כזה או אחר, אלא כנושא הניצב בלב ליבו של הקונפליקט הזהותי והלאומי".