אורית סטרוק בטור אישי לזכרו של חנן פורת
ח"כ אורית סטרוק חושפת בטור אישי לזכרו של חנן פורת על הדרך שבא הוא גרם לה להיכנס לפוליטיקה: "הוא פשוט נחת בסלון ביתי, וסרב לצאת עד שאסכים"
יו"ר סיעת הציונות הדתית, ח"כ אורית סטרוק, בטור מיוחד לזכרו של חנן פורת:
"ו' בתשרי, עשור לפטירתו של חנן פורת ז"ל, מורי ורבי לעולם הציבורי-פוליטי, שאין לי אלא להתפלל שאשכיל ואזכה ללכת בדרכו. חנן ז"ל היה פוליטיקאי מסוג נדיר ביותר, כזה שככל שמתקרבים אליו – כך מתפעלים יותר מגדלותו. איש ציבור שכל דרכו הציבורית, החל מהצבת המטרות, וכלה באחרון האמצעים, ואפילו בתגובות המיידיות ביותר, בסגנון הדיבור ובהבעות הפנים – הכל הכל נבע מתוך תורה, מתוך אמונה גדולה, מתוך תחושה של שליחות, של נוכחות מאד ברורה של הקב"ה אתו ומעליו בכל צעד ובכל רגע.
אם לא הייתי מכירה מקרוב את חנן לא הייתי מאמינה שיכול להיות חיבור מדהים כזה בין מאבקים פוליטיים ופעולות פרלמנטאריות ובין יראת שמים ואהבת ה', התורה, העם והארץ. חיבור מדהים כזה של עזות וקדושה. ומשזכיתי להכיר אותו – הודיתי על כל רגע, והשתדלתי ללמוד ממנו ככל הניתן. לא שלא היו לנו ויכוחים, היו גם היו, אבל גם בתוך הויכוחים תמיד התפעלתי מהדרך בה ניהל אותם: בענווה, בהקשבה אמיתית, ברצינות תהומית".
האיש שגרם לסטרוק להיכנס לפוליטיקה
"חנן ז"ל חולל 2 שינויים במסלול חיי: בתשס"ו 2006 הוא היה מי שהכניס אותי לראשונה לרשימת מועמדים לכנסת, בניגוד מוחלט לכל מה שרציתי ותכננתי לעשות. רציתי להישאר חוץ-פרלמנטארית, וכמובן חוץ-מפלגתית. אבל חנן חשב אחרת, הוא חשב שזה צו השעה, והתעקש, כמו שידע להתעקש. יום אחד פשוט נחת בסלון ביתי, וסרב לצאת עד שאסכים. בתשס"ט 2009 החליט חנן שאני אקים ואנהל את שדולת א"י בכנסת. וגם כאן, לא יכולתי לעמוד בפני דרישתו התקיפה, כשהגדיר זאת כצו השעה ממש. לאורך למעלה מ 10 שנות ניהול השדולה, הודיתי פעמים רבות לחנן על השליחות הזו.
עם כניסתי מחדש לכנסת, קיבלתי כשי מחברי הנהלת המפלגה שלנו את הספר "אוהב טהר-לב" – פירושיו ושיעוריו של חנן פורת על מסילת ישרים, שיצא לאור ממש לאחרונה, והיתה זו עבורי המתנה המתאימה ביותר לקראת חידוש שליחותי. תמיד התפעלתי מהיכולת המופלאה של חנן לשמור על פשטות וענוה אמיתית, על יושרה ונקיות, על עדינות וקדושה, גם בתפקידו כח"כ. והנה לפני הספר שמסביר איך עושים זאת. איך שומרים ואף מפתחים מידות טובות גם, ואפילו דוקא מתוך הפעילות האינטנסיבית, המעמד עוטה-הכבוד, והאוירה הלא-תמיד-נקיה בתוכה נדרשים חברי הכנסת לפעול, שלכאורה נראים כסותרים את מסילת-ישרים. אצל חנן ז"ל לא היתה סתירה כזו, ואני מקווה שמתוך הלימוד בספר, ומתוך חיבור לדמותו של חנן שזכיתי להכיר מקרוב – אזכה גם אני לצעוד במסילת-הישרים המיוחדת הזו שלו".
לא רק ח"כ, גם תלמיד חכם וחלוץ
"חנן ז"ל היה מחברי הכנסת שכמעט ולא הייתי צריכה להתקשר אליהם כדי לבקש את עזרתם, כי עפ"י רוב הוא היה מתקשר אלי לשאול מה המצב ואיך אפשר לעזור.כאן בתמונה: חנן, יורי שטרן, וגנדי – כולם זכרונם לברכה (אבל ממש לברכה!), בעת ביקור משותף בחברון בתשנ"ז 1997.
חנן לא היה רק פוליטיקאי וחבר כנסת. הוא היה תלמיד חכם, חלוץ, איש רוח וספר – קורא וגם כותב, חבר אמיתי לרבים וחבר קיבוץ שהקפיד לתת את חלקו בשמירות כמו כולם, לוחם, וגם חולם. אבל בחרתי לכתוב עליו כח"כ בגלל החיבור המדהים והנדיר הזה.
יהי זכרו של חנן פורת ז"ל ברוך, ונר לרגלי רבים".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו