לראשונה בישראל, תאומות בנות שנה שנולדו מחוברות בראשן הופרדו ביום חמישי בניתוח מורכב שבוצע בבית החולים סורוקה. זאת, לאחר חודשים רבים של היערכות והכנה לקראת הניתוח.

(צילום: בית החולים סורוקה)

תאומים סיאמיים (שלובים), הוא כינוי לתאומים אשר נולדים מחוברים זה לזה בחלקי גוף שונים.

השכיחות ללידת תאומים סיאמיים נמוכה ביותר, ונעה בין 1 ל-50,000 הריונות ל-1 ל-100,000 הריונות. כ-60% מהתאומים הסיאמיים הן זוג תאומות.

ד"ר מיקי גידון, מנהל נוירוכירורגיה ילדים בסורוקה: "מדובר בניתוח נדיר ומורכב, שבוצע עד כה בעולם כ – 20 פעמים בלבד ולראשונה בארץ. ובמקרה זה גם בתינוקות צעירות מאד. הניתוח וההיערכות אליו בוצעו על ידי הצוותים המיומנים והטובים ביותר שיש בבית החולים, והוא מחזק את תחושת השליחות שבזכותה הפכנו להיות רופאים. הימים הקרובים יהיו קריטיים בתהליך ההתאוששות וההחלמה של התאומות".

(צילום: בית החולים סורוקה)

התאומות, בנות השנה, נולדו בבית החולים בחודש אוגוסט בשנה שעברה, כשהן מחוברות בראשן בחלק העורפי שלו.מעשרות אנשי צוות ליוו את המשפחה מרגע הלידה ועד ליום הניתוח. נעשתה הכנה לקראת לידתן המורכבת שכללה את צוות מרכז סבן למיילדות, רופאים ואחיות ממרכז סבן לרפואת ילדים, אנשי הרדמה ודימות.

(צילום: בית החולים סורוקה)

לניתוח שארך למעלה מ – 12 שעות, שותפים כ –50 אנשי צוות מכל ביה"ח שנטלו חלק גם בהכנות הרבות וגם בביצוע: מומחים בנוירוכירורגיה, מומחים בכירורגיה פלסטית,  מומחים בהרדמה בילדים, מומחים מטיפול נמרץ ילדים, מומחי דימות המוח, אחיות חדר ניתוח, צוותי סיעוד, רוקחות, מעבדות, צוותי השירות לעבודה סוציאלית, צוותי לוגיסטיקה.

מקרים של תאומים סיאמיים בישראל

בדצמבר 1995 נולדו תאומות מחוברות בבית החולים "שניידר" והופרדו בהצלחה. ב-27 בספטמבר 2005 נולדו בבית החולים "שיבא" לראשונה בישראל תאומות סיאמיות המחוברות בבית החזה עם לב משותף אחד. המום לא התגלה לפני הלידה מכיוון שהאישה לא הייתה במעקב היריון. תאומים סיאמיים בעלי לב אחד נפטרים זמן קצר אחרי הלידה, וגם במקרה זה התאומות נפטרו שלושה ימים לאחר לידתן, כתוצאה מקריסת מערכות.

בשנת 2013 נותחו תאומים סיאמיים בבית החולים רמב"ם. אחד מהם התפתח באופן תקין ונולד חי, אך השני נולד ללא רוח חיים לאחר שהתפתחותו נעצרה במהלך ההיריון והוא התמזג לתוך גופו של אחיו באופן חלקי. בניתוח שארך כ-4 שעות הצליחו הרופאים להפריד בין גופו של האח המת לגופו של האח החי. האיבר המשותף היחיד בין השניים היה הכבד, שהושאר בשלמותו בגופו של האח החי.