יאיר לפיד נאם אתמול (רביעי) בפני צוערי משרד החוץ ובדבריו עמד על הבידול שבין 'זהות' ובין 'זהות ישראלית'. בין היתר אמר את הדבר הבא: "אני חושב שזה שני מושגים שבלא מעט מובנים מתנגשים אחד בשני".
ובכן כיון שלא למדתי פילוסופיה באופן סדור, אני מודה שאני מתקשה לפרש את דבריו, אבל אולי אוכל לומר כמה מילים שנוגעות לנושא החשוב הזה.
ובכן 'זהות' היא מילה יחסית מודרנית שמתארת את הדבר כשלעצמו. אנחנו מזהים חפצים על פי קידוד מסויים – לוגו או סיסמא, ואמורים להבין מהם כיצד הם מועילים לנו. זהות אנושית היא ענין עמוק יותר – היא לא קשורה רק למיתוג ולאפשרות של אחרים להבין מה אנחנו מייצגים, אלא היא הביטוי של המשמעות העמוקה שלנו. של מי שאנחנו.
באיזשהו מקום ניתן לראות את הזהות כמערכת חיסונית רוחנית. אדם המזדהה עם המדינה שלו ורואה בה את הביטוי הנעלה לחייו, יסבול כאשר יראה אותה מפסידה ולא יוכל לחשוב על הגירה ממנה בכל תנאי. כך פועלת זהות.
הבלבולים של לפיד על בסיס יומיומי נובעים מכך שאין בו את היכולת או האנרגיה לעצור ולשאול מה באמת עושה אותו ישראלי? חוץ מקלישאות קלילות – מה בעצם קושר אותו לכאן? מה עושה אותו ליהודי בעצם? ויותר מהכל – מה קושר בין הישראליות ליהדות שלו?
רפיון השכל הפוסטמודרני, משחרר את האדם מן הצורך להגדיר. כל הגדרה מייצרת הגבלה מסויימת כי היא מחייבת לחדד את הבידול שלך לעומת הסביבה. יאיר לפיד לא מעוניין בזה כי הוא חי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. הוא עומד מול הסופרמרקט הענק והנוצץ ולא יודע במה לבחור וכך הוא עצמו הולך לאיבוד, וכמדריך לחיים הוא מוביל את קבוצתו הישר אל המבוך, מבלי יכולת או ידע איך להחלץ.
כאשר הזהות מבולבלת אין יכולת למערכת הנפשית לקרב ולדחות את מה שמתאים לה ומה שמתנגש בה. וכך יש בלבול נורא בין אויב ובין אוהב ושונא ישראל שמת בנסיבות מביכות, זוכה לתואר המפוצץ של "נופל בקרב" ואילו חייל שנשלח בשליחות האומה אל מותו, נפטר מירי…
העיסוק בזהות מתחיל ברגע שאתה מבין שאתה נבדל. שיש בך ערכים יחודיים שהם המגדירים אותך. שאתה לא חי כפרזנטור המסוגל לייצג בנקים ועמותות צדקה באותה התלהבות, בתנאי שקיבלת צ'ק שמן מספיק. אז צודק לפיד – לפני שעוסקים בזהות ישראלית חייבים להבין האם יש בכלל דבר כזה והתשובה היא שאמון בעצמי ובערך היחודי של חיי; בזהות הנבדלת שלי, מתחיל באמון שלי באלוקים. כולנו יצוריו של הקב"ה ולכן אנחנו צריכים להתייחס אל עצמנו בכזו רצינות ולהגדיר מי אנחנו באמת.
לצוער במשרד החוץ, זהות ישראלית כפי שקורא לה לפיד, היא כלי עבודה מרכזי. אם אין לך חיבור שורשי ועמוק לעם ישראל ולמדינתו, אין לך אפשרות ממשית לייצג אותו. אבל כאשר יאיר לפיד מנסה לתת סימנים באותה זהות ישראלית הוא נתקע, משום שאין לו מוזג מה ערך ה חיים המשותפים שלנו פה, בהבדלה מעמים אחרים. פעם התאחדו פה אנשים מסביב המדורה וחבשו כובע גרב, ואילו היום הלכו כל אחד לנפשו. לך תייצר מזה זהות. לך תייצג דבר כזה.
לפיד מחדד את הצורך שלנו לחדד את זהותנו. היהדות שלנו ניצחה את העולם כולו והיה בה אפילו את הכוח להוליד את הישראליות. אם האֵם היהודית נדחקת הצידה בשאט נפש, אין לבתה החוקית – הישראליות, שום מקום בעולם.
לכן יאיר לפיד הוא הסימן המובהק להתרוקנותה של הזהות הישראלית. מה שמשיב את הנושא לטיפולם של ה'יהודים'.
הרב אהרון אגל-טל, מהמכון לאסטרטגיה חינוכית יהודית. מחבר הספר :"להגיד לאדם ישרו-אנושיות כמבוא לתורה"
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
