75 שנים לפטירת הרב קוק: נשמה ענקית, אישיות ייחודית

הוא איחד בין קבלת הרמח"ל לבין קבלת האר"י, בין "ליקוטי מוהר"ן" של ר' נחמן מברסלב, ל"נפש החיים" של ר' חיים מוולאוז'ין. הוא הספיק לכתוב מאות ואולי אלפי דפים ביומניו ומחברותיו המכילים עולם אמוני והגותי ייחודי. 75 שנים לפטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. מאמר מיוחד, לדמותו (יהדות)

75 שנים לפטירת הרב קוק: נשמה ענקית, אישיות ייחודית
  הראי"ה קוק זצ"ל

ביום שישי ג' באלול חל יום פטירתו ה-75 של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. נשמתו הענקית ואישיותו הייחודית, יורדת לעולם רק אחת לכמה מאות שנים. הרב קוק איחד בהגותו שיטות וגוונים, שבזמנו היו שונים ומרוחקים. הוא עצמו היה בן לאם חסידת חב"ד ואבא ליטאי – "מתנגד". בהגותו הוא איחד גם בין למדנות ושקדנות של ישיבות ליטא וגם את הפנימיות וההגות החסידית. תוך כדי לימוד 60 דפי תלמוד עם פוסקים בכל יום (סיום ש"ס כל חודש), הוא הספיק לכתוב מאות ואולי אלפי דפים ביומניו ומחברותיו המכילים עולם אמוני והגותי ייחודי. הוא איחד בין קבלת הרמח"ל לבין קבלת האר"י, בין "ליקוטי מוהר"ן" של ר' נחמן מברסלב, ל"נפש החיים" של ר' חיים מוולאוז'ין. כל חכמי דורו התייחסו אליו כגדול הדור הן בנגלה והן בנסתר. מאידך הרב קוק לא נמנע לרכוש בקיאות ולהשתמש גם בספרות חול. הוא כתב למשל, כי תורת ההתפתחות היא הקרובה ביותר לדעת המקובלים, והכיר היטב את כתביהם של שפינוזה, ניטשה וברגסון.

בכתביו, הרבה לדבר על הכלל. בניגוד לחסידות, שהפכה כל מושג כללי לפרטי, הרב קוק העלה כל מושג פרטי גם לרמת הכלל. אם העולם החסידי מפרש למשל, את הפסוק "כי תצא למלחמה" – כמדבר על מלחמת היצר של האדם הפרטי, הרי שהרב קוק מרחיב מושג פרטי לכאורה כמו תשובה, לא רק לאיש הפרטי אלא לכל האומה, ומכוון בכך לשיבת עם ישראל לארצו, ושתקיעת השופר של ראש השנה כקשר הטבעי של עם ישראל לקב"ה.

הרב קוק התייחס בחיוב להתעוררות הכוחות התרבותיים של עם ישראל וקרא לחזרת הספרות, האמנות וההתעמלות. הוא שמח מאוד על ייסודם של מוסדי תרבות ואמנות בארץ ישראל על אף שבראשי המוסדות האלו עמדו כופרים מן הסוג הקיצוני ביותר. בדרכי נועם הוא ניסה להשפיע על הדור הצעיר, להמשיך לפעול, אבל תוך שמירת מסגרות היהדות, לשם כך אפילו יצא למסע בין המושבות החדשות בגליל, לשוחח איתם, להראות להם שאפשר לשלב בין יישוב הארץ לקיום מצוות.

דברים "חדשניים" אלו וסלחנותו כלפי אנשי היישוב החדש והסכמתו ל"היתר המכירה" (המיוחסת אליו בטעות), עוררו עליו את זעמם וקנאתם של "קנאי ירושלים" – אנשי היישוב הישן. הוא הושמץ והוכפש, הוצאו עליו פשקווילים, לעיתים גם עברו לאלימות יותר פיזית. אבל עדינותו ואצילותו הורתה להבליג ולמחול. גם לתלמידיו לא הרשה לענות למתקיפיו. הוא עצמו לא הרשה לכתוב על מצבתו שום תואר כבוד מלבד "הרב". כך הוא מכונה עד היום בעולם הישיבות.

במכתביו היה חותם "עבד לעם קדוש על אדמת הקודש", אך כשהיה צריך להגן על עם ישראל, הוא ידע להיות גם תקיף. הוא סירב לפשרה על הכותל המערבי, ותקף במילים קשות את הנציב הבריטי על אדישותם לפרעות תרפ"ט. באגרותיו הוא מבקר את החלטת הקונגרס הציוני כי "הציונות דבר אין לה עם הדת" ותמה איך מצד אחד משתמשים בתנ"ך כהצדקה לשיבת ציון, ומצד שני לא מקיימים את מה שכתוב בו.

לא רבים הבינו אותו בדורו. הוא עצמו העיד על שלושה בלבד: בנו – הרב צבי יהודה, הרב דוד כהן ("הנזיר") והרב חרל"פ. הם החלו לערוך את כתביו ולהוציאם לאור לפי נושאים, כאשר הספר העיקרי שבהם הוא "אורות". הוא ייסד את הישיבה המרכזית העולמית, שבה לצד ליבון התלמוד והפוסקים ילבנו התלמידים גם סוגיות באמונה. הוא דרש ידיעת תנ"ך וחידש לימוד בספר כוזרי. בשנות השבעים החלה ישיבת "מרכז הרב" לצבור תאוצה ואיתה קם דור של תלמידי תלמידיו שהחל ללמד את כתביו בצורה שיטתית. בעשור האחרון החלו גם לבאר את כתביו, הכתובים בשפה שירית-פילוסופית, לשפה יום-יומית. הרב קוק משמש כמודל לציונות הדתית. רוב ישיבות ההסדר לומדות את ספריו בצורה אינטנסיבית ועמקנית. העולם האמוני של כל חובש כיפה סרוגה, מושפע יותר מכולם מהדרכותיו, גם אם הוא אינו מודע להן.

קריאתו של הרב קוק צריכה לשמש לנו כסימן דרך בביאור ובירור היהדות: דור התחייה הוא דור גדול, שאינו מסתפק עוד בתורה הקטנה של הגלות ודורש תורה גדולה יותר, רחבה יותר ומקיפה יותר. תורה המכילה בצד שמירת המסורת, גם בירור מעמיק של טעמי המצוות, מתוך השקפה כוללת, אחדותית ומקיפה של כל חלקי הנפש, החברה והמציאות.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
תורת ההתפתחות היא הקרובה ביותר לדעת המקובלים??
גולש | 13-08-2010 11:19
פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה. אם לא היתם מביאים את זה בשם הרב קוק זצ"ל היתי אומר שזה נשמע היפך האמת לגמרי. האם זה בטוח נאמר על ידי הרב קוק?
2
הנה דברי הרב קוק על ההתפתחות
אריה יואלי | 13-08-2010 13:23
מתוך אורות הקודש תורת ההתפתחות, ההולכת וכובשת את העולם כעת, היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות. ההתפתחות, ההולכת במסלול של התעלות, היא נותנת את היסוד האופטימי בעולם, כי איך אפשר להתיאש בשעה שרואים שהכל מתפתח ומתעלה. וכשחודרים בתוכיותו של יסוד ההתפתחות המתעלה, אנו מוצאים בו את הענין האלהי מואר בבהירות מוחלטת, שדוקא אין סוף בפועל. מחולל הוא להוציא אל הפועל מה שהוא אין סוף בכח. ההתפתחות מופיעה אור על כל ארחות ד', ההויה כולה מתפתחת ועולה כשם שהדבר ניכר בחלקים ממנה, ועליתה היא כללית כמו פרטית עולה היא עד מרום הפסגה של הטוב המוחלט. מובן הדבר שהטוב והכללות הוא מחובר יחד, ועומדת ההויה לבא לידי מדה זו, שכולה תספוג את כל הטוב של כולה בכל פרטיה, וזאת היא עליתה הכללית, ששום פרט לא ישאר חוצה, שום ניצוץ לא יאבד מהאגודה, הכל מתוקן לסעודה. למטרה זו צריכים שכלול רוח לתשוקה האלהית העליונה, שנוצרה על ידי עבודה אמונית בד'.
3
לא מצליח להבין אותו
בחור | 15-08-2010 15:46
אני בחור ישיבה בעברי, ולא נחשב כקוטל קנים. מה שכן, ניסיתי הרבה פעמים ללמוד את תורתו של הרב קוק, ואף פעם לא הבנתי כלום. השפה כ"כ קשה ומסובכת.
4
ל-3
| 19-08-2010 16:13
לעניות דעתי, לכתבי הרב קוק ניתן לגשת רק בתודעה מסויימת המסוגלת לשלב שכל ורגש כאחד.השפה הופכת לפחות מסובכת כשאתה נמצא במצב התודעתי המתאים לכתביו. לכן, לדעתי, צריך סייעתא דשמיא כדי שיהיה אפשר להתחבר לשפתו ולכתביו ומעל לכל - לרעיונותיו. אין לך מה להתייאש או לחשוב שאתה לא בסדר. יש שחושבים שהם מבינים אותו ובעצם לא הבינו כלום. אתה לפחות כן עם עצמך וזו כבר נקודת פתיחה מצויינת לגשת לכתביו.