מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום את הדו"ח המיוחד על התמודדות ממשלת ישראל עם משבר הקורונה. מדובר בשתי הממשלות הקודמות בראשות נתניהו, ממשלת המעבר שהחלה את ההתמודדות עם הקורונה והממשלה ה-34 (נתניהו-גנץ) שהמשיכה לגל השני והשלישי.

בדו"ח ארוך מאוד המכיל מאות עמודים מפרט אנגלמן שורה של כשלים בהתנהלות הממשלה, החל משלב קבלת ההחלטות, דרך פיקוח על ביצוען וכלה בהתנהלות משרדי הממשלה שפעלו בנפרד תוך כפילות וביזבוז משאבים.

על תהליכי קבלת ההחלטות כתב המבקר:

"נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות והוצאתן לפועל. בדיוני הממשלה וקבינט הקורונה לא התקיים הליך סדור של בקרה ומעקב אחר החלטות רה"מ והממשלה, לא הושלם תהליך של הפקת לקחים ברמה הלאומית, של המל"ל ומשרד הבריאות"

"בממשלה ה- 34 ההחלטות על הסתייעות במשרד הביטחון, הצגת חלופות לתחזיות התחלואה וההחלטה על רכש מנשמים התקבלו במסגרת פורומים שונים בראשות רה"מ ולא נדונו במליאת הממשלה".

בלי תקציב – בלי עבודת מטה – בלי שיתוף פעולה

אחת הבעיות הקשות בהתנהלות הממשלה מול הנגיף הייתה היעדר תקציב מדינה. התקציב האחרון שאושר היה בשנת 2018, וגם הכנסת ה-23 פוזרה בשל חוסר העברת התקציב על ידי ממשלת נתניהו-גנץ:

"אי-היערכותו הכוללת של משרד האוצר לפעולות הנדרשות ממנו במצב של התפרצות מגפה, גרמה לכך שהתוכניות לסיוע כלכלי ננקטו בחלקן ללא עבודת מטה סדורה וללא הבחנה מיטבית לגבי אלו שנפגעו יותר".

"לא נמצא תיעוד במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה לגבי אופן קביעת היקף כולל של תכנית הסיוע שהוכרזה במרץ 2020 בשיעור 80 מיליארד ש"ח והתוכנית לא כללה התייחסות לתרחישים אפשריים של התפתחות המגפה ולמועדי בחינה של אפקטיביות התוכנית".

"לא התקיים שיתוף פעולה לזיהוי מוקדי פגיעה בין רשות המיסים לאגף החשכ"ל. שיתוף פעולה של בנק ישראל עם החשכ"ל היה עשוי להביא תועלת רבה יותר בהשגת מטרות התוכניות".

אחת מנקודות הכשל העיקריות אותן מצא המבקר נמצא בנמל התעופה בן גוריון, שלא נסגר בזמן, וגם לאחר שנפתח, לא פעל בצורה יעילה כדי לבדוק את הבאים בשעריו:

"מתחילת המשבר ועד מועד סיום הביקורת, לא נמצא פיתרון לסוגיית ההדבקה מנתב"ג. הטיפול בנכנסים מחו"ל מנתב"ג התבסס על פתרון אחד של הפניית כ-96% מהנכנסים לבידוד בית.  הדבר הוכח כלא יעיל הן מבחינת הציות של המבודדים והן מבחינת פעולות האכיפה".

הסברה כפולה, בזבזנית וארכאית

בנושאי ההסברה, מצא המבקר כי אמון הציבור במשרדי הממשלה היה נמוך וזה נגרם בשל חוסר הבנה של התקנות. עוד מצא המבקר כי במדינה פעלו שני גופי הסברה מקבילים, משרד הבריאות ופיקוד העורף, שכל אחד מהם הקים הסברה במיליוני שקלים, למרות שהתכנים בהם היו חופפים. כבר שנים שמשרת ראש מערך ההסברה לא מאוישת, וגם נציגים של מערך ההסברה לא נכחו בישיבות הקבינט.

בביקורת נמצא כי פקע"ר הקים ביוזמת משרד רה"מ אתר לצורך מתן מידע לציבור במהלך משבר הקורונה בעלות של 4.1 מיליון ש"ח, ובו-זמנית משרד הבריאות השקיע באתר המשרד סך של 11.5 מיליון ש"ח; קיימת חפיפה בין אתר משרד הבריאות ואתר פקע"ר (בנוגע ל-10 מ-17 התחומים הנוגעים למשבר הקורונה). המידע באתר פקע"ר מבוסס ברובו על מידע שמשרדי הממשלה מוסרים באתרים שלהם.

משרד הבריאות פעל לפי תכנית עבודה מ-2007, שלא לקחה בחשבון את השינויים בתחום התקשורת. אחוזי הפרסום בכלי התקשורת למגזר החרדי והערבי שספגו את רוב התחלואה בקורונה, היו נמוכים משמעותית מחלקם באוכלוסיה.

הליכוד: נלמד את הדו"ח

מהליכוד נמסר בתגובה לדו״ח מבקר המדינה: נקרא ונלמד את הדו״ח. במבחן התוצאה ראש הממשלה לשעבר נתניהו הוציא את ישראל ראשונה בעולם ממגיפת הקורונה בזכות מיליוני החיסונים שהביא – מהר יותר והרבה יותר מכל מדינה אחרת. יותר מכך, ההצלחה הישראלית שימשה מודל לעולם כולו. בימים אלה רואים כיצד ההזמנה מראש של החיסון השלישי לישראל על ידי נתניהו הצילה פעם נוספת חיים רבים.