בצעד הפוך לאקטיביזם השיפוטי, מודיעה שופטת בית המשפט המנהלי בחיפה תמר שרון-נתנאל כי בית המשפט אינו המקום לפסוק בסוגיית הגישה לנחל האסי.
בפסק דין שניתן היום בעתירה מנהלתית בנושא מניעת הגישה של תושבי קיבוץ ניר דוד המתגוררים על גדות הנחל, מהציבור הרחב להיכנס לקיבוץ ולמים.
בהחלטתה קבעה השופטת כי כי האסי וגדותיו הם מקרקעי ציבור, אשר "מיועדים לתועלת הציבור" וכי לציבור הרחב זכות גישה אליו, אשר מתנגשת עם זכויות הקיבוץ, שנבנה על פי תכניות שאושרו כדין ללא התנגדות. נקבע, כי בנסיבות שנוצרו והתפתחו במקרקעין במשך עשרות שנים, לא ניתן לממש את זכות הגישה ללא קביעת האיזונים הנכונים בין הזכויות וללא הסדר תכנוני אשר צריך שייערכו על ידי המדינה".
השופטת הבהירה כי מדובר בזכויות מתנגשות וכי הסדר פשרה הוא הדבר הנכון בסוגיה, וכל פשרה שתתקבל אינה "בלתי חוקית".
לוודא אפשרות גישה, למצוא פתרון נוסף
בית המשפט הורה למדינה ולרמ"י, לקבל החלטה ולגבש הסדר תכנוני, אשר ישקפו את האיזון הכולל, הראוי, בין זכויות הציבור לבין זכויות הקיבוץ ותושביו, בשים לב לכלל הנתונים והשיקולים הרלבנטיים וזאת – בזריזות הראויה ולא יאוחר מ- 18 חודשים מהיום.
נקבע, כי גיבוש הסדר, כאמור, הוא תפקידה של המדינה ולא של בית המשפט, אשר אינו מוסמך להחליט במקום המדינה, אלא רק לבחון את החלטותיה ואף אינו יכול לעשות כן, בסוגיה מורכבת זו, בטרם נבחנו כל ההיבטים, העובדתיים והמקצועיים.
הובהר, כי "בית המשפט המנהלי אינו הפורום המתאים לקביעת ההסדר ופרטיו. בית המשפט המנהלי אינו מתכנן-על, אין זה תפקידו ואף אין בידיו כלים דרושים לשם כך. זהו תפקידן של המדינה ושל הרשויות המתאימות. רק לאחר שהן ממלאות את תפקידן בוחן בית המשפט המנהלי את תקינות מעשיהן ותוצאתם, בכליו וב"משקפיים" של המשפט המנהלי".
בינתיים ועד שיגובש ההסדר התכנוני, חייב בית המשפט את המדינה, לאפשר ולוודא קיומה ומימושה של זכות הגישה ל"חוף הירוק", בצד המערבי של הקיבוץ, במתחם שהקיבוץ פתח במהלך ההליך המשפטי וזאת – במגבלות שנקבעו בפסק הדין וכן לקדם את תכנית "נחל עמל קדום", בצד המזרחי של הקיבוץ, שמטרתה היא, פיתוח אזור לנופש ולרחצה באפיק האסי, ואסדרה של מקום נופש בחיק הטבע, לכלל הציבור.
ח"כ ארבל: צדק חלוקתי איננו רק סיסמה
העותר ח״כ משה ארבל (ש"ס): ״היום נרשמה היסטוריה במדינת ישראל. בית המשפט קבע במפורש שחסימת הגישה אל הנחל וגדותיו איננה חוקית. האלימות כנגד תושבי בית שאן ואזרחי ישראל באמצעות חברות שמירה תיפסק. ותנועת שס הוכיחה היום פעם נוספת שצדק חלוקתי איננו רק סיסמה אלא דרך חיים של ממש".
תגובות
אז איך זה עובד בעולם הנאור ( רק הנאור כמובן באיזה שנה הוקם קיבוץ תל עמל? 10.12.1936 אדמת השומר הצעיר, נרכשה ע״י הקרן הקיימת לישראל, בכספי תרומות שנאספו בצרפת, גליציה, פולין, רוסיה, גרמניה, אר״הב. באיזה שנה התיישבו יהודים בבית שאן ? בבית שאן העתיקה ״ביסאן הערבית״ היתה קהילה יהודית עתיקה, המונה כ250 איש, בת מאות שנים,ואולי 2000 שנה מאז החורבן. מה מנע מתושביה היהודים להיתיישב במיקומו של קיבוץ תל עמל - ניר דויד ב1936? תשובה: הקדחת, ההתנשאות על ״הפלאחים האשכנזים״, העצלנות, והפחד מעבודה קשה. בכל מקום בעולם בו קיים יישוב, חווה, תחנה, פרטיים, בבעלות פרטית, כל כניסה לשטח פרטי דורשת היתר - הסכמת בעל השטח. בכל מדינות העולם השטח הוא אדמת מדינה, אולם כדי להחיל זכויות ציבור, על שטח פרטי, חייב להיות מחוקק בחוק המאפשר שימוש ציבורי, באדמתו הפרטית של בעל הקרקע. בכל מדינות העולם ניתן להפקיע קרקעות כחוק - תמורת רכישה במחיר מלא ובתוספת דמי עוגמת נפש ונזקים כספיים עתידיים הנגרמים לבעלים. הפקעות מתבצעות
איך זה עובד בעולם הנאור (בעולם הנאור כמובן) באיזו שנה הוקם קיבוץ תל עמל? 10.12.1936 אדמת השומר הצעיר, נרכשה ע״י הקרן הקיימת לישראל, בכספי תרומות שנאספו בצרפת, גליציה, פולין, רוסיה, גרמניה, אר״הב. באיזה שנה התיישבו יהודים בבית שאן ? בבית שאן העתיקה ״ביסאן הערבית״ היתה קהילה יהודית עתיקה, המונה כ250 איש, בת מאות שנים,ואולי 2000 שנה מאז החורבן. מה מנע מתושביה היהודים להיתיישב במיקומו של קיבוץ תל עמל - ניר דויד ב1936? תשובה: הקדחת, ההתנשאות על ״הפלאחים האשכנזים״, העצלנות, והפחד מעבודה קשה. בכל מקום בעולם בו קיים יישוב, חווה, תחנה, פרטיים, בבעלות פרטית, כל כניסה לשטח פרטי דורשת היתר - הסכמת בעל השטח. בכל מדינות העולם השטח הוא אדמת מדינה, אולם כדי להחיל זכויות ציבור, על שטח פרטי, חייב להיות מחוקק בחוק המאפשר שימוש ציבורי, באדמתו הפרטית של בעל הקרקע. בכל מדינות העולם ניתן להפקיע קרקעות כחוק - תמורת רכישה במחיר מלא ובתוספת דמי עוגמת נפש ונזקים כספיים עתידיים הנגרמים לבעלים. הפקעות מתבצעות
הצחצחים הביביסטים של בית שאן עם המובילה השלוחית אורלי לוי שמביישת את אביה