משרד הבריאות מפרסם היום נתונים על התפלגות הלא-מחוסנים בישראל.

הנתון שמציג משרד הבריאות מדבר על 1,080,000 אזרחים מעל גיל 12 שלא התחסנו, והוא מבוסס על פילוח נתוני משרד הבריאות, מרכז המידע והידע ונתוני הרשויות המקומיות. במקביל בוצעו 3 סקרי דעת קהל במגזר הכללי, במגזר החרדי ובמגזר הערבי, כדי להתחקות אחר דעתם של אלה שלא התחסנו.

מי הם הלא מחוסנים בישראל?

המאפיינים העיקריים לאוכלוסיית לא מחוסנים בישראל לפי משרד הבריאות מתחלקים לשלוש קטגוריות:

א. מעמד סוציו-אקונומי נמוך

ב. צעירים בגילאי 12-39

ג. מגזרים: המגזר החרדי, המגזר הערבי ומגזר העולים.

בחברה הכללית המאפיינים של הלא מחוסנים הם:

אוכלוסייה במעמד סוציו אקונומי נמוך, דוברי שפות שונות בהם: עולים חדשים, עובדים זרים וקהילות נוספות. ואנשים עם רמת אמון נמוכה בממסד.

מי מתנגד לחיסוני ילדים?

המגזר הערבי

במגזר הערבי, ישנו שיעור גבוה יחסית של לא מחוסנים ובמשרד הבריאות פילחו את הנתונים וגילו כי הלא-מחוסנים מגיעים בעיקר מקרב האוכלוסייה הצעירה. הועלו טענות לנגישות נמוכה יותר לעמדות חיסון לבדואים בפזורה או לערבים במזרח ירושלים. ותפיסת סיכון המחלה בקרב האוכלוסייה הערבית, נמוכה במיוחד בקרב הבדואים ובמזרח ירושלים.

במשרד הבריאות הציגו נתונים לפיהם בישובים הבאים, שיעור הלא-מחוסנים: כסייפה 78%, חורה 76%, שגב שלום 73%, תל שבע 71%, לקיה 69%, ערערה בנגב 67%, רהט 55%.

המגזר החרדי

בחברה החרדית מאפייני הלא מחוסנים, משתנה לפי החסידות או החוג אליהם הם משתייכים, ותלויה בתמיכת אדמו"ר, רב קהילה, מנהיג זרם שיתן את הסכמתו לחיסונים. לפי משרד הבריאות, מרבית החרדים בטוחים שכבר חלו ונחשפו לנגיף קורונה ולכן אינם צריכים להתחסן.

מנתוני משרד הבריאות בישובים בעלי הריכוז החרדי הגדול: לא חוסנו: מקווה ישראל 72%, עמנואל 60% , יבנאל 56%, ביתר עילית 54%, בית שמש 53%, צפת 48%, אלעד 48%, בני ברק 43%.

איפה לא התחסנו?