תמר ואיתמר איילשטיין נישאו לפני שנה ובשל מגפת הקורונה, הם לא זכו לטוס לחופשה בחול כפי שתכננו כמו זוגות רבים לאחר החתונה. לפני חודש הם החליטו לטוס לשוויץ לשבוע בלבד. למרות ההקפדה על ההנחיות קרה הדבר ממנו הם חששו: הם נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה.

תמר שיתפה אותנו בהשתלשלות האירועים: "התחתנו לפני שנה, במהלך משבר הקורונה. לצערנו, כמו זוגות רבים, התפספס לנו כל העניין של הירח דבש והחופשה בחו"ל אחרי החתונה".

"החלטנו לרכוש כרטיס טיסה לשוויץ לפני חודש. ידענו שאנחנו לוקחים סיכון קטן בשל הנגיף ולכן נזהרנו מאוד כל הזמן. בטיסה לא הורדנו את המסכה אפילו לא לשניה. הגענו לשוויץ למעשה בשבוע שעבר והכל היה טוב, הסתובבנו וטיילנו במשך ארבעה ימים. בשבוע שעבר, איתמר התחיל להרגיש לא כל כך טוב. הוא לא ייחס לזה חשיבות, הוא השתעל ואנחנו לא נלחצנו במיוחד כי אנחנו מחוסנים, לא חשבנו שזה קשור אפילו לקורונה".

"יום למחרת הוא התחיל להרגיש רע ועשינו בדיקת קורונה. הדבר ממנו חששנו התגשם: הוא יצא חיובי בבדיקת הקורונה. זו היתה סיטואציה מלחיצה, קיבלנו את התשובה החיובית ביום שישי ומהר ניסנו להתאפס על עצמנו כי עוד רגע שבת".

"היינו במלון ותכננו להיות בשבת בבית חב"ד. פתאום קלטנו את הפרוצדורה: אין לנו מטבח כשר, אין לנו איפה לעשות שבת ואין לנו אוכל כשר לשבת. מהר דיברנו עם הבית חב"ד והם ארגנו לנו דירה קרובה אליהם ואוכל. נכנסנו לבידוד ביחד ואני הרגשתי טוב כל הזמן הזה".

תמר ממשיכה: "יום לאחר מכן התחלתי להרגיש לא טוב בעצמי. עשיתי גם בדיקה וגם אני יצאתי חיובית- אני למעשה בבידוד עד יום רביעי הבא. כל בדיקה כאן היא 150 דולר, מחיר מאוד יקר בהשוואה לארץ. לצערנו, אין יותר מידי תמיכה מצד ישראל ואנחנו לא מקבלים מענה לשאלות".

"לפעמים אפשר להישאר חיוביים לנגיף גם חודשיים לכן, אנחנו מנסים לבדוק מה יקרה אם נהיה חיוביים לתקופה ארוכה. אנחנו מאוד מפחדים להישאר כאן עד ראש השנה. מאוד קשה לנו כי אין לנו תמיכה מישראל"

איתמר מוסיף: "אני מרגיש שעשינו הכל כדי לשמור על עצמנו, נזהרנו וטסנו למדינה ירוקה, לא חשבנו על כך שיקרה מצב אנחנו לא יכולים לחזור. כל עוד אנחנו חיוביים אנחנו לא יכולים לחזור. למעשה, נוצר מצב שאנחנו כבר לא מדבקים אבל לא יכולים לחזור לישראל. שוויץ היא מדינה מאוד יקרה: הבדיקות, השהות. החשש שלנו זה להיתקע כאן בתקופת החגים"

על הבירוקרטיה מול ישראל תמר ואיתמר מספרים:

איתמר משתף: "הייתי מצפה שישמעו שאנחנו חיוביים ויצרו איתנו קשר. חשבנו שיעדכנו אותנו מה אנחנו צריכים לעשות כדי לחזור, סגרנו ביטוח ועשינו אפילו ביטוח מורחב, אבל הביטוח גם לא עוזר יותר מידי. אנחנו מנסים לברר מה התנאים כדי לחזור לארץ, אז פנינו לאל על והם הפנו אותנו למשרד הבריאות. כשפנינו למשרד הבריאות הפנו אותנו לאל על.

אין לנו עזרה. אנחנו בתקועים במצב שידענו שיכול לקרות ולקחנו בחשבון, אבל ציפינו למינימום של קצת הסבר וסיוע ממדינת ישראל. לדוגמא: יש ועדת חריגים אבל צריך אישור מרופא שוויצרי שהחלמנו והבירוקרטיה מאוד מסובכת.

אתם מתחרטים שטסתם?

"לא. אנחנו חושבים על זה המון, אנחנו לא מתחרטים שטסנו" אומרת תמר. "אנחנו לא יודעים עד מתי הקורונה תישאר איתנו ואם נוכל לטוס ביחד בעתיד. כן הספקנו לראות דברים מדהימים ולטייל, שנינו סטודנטים וזה היה הזמן האפשרי היחידי עבורנו".

"אנחנו כן מאמינים שמה שצריך לקרות קורה, אנחנו יודעים שעשינו את המאה אחוז שלנו, דאגנו שגם אם זה יקרה ננסה להסתדר. היינו רוצים שהטיול שלנו יראה אחרת אבל אנחנו לא מתחרטים".

אתם יודעים ממה נדבקתם?

"לא, אנחנו מאמינים שזה יכול להיות רק מהטיסה כי אנחנו מאוד הקפדנו, גם במהלך השהות בשוויץ. לדוגמא: הלכנו לקרון הכי ריק ברכבת, היינו כמה שיותר בשטחים פתוחים, לא היינו בעיר אפילו, טיילנו בעיירה רחוקה ומבודדת, היינו בדירות רחוקות והתרחקנו מההמון. באמת פחדנו וניסנו לשמור על עצמנו כמה שיותר".