בממ"ד הרגיל של גבעת שמואל למדו פעם שני ילדים: האחד בן למשפחה דתית "רגילה" והשני, בן למשפחה "לייטית" שהולכת לקנאטרי בשבת. ה"נשמות הטובות" לא הבינו מדוע המשפחה הדתית שולחת את ילדיה לממ"ד הרגיל ולא לתורני: "השתגעתם ללמוד עם הלייטים?".

גם הילד של המשפחה הדתית, אז בן 8, לא הבין כיצד יש לו חבר בכיתה, שהולך לבריכה בשבת ואילו לו, זה אסור: "אבא, למה להם מותר ולנו אסור?".

עברו הרבה שנים. לפני כמה ימים, ומדובר בסיפור אמיתי, שני הילדים הללו החלו ללמוד בישיבת הסדר: הילד שבא ממשפחה לייטית זכה בממ"ד וקהילה שהכילו אותו וכך התקדם ועלה במעלות התורה. והילד מהמשפחה הדתית זכה להבין כבר מגיל קטן, שיש אנשים שונים ושעליו לעצב, כבר מילדות, את זהותו הדתית. שניהם לומדים היום בשיעור א' בהסדר ועבור שניהם, הלמידה בבית ספר מכיל, היתה מקפצה רוחנית.

כולנו התרגשנו השבוע מדברי השר דרעי והתנצלותו, אודות אנשי גבעת שמואל. המפתיע הוא שדווקא ש"ס היתה סמל להכלה וממילא, משום כך, גם היתה דוגמא אמיתית ל"ופרצת". התחזקותה האדירה של ש"ס ארעה בשנים בה ידעה להכיל ולקבל כל ילד לשורותיה. המנדטים עלו ועלו משום שכולם הרגישו שש"ס מעניקה בית ואף אחד לא הרגיש מודר. כיום, נשארו ברחבי הארץ רק כחמישה מוסדות של רשת החינוך של ש"ס אשר משמרים את ההכלה שהיתה פעם. לעומתם, מרבית המוסדות למדו מאחינו החרדים האשכנזים, ושם כבר לא יקבלו את מי שאינו מקפיד חיצונית, על קלה כבחמורה.

כאן בדיוק נמצא אתגרו ארוך השנים של הממ"ד, עוד מימי קום המדינה, אשר נותר כמעט לבדו להמשיך את ה"מהפכה של ש"ס" אשר הסתיימה. יתרה מכך, גם רוחנית, מי שגדל בבתי הספר המכילים של ש"ס עוד זכה ללמוד כיצד לשלב יראת שמיים יחד עם היותך מעורב עם הבריות. הפיכת בתי הספר לכאלה המכילים רק זן דתי מאוד מסויים, מגבילה את הרוח ומצמצת את העושר התורני למקום צר.

מבחינתי, פשוט וברור שאסור ללכת לקאנטרי קלאב בשבת, אך אשרי הקהילה שיש בה כאלה שהולכים. אם אין כאלה אצלכם, אתם צריכים לדאוג לכך ולוודא שיבואו כאלה אנשים מבחוץ: הן על מנת שהמונח "עם ישראל" לא יהיה עבורכים רק סיסמא חלולה, והן על מנת שחינוכית, ההבנה שיש אנשים אחרים, תסייע בחיסון ילדינו לקראת צאתם לעולם.

 

שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה