בעקבות גל הטביעות שפוקד אותנו בקיץ הנוכחי, בו נגדעו חייהם של 22 בני אדם ביניהם ילדים רבים, התקיים היום דיון בוועדת הפנים בכנסת, בה השתתפו מומחים רבים.

ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) העלה מספר נקודות בעייתיות שיש כיום, המהוות בעיניו גורם לטביעות הרבות. ביניהן הוועדה בחנה את הצעתו של דוידסון, להוריד את גיל המצילים מ- 18 ל- 17. ח"כ פינדרוס התייחס למחסור בתקצוב החופים הנפרדים, ואמר על כך: "כשנחקק החוק להסדרת חופים נפרדים, רק 4% מהאוכלוסיה נזקקה לחופים אלה. כיום למעלה מחמישית מהאוכלוסיה מעוניינת בחוף נפרד". ח"כ מאיר יצחק הלוי הזדהה עם הכנסת החובה בלימודי השחייה, ואמר כי: "חייבים ללמד שחיה ביישובים בדירוג סוציואקונומי מ1-5".

(צילום: עדינה ולמן\דוברות הכנסת)

סיכום שיציל חיי אדם

"בשנה וחצי האחרונות טבעו 51 איש בחופי ים, מתוכם 6 טבעו בחופים מוכרזים, וכל השאר בלא מוכרזים, או בשעות בהן אין שירותי הצלה", פתח יו"ר ועדת הפנים סעיד אלחרומי את הדיון על הטביעות בחופי הים והסדרת חופי הרחצה, "אנו רוצים להגיע לסיכום שיציל חי אדם. משרד הפנים והרשויות המקומיות חייבים להירתם ולהציע פתרונות".

ח"כ הלוי (צילום: הדס פרוש\פלאש90)

ח"כ מאיר יצחק הלוי: "חופי הים הם משאב של כל תושבי המדינה. בחוף אילת לא משתמשים תושבי אילת, אלא כל עם ישראל. חייבים ללמד שחיה ילדים שיישוביהם בדירוג סוציו אקונומי מ1-5, מכיתה א'-ב'". ח"כ רון כץ הוסיף: "יש 157 חופים מוכרזים ו-156 לא מוכרזים. מתוך 51 איש שטבעו מאז ינואר 2020, רק 6 טבעו בחופים מוכרזים. החופים הלא מוכרזים הם מכת מדינה, ומשרד הפנים חייב לסמן אותם כנקודת תורפה".

לא מזמן, השרה שקד תמכה בעניין ואמרה כי "צריך לראות, אולי להפוך את זה ללימודי חובה. זה לימודים מצילי חיים".

"גם שחיין טוב נכנס לסכנה בחוף לא מוכרז. איך משרד הפנים מתמודד עם זה? מצדי שיביאו משטרה למנוע כניסה לחופים לא מוכרזים", הוסיף בחריפות אלחרומי. "בגלל הצפיפות בחופים המוכרזים, דוחפים את האנשים ללא מוכרזים".

חילוץ מטיילים שטבעו בחוף אמנון בכנרת (צילום: דוברות המשטרה)

אין פיקוח – לא חוק ולא קנס

ח"כ פינדרוס: "אין היום שום חוק ושום קנס על כניסה לחוף לא מוכרז. אין פיקוח. יש לקבוע חובת לימוד שחיה ושיהיו מספיק בריכות בכל המגזרים על מנת ליישם זאת. החוק שמחייב חופים נפרדים נחקק בשנות ה-70, כשהביקוש לחופים כאלה היה בקרב 4-7% מהאוכלוסיה. היום מעל 20% מהאוכלוסיה מעוניינים בחוף נפרד. מה לעשות שהחרדים רובם גרים בבני ברק, אלעד וקריית ספר".

יו"ר הוועדה שאל את נציג המשרד לביטחון פנים, יובל משולם, רמ"ד שיטור ימי: "מה תרומת המשרד לביטחון פנים למניעת טביעות בחופים?", והוא השיב: "השיטור הרגלי בוטל. אנו שיטור ימי ומבצעים אכיפה נגד כלי שיט. מונעים מהם לפגוע בשחיינים". ח"כ פינדרוס מחה: "המשרד לביטחון פנים שלח לדיון את האיש הכי לא רלוונטי, מי שמפקח על אוניות. זה מראה את יחס המשרד לנושא".

זו עבודת קודש

מנגד, אברהם אפיה, יו"ר ארגון המצילים, יצא להגנתם והסביר: "בזכות המצילים הרבה אנשים חיים. זו עבודת קודש. אנו בחוץ מ-7 בבוקר עד 7 בערב, כשכולם יושבים במזגנים, ונותנים מענה לכולם. ראשי העיריות רוצים להתהדר בחוף הים, ולבנות מולם רבי קומות, מצד שני, הם צריכים להבין שזה עולה כסף. כמו שבני ברק הייתה מוכנה לשלם לבת ים מיליון שקל בשביל שיתנו להם חוף, כך ראשי הרשויות, שישלמו על זה".

יו"ר הוועדה הודיע כי יקיים דיון המשך עוד בפגרה (ככל הנראה בשבוע הקרוב), ועוד לפני זה יכנס דיון מקצועי עם משרד האוצר ומשרד הפנים, כדי לקבל תשובות. הוועדה קוראת להעמקת לימוד השחיה בשכבות החלשות, בדגש על האוכלוסיות הערבית, הבדואית והחרדית, על פי המודל האוסטרלי שאותו הציגו בדיון סגן השגרירי האוסטרלי מת'יו ווייס ועדי פול חכים, נשיא העמותה משמר הצלה ימי.

לא מזמן, השרה שקד תמכה בעניין ואמרה כי "צריך לראות, אולי להפוך את זה ללימודי חובה. זה לימודים מצילי חיים"