פרשת ואתחנן: האם לרבנות הראשית לישראל צריכה להיות בלעדיות על נושא החתונות, כשרות המזון, הגיור וכדומה?

הסיפור המרכזי בפרשת השבוע הוא כמובן מתן תורה ועשרת הדברות. הקב"ה כופה על עם ישראל הר כגיגית ומודיע להם: אתם חייבים לקבל תורה, כן רוצים או לא רוצים – זה לא מעניין אף אחד, זאת התורה וחייבים לקבלה. מאידך, אנחנו יודעים שבחירה חופשית זו אחת מאבני היסוד של היהדות, ובחירה חופשית זו אמירה לקב"ה – אתה הנחתת עלינו את התורה, אבל אנחנו צריכים גם לרצות לקבל אותה, אם נרצה – נעשה, לא נרצה – לא נעשה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2021-07-22 at 09.56.53

כל ההיסטוריה היהודית יש מתח בין האמירה האלוקית שבאה מלמעלה, לבין הרצון האנושי של עם ישראל מלמטה. בפרשת השבוע ניתן למצוא כמה הדים למתח הזה.

בתחילת הפרשה משה רבנו יוצא לעם ישראל בקריאה: תיזהרו מעבודה זרה! כי אם תעבדו עבודה זרה "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבוד תאבדון מהר מעל הארץ…", 'ההפחדה' הזו באמת עובדת בתקופת השופטים.

כל פעם כשעם ישראל נופל לעבודה זרה מגיע צורר אחר שעושה בעיות ועם ישראל חוזר בתשובה, כידוע, וכך מאות שנים השיטה הזו של משה באמת עוררה את הרצון ואת הבחירה החופשית של עם ישראל לאמונה בה' ולא בעבודה זרה. אבל בהמשך בית ראשון זה הפסיק לעבוד, הקב"ה שולח אלפי נביאים וזה לא מצליח במאה אחוז, קצת יותר פה, קצת פחות שם, אבל העם לא התנקה מהחטא הזה. ומי כן מצליח לעקור את העבודה הזרה? – התנאים בימי בית שני, שבאו לנושא מכיוון אחר לחלוטין, והרב קוק מסביר את הפער בין גישת הנביאים שלא הצליחו לבין התנאים שכן הצליחו – השפה שהתנאים דיברו עם האנשים הצליחה לשנות את הרצון שלהם מלמטה.

יש לעניין ביטוי נוסף בסוף הפרשה. "כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלוקינו אתכם" – שאלת הבן החכם מהגדה של פסח. תשובת בעל ההגדה "אף אתה אמור לו כהלכות הפסח", תדבר אתו בהלכה, אבל תשובת התורה בפרשתנו היא "ואמרת לבנך, עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה…" סיפור יציאת מצרים.

למה התורה מדברת על סיפור יציאת מצרים, והתנאים מדברים על הלכה? – מסיבה דומה. התנאים דיברו לדור מאוד הלכתי, ולכן התשובה ההלכתית היא זו שמשנה את הבן החכם, ומעוררת לו את המוטיבציה לשמור את העדות החוקים והמשפטים, ואילו התורה מדברת לדור אחר, לדור שרוצה סיפורים. לכל דור מעוררים את הרצון הצורה אחרת.

יש את הכפייה מלמעלה, ויש את הרצון מלמטה, וצריך לדעת לשלב ביניהם. קפיטליזם וסוציאליזם. הסוציאליזם אומר שהמדינה תודיע לך מה טוב לך, את אף אחד לא מעניין מה אתה רוצה, והקפיטליזם אומר שהאדם חופשי, השוק חופשי, המדינה חופשית ותעשה מה שאתה רוצה. אנחנו חיים בתקופה חופשית, בקפיטליזם מאוד חזק, ולכן צורת ההשפעה צריכה להיות לעורר את הרצון של האנשים לכשרות, לטהרת משפחה, לגיור וכו' על פי ההלכה, הכל צריך לבוא מלמטה, שיטת הכפייתיות שיטת הריכוזיות לא עובדת.

צריך לדעת איך לדבר לדור בשפה שלו, זה יותר קשה, יותר מאתגר, אבל זאת הדרך הנכונה לדור הזה, לעורר אצלו את המוטיבציה לתורה ומצוות.