הממשלה חזרה בה היום (שלישי) מההסכמים הקואליציוניים וביטלה את הסעיף בשינוי חוק יסוד הממשלה אשר מונע מבנט ולפיד להיות שרים במקרה שתקום ממשלה אחרת בכנסת הנוכחית.

במערכת הפוליטית עולה השאלה מה גרם לבנט ולפיד לסגת מהסעיף אשר מטרתו הייתה לסכל את המניע של מי מהצדדים לפרק את הממשלה?

גורמים בסביבת לפיד אמרו לסרוגים: "ביטלנו את הסעיף כי יש אמון וזה יותר חשוב מכל סעיף כזה או אחר שיכול לסבך את הדברים".

כאמור, מוקדם יותר היום, במהלך הדיון בוועדת החוקה על חוק יסוד הממשלה, יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב הודיעה כי הממשלה הסירה את הסעיף האוסר על בנט ולפיד לכהן כשרים בממשלה חדשה בכל מקרה בו הפסיקה לכהן הממשלה הנוכחית.

כלומר: על מנת למנוע מצב בו לאחד מהצדדים יהיה אינטרס פוליטי להפיל את הממשלה באמצעות אי העברת תקציב, וכדי להבטיח שביצוע החילופים בין בנט ללפיד לא יסוכל בדרכים שונות, הוצע כי אם הממשלה הנוכחית תפסיק לכהן מכל סיבה שהיא, בנט ולפיד לא יוכלו לעמוד בראשות הממשלה החדשה בכנסת ה-24.

אולם, הם כן יוכלו להתמודד על ראשות הממשלה בבחירות לכנסת ולהיבחר בדרך הרגילה מכוח השבעת ממשלה. לדוג': במקרה של הצעת אי אמון קונסטרוקטיבית, אשר במסגרתה הכנסת מצביעה אי אמון נגד הממשלה ולמעשה מקימה ממשלה חדשה במקומה מבלי לפזר את הכנסת – בנט או לפיד לא יכלו לכהן כראשי ממשלה במסגרת הצעת אי האמון.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2021-07-13 at 09.39.29 (1)

בג"ץ לא אישר את המגבלה

הסיבה למגבלות הללו בחוק היא כדי למנוע מצב בו ראש ממשלה המכהן או ראש הממשלה החלופי יסכלו אחד לשני את הכהונה ויובילו לבחירות בשל שיקולים פוליטיים. מדובר במגבלה שנועדה ביסודה למנוע מבנט לפרק את הממשלה ולהקים ממשלת ימין עם נתניהו באמצעות הצעת אי אמון, או באמצעות אי העברת תקציב כפי שנתניהו עשה לגנץ.

נציין כי בג"ץ אישר השבוע את מתווה ממשלת החילופים אך לא אישר את הסעיף האוסר את כהונתם של בנט ולפיד בממשלה חדשה במקרה והממשלה הנוכחית מתפרקת.