היום בהיסטוריה: כ"ד בתמוז תשס"ו – קרב מארון ארס
בט"ז תמוז תשס"ו, פרצה מלחמת לבנון השנייה, לאחר שחוליית חיזבאללה חדרה לישראל ירתה לעבר רכב סיור של צה"ל ומהירי נהרגו חמישה לוחמים, שניים מההרוגים אלדד רגב ואוהד גולדווסר, נחטפו.
בכ"ד בתמוז הוקפצה יחידת אגוז לאביבים להיכנס למארון ארס, שממנו ירו המחבלים לעבר צפת ואביבים. כוח של גדס"ר צנחנים קיבל את המשימה לכבוש מדרום ויחידת אגוז קיבלו את המשימה לכבוש מצפון (על גבול בין-ג'בל).
יחידת אגוז נכנסה לכפר כשפלגה ג' בפיקודו של בנג'י הילמן לצפון ופלגה ב' דרומית לפלגה ג'. כשפלגה ב' נעה אל אחד הבתים בכפר נורו לעברה טילים מכיוון בינג'בל. מהירי נהרגו במקום סמ"ר לירן סעדיה, רב סרן בנג'י הילמן ופני מוסקל. ושני לוחמים נפצעו.
מחשש לחטיפה, המשימה המיידית הייתה לחלץ את ההרוגים והפצועים. במהלך החילוץ, הירי נמשך. כתוצאה מהירי, נהרג סמ"ר יונתן וילסיוק ונקבר תחת הריסות של חומה שקרסה עליו. קריסת החומה הקשתה על חילוצו של יונתן. יחידת אית"ן הוקפצה לעזרה בחיפושים ולאחר 24 שעות הצליחה היחידה לחלץ את יונתן ולפנות את גופתו חזרה לישראל.
"במהלך 24 השעות של ההתארגנות לכניסה נוספת", מספר מאירם פישר שתפקד כסמ"פ בקרב, "נאלצתי, אני ויתר לוחמי היחידה, להתאבל על חברינו ואהובינו, להפיק לקחים מהקרב, להתכונן להמשך הקרבות, ולהתמודד עם הפחד מהבאות."
הרוגי יחידת אגוז
רב סרן בנג'י הילמן נולד באנגליה ובגיל ארבע עלה עם משפחתו ארצה. בנג'י למד במדרשייה, ובעלי. בנג'י כמפקד הדגיש את אחריותו לחייליו בכל תחומי חייהם לאחר נפילתו הקימו משפחתו וחבריו בית לחיילים בודדים "הבית של בנג'י". בנג'י נפל בראש חייליו שלושה שבועות לאחר נישואיו.
סמ"ר לירן סעדיה, לירן תלמיד מצטיין שזכה בפרסים בנערותו, ולוחם מצטיין. מספר שבועות לפני המלחמה חזר לירן לצוותו אחרי ששימש כמפקד מסלול. כשחזר לצוותו תפקד כקשר מ"פ של בנג'י. לפני היציאה לקרב אמר לירן לחבריו שאיננו חושש להיפצע אלא שאם יפצע חופשתם של הוריו שיצאו קצת להתאוורר מקריית שמונה תקטע.
רפנאל מוסקל, פני בפי חבריו, נולד וגדל במזכרת בתיה למד במסגרות החינוך הדתיות ברחובות והיה מעמודי התווך של סניף בנ"ע במושבה. אהבה רבה הייתה לו לילדים והם, מצדם, היו כרוכים אחריו והחזירו לו אהבה. בשל כשרונו המוזקלי מגיל צעיר הכין נערים לבר מצווה. כשהתגייס ליחידת אגוז שימש כנגביסט. לאחר שהדריך בקורס מפקדי כיתות, התעקש לחזור לחבריו לצוות ואיתם נכנס לקרב האחרון. כשנכנסו לכפר היה בין מובילי הכוח שפגעו במחבלים אשר נסעו ברכב בין מרון א-ראס לבינת ג'בל. כעבור מספר דקות נהרג ממטח הטילים שנורה מבינג'בל.
לאחר מותו מצאו הוריו מכתבים ושירים שכתב פני והם רואים בזה את צוואתו בין מכתביו מצאו רשימה ללא כותרת המעידה על סולם הערכים של פני וכך כתב:
"ישבתי וקראתי את מה שכתוב על הקלטת של ערן ודובי. (שמיר, אב ובנו. האב דובי, נהרג במלחמת יום כיפור והבן ערן נהרג בפעילות בדרום לבנון) היום כשאני נמצא בצבא בתור 'מפקד' (כי זה בקורס מ"כים), אני רואה את החשיבות בחינוך החיילים מאז שהם מתגייסים. יצא לי לשאול את עצמי הרבה פעמים מה יקרה אם יום אחד גם אני איעלם, איזה חור (קטן, גדול ) יישאר? האם באמת נפלתי במטרה להגן על המולדת?
עצם העובדה שאתה חייל בצה"ל (לפחות איפה שאני נמצא), אומרת לי שאני פה כדי שהאזרחים במדינה יהיו בטוחים. מה שבטוח זה שככל שקרבי מתבכיין (גם במסלול וגם בתור לוחם), לא הייתי מחליף את זה בשום דבר בעולם, ובטח לא את ההרגשה של סיום מסלול".
תמיד צריך לזכור: 'אתה מגן על המדינה ולא המדינה עליך'.
רפנאל נקבר סמוך לאוהל קברו של הרב שמואל מוהליבר, ת"ח עצום ומראשי תנועת חיבת ציון, וממקימי המושבה.
==
הפינה נכתבה בעזרת ידידי מאירם פישר שתפקד כסמ"פ בקרב. יהיו דברים אלה לעילוי נשמתם של חבריי ואהוביי לוחמי היחידה שנהרגו בקרב.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
