רבות מדובר על "החוק הנורווגי" – המשמעויות הפוליטיות והעלויות הכספיות שלו. עם זאת מדובר במהלך יחסית חדש בפוליטיקה הישראלית, שעם השנים צובר עוד ועוד נפח.

מה למעשה אומר החוק? המנגנון מאפשר לחברי כנסת שמונו לתפקיד בממשלה (שר או סגן שר) להשהות את כהונתם בכנסת לטובת המשרד הממשלתי, וזאת כאשר במקומם נכנס חבר כנסת חדש מהסיעה שלהם, הבא בתור ברשימה.

במידה ואותו שר מסיים את תפקידו – פיטורים או התפטרות – הוא חוזר לכהן כחבר כנסת, ואותו מחליף שלו, נאלץ לפרוש מהכנסת.

המטרה הבסיסית: לאפשר לחבר הממשלה להתרכז בתפקידו במשרד, מבלי שהוא צריך להתרוצץ בהצבעות ודיונים בכנסת, והמחליף שלו יכול למקד את כל מרצו בעבודה הפרלמנטרית וזאת על מנת לשפר את עבודת הכנסת ואת הייצוג של הציבור בדיונים בכנסת.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ח"כ אוחנה על החוק הנורווגי (מתוך ערוץ כנסת)

עוד חשוב לציין שחבר ממשלה (שר או סגן שר) לא יכול להיות חבר בוועדה בכנסת (כי חלק מתפקידה זה פיקוח על הממשלה), ובשל כך לקואליציה אין מספיק "כוח אדם" לעבודה מלאה ואיכותית בוועדות.

מקור הכינוי לחוק לקוח מהפרלמנט בנורבגיה, שהיה הראשון שחוקק חקיקה המונעת כפל כהונה בפרלמנט וברשות המבצעת עוד בשנת 1828. שם כל השרים חייבים להתפטר מהפרלמנט המקומי, ולא כמו בישראל שזו רק אפשרות.

מתי החוק "נחת" בישראל?

בישראל מנגנון "החוק הנורווגי" החל בישראל רק בכנסת ה-20, לאחר שעבר כהוראת שעה בשנת 2015. הוא נקרא "הנורווגי הקטן" מכיוון שהוא איפשר רק לנציג אחד מכל סיעה, בה יש חבר ממשלה, להשתמש בחוק.

התיקון הבא הגיע בשנת 2020, אז הורחב החוק בצורה דרמטית, שהעניק ליותר חברי ממשלה את היכולת לנצל את המנגנון.

את התיקון יזמו ממשלת נתניהו-גנץ, ככה שעד שליש מחברי הכנסת של הסיעה יכולים להשתמש בחוק. למשל סיעה עם שישה ח"כים – 2 שרים יכולים להתפטר.

נתניהו וגנץ (צילום: עדינה ולמן/ דוברות הכנסת)

באותה ממשלה, הממשלה ה-35, נכנסו 12 חברי כנסת חדשים במסגרת החוק הנורווגי.

השינוי שמוצע כעת ע"י הקואליציה של בנט ולפיד, הוא הרחבה נוספת של החוק, כזו שתאפשר לכל סיעה עוד שימוש בחוק, והכנסה של ח"כ נוסף במקום שר או סגן שר.

וכמה זה עולה לנו?

עד כה, בכנסת הנוכחית נכנסו 16 חברים חדשים: שלושה מ"יש עתיד", שלושה מ"כחול לבן", שניים מ"ימינה", שלושה מ"ישראל ביתנו", שניים מ"תקווה חדשה", שתיים מ"מרצ" ואחת מ"העבודה".

עם התיקון החדש יאושר, יתאפשר התפטרות של עד 26 שרים וסגני שרים מהקואליציה, וזאת מתוך 31 חברי ממשלה נכון להיום.

ממשלת בנט-לפיד (צילום: מארק ניימן, לע"ם)

יש לציין כי ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי וממלא המקום שלהם, לא רשאים להתפטר, מכיוון שהם חייבים לפי החוק להיות חברי כנסת.

וכמה זה עולה? לפי הערכות, עלות תוספת חבר כנסת – 1.7 מיליון שקל. כלומר תוספת עלות שנתית של 61 מיליון ש"ח או 275 מיליון ש"ח לקדנציה מלאה.