אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

למה שוכחים את התלמיד הממוצע?

כל שנה, בעת סיום הלימודים, עולים לבמה התלמידים המצטיינים, אבל מה עם כל התלמידים שניסו והשתדלו ובכל זאת לא הצליחו? יניב אנגל מציף את סוגיית: "התלמיד הממוצע"

למה שוכחים את התלמיד הממוצע?
  (צילום: שאטרסטוק)

יניב אנגל, נשוי ואב לשלושה, היה פעיל במשך שנים רבות בוועדי הורים וגם יו"ר הנהגת הורים, כותב על סוגיה לא מדוברת: התלמיד הממוצע:

"ובכל שנה מסתיימת לה שנת הלימודים והנה מגיע ובא פסטיבל תעודות מצטיינים. תעודה על הצטיינות יתרה, הצטיינות בחברה, הצטיינות על השתדלות, הצטיינות על השתפרות ועוד…

ובפסטיבל ההצטיינות, שיירה ארוכה של תלמידים, אל הבמה הם נקראים. הורים גאים, מורות מחייכות, פלאשים מסנוורי עין והמון מחיאות כפיים. ומאחור בקהל המוחשך תלמידים אחרים מורכני ראש וחסרי הבעה, הם אלו שמעולם שמם לא נשמע, ולא נקראו אף פעם אל הבמה.

תלמיד שכל 12 שנות לימודיו עברו ללא אף אירוע מיוחד. בואו נקרא לו בשם שכולנו מכירים : "התלמיד הממוצע"

(צילום: שאטרסטוק)

ואני חולם על יום בו תחלק תעודת הצטיינות גם לתלמיד הממוצע.
לתלמיד שמאוד השתדל אבל לא השתפר,
לתלמיד שלא בלט ולא הורגש גם אם חיסר,
לתלמיד שלא היה לו קשה אבל גם לא קל,
לתלמיד שלעיתים די קרובות הרגיש מתוסכל,
לתלמיד שקיבל ציון שמונים או שבעים וחמש,
לתלמיד שלא הצביע בכיתה כי מעט התבייש,
לתלמיד שלא הפריע אבל גם לא השתתף,
לתלמיד שרגע לאחר הצלצול פשוט התחפף,
לתלמיד שלא היה הכי אהוב על מוריו,
לתלמיד שבילה יותר עם חבריו ותחביביו,

כן.. זהו התלמיד הממוצע.

ובכל שנה מביט הממוצע בחבריו הלא ממוצעים, נקראים אחד אחת אל הבמה וליבו נחמץ. ותוך כדי מחיאות כפיים וראש מורכן הוא צועק בדממה, היי אתם שם.. מה איתי? האם מישהו רואה אותי? אני פה ממש מולכם, שנה אחר שנה מחכה לקולכם.

ויבוא יום ובו גם אותו ממוצע ייראה על ידי כולם, וביום זה יקבל את התעודה הכי מיוחדת בעולם. ושמה ייקרא :"תעודת מצטיין למי שלא הצטיין". גם לו ולה מגיע.

(צילום: שאטרסטוק)

יניב כתב כיצד הטקסט נולד: "אני מרגיש שוני בין התקופה בה אני הייתי תלמיד לבין היום. לא זוכר כמות כל כך גדולה של מצטייניםלא זוכר טקסים שרובם הוקדשו לחלוקת תעודות הצטיינות. ניסיתי להיזכר מה היה פעם ומה קורה היום. התקופות שונות לגמרי ושאלתי את עצמי אם הטקסים של היום בהם נפח זימון המצטיינים לבמה תופס 50 אחוזים ויותר מהאירוע, זה תקין?

בכל טקס אני חושב על השאר. שאר התלמידים. מה עובר להם בראש? "אני לא מספיק טוב?" אני גם מכיר תלמידים שפספסו הצטיינות יתרה בנקודה או שתיים ונגרמה להם עוגמת נפש מאוד גדולה.

אני מאוד מתחבר למה ששר החינוך לשעבר שי פירון אומר: בית ספר הוא לא רק מקום של למידה אלא גם מקום של חינוך וצריך להתמקד בחינוך וגם בלמידה.

מערכת החינוך לא נועדה רק להעברת חומר. היא חלק חשוב בגיבוש הזהות שלנו כבני אדם ערכיים ובהכשרתנו לחיים משמעותיים. הוא אומר שצריך להתאים את מערכת החינוך לצרכים וליעדים של הילד ואני מסכים עם דבריו. כל ילד מצטיין בדרכו ובתחומו. לכל ילד יש חוזקות בתחומים שונים וגם חולשות. השאלה היא איך לזהות ואיך לעשות התאמות. מצוינות היא ערך מתוך סל ערכים שמרכיבים אותנו כאנשים מעוצבים ושלמים והיא לא רק ציון".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו