הרב אבינר סופד: הגאון הרב אברהם צוקרמן זצ"ל – התלמיד החכם המסור התמידי

הוא הקים את ישיבת כפר הרא"ה. יותר מאוחר מונה לר"מ, יותר מאוחר לראש הישיבה, ויותר מאוחר לראש הישיבות בני עקיבא. הוא יזם הקמת ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר רבות. הוא המקים הגדול. והכל בצניעות ובענווה בלי להתבלט במאומה. זה התלמיד הגדול כולו ענווה

הרב אבינר סופד: הגאון הרב אברהם צוקרמן זצ"ל - התלמיד החכם המסור התמידי
  הרב אברהם צוקרמן זצ"ל (מרכז ישיבות בני עקיבא)

נפלה עטרת ראשינו, הרב הגאון אברהם צוקרמן זצ"ל, ראש ישיבת כפר הרא"ה, ראש ישיבות בני עקיבא, מקיים הישיבות הציונות, שגידל דורות של תלמידים ותלמידי תלמידים.

הרמב"ם מלמדנו בהלכות תלמוד תורה פרק ג' שאי אפשר לזכות בכתרה של תורה יחד עם עושר וכבוד אלא התורה באה עם ענווה ומסירות ולמי שממית עצמו עליה (הלכה ו-ז-ח-ט-יב).

וכך היה רבנו הרב אברהם צוקרמן עוד מילדותו כאשר בגיל שש מרוב תשוקה לתורה עבר מכיתה א' לכיתה ב' ושוב דילג לכיתה ג'.

ובגיל אחד עשרה עבר לעיר אחרת לישיבה שבליטא פולנית, מקום הולדתו. בלילה התעורר בתוך געגועים להוריו והיה בוכה בשקט בכרית, בכל זאת היה ממשיך ללמוד בשקידה. היתה זאת ישיבה שייכת לתנועה המוסר מסובבת על טבעיות האדם לעצמו, וכן בהשמך למד בישיבות מוסר עד שהגיע לישיבת נובהרדוק, השיא של ישיבות המוסר, שהדגישה את הענווה והמסירות. הוא נהג להתפלל עם חבריו בתחנת הרכבת של הגויים כדי ללמוד להתבייש מד' ולא מבני אדם. הוא למד שם בשקידה עצומה.

את בר המצוה עשה בישיבה, כבימים ההם, בלי מתנות וחגיגות, אלא בעליה לתורה ומזל טוב.

התלמידים ישנו בעזרת נשים של בתי-כנסת, עד מרחק של שעה, על ספסלים מעץ עם מזרנים של קש, שביום היו שומרים אותם במחסן תחוב של בית-הכנסת. כמובן לא היה אוכל בישיבה אלא התלמידים אכלו אצל בעלי בית שהזמינו אותם.

בגיל עשרים עלה לארץ, ממנה לא יצא לעולמים. גם התנגד ליציאה מהארץ, אף יציאה לפולין. כמובן גם התנגד לפינוי ישובים. הוא חגג יום עלייתו לארץ כיום הולדת שני, יום שניתנה בו נשמה חדשה.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

גם בארץ למד בישיבת נובהרדוק. בארץ פגש את ראש הישיבה משם, הגרי"י קניבסקי ה"סטייפלר", שלמד ממנו עמקות שבפשטות ופשטות שבעמקות. פעם שמע הגרי"מ חרל"פ, ראש ישיבת מרכז הרב, וראה שזה הכיוון הנכון. ויותר מאוחר שמע את הגרמ"צ נריה.

למד כאברך מבוגר תומך צעירים בישיבת הישוב החדש. זאת היתה התקופה המבורכת ביותר בה למד בשקט בלי טרדת פרנסה.

יותר מאוחר מונה אחראי על סניפי בני עקיבא שבצפון, ועורר אותם ללכת ללמוד בישיבה. אז לא היתה ישיבה מתאימה. כך הוקמה ישיבת כפר הרא"ה. יותר מאוחר מונה לר"מ, יותר מאוחר לראש הישיבה, ויותר מאוחר לראש הישיבות בני עקיבא. הוא יזם הקמת ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר רבות. הוא המקים הגדול. והכל בצניעות ובענווה בלי להתבלט במאומה. זה התלמיד הגדול כולו ענווה.

כאשר בא להתייעץ עמו, השיב: איני אומר מה לעשות, אלא אני אומר מה אני הייתי עושה. בדיונים היה דרכו: אל תאמר קיבלו דעתי (אבות ב ח).

הוא לא הוציא רשיון נהיגה, אלא היה נוסע באוטובוס. בימי שני, חמישי ושישי לא אכל בשר.

בישיבה לא הדריך דווקא להוציא עילויים במובן של הדגשת הפרט אלא הדגיש את הכלל, ולכן גם תלמיד חלש לימודית אבל בעל מידות טובות, ירא שמים ומסירות לכלל, עודד מאוד. הוא היה מאוד רציני ומאוד מסור, ותבע מהתלמידים רצינות.

עלה למרומים אותו גדול אמיתי, ועוד רוחו נושבת לעד ולנצח לתלמידיו ותלמידי תלמידיו.

תהא נפשו צרורה בצרור החיים עם נשמתם של כל הצדיקים האמיתים.

==

הדברים נרשמו עלי ידי הרב מרדכי ציון

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
מרא דאתרא הרב אבינר הצדיק יש בו הרבה מהתכונות הללו
תושב בית אל רבתי | 20-10-2013 18:49
כמה ענווה צדקות ויראת שמים יש בו ואפילו לאחר כל ההשמצות והביזיונות שספג מכנופיית ישיבת בית אל בראשות "המשפחה" לא ענה להם ולא ירד לרמתם הנמוכה אשרינו שזה רבנו
2
ל-1 היקר כתלמיד לשעבר בישיבת בית אל
חיים מלכה | 21-10-2013 8:24
אתה צודק ! שפיכת דמו של מורנו ורבנו הגאון הרב שלמה אבינר נערכה בצורה יזומה על ידי המשפחה שהקינאה שלהם בו העבירה אותם על דעתם אבל צריך גם ללמד עליהם זכות שלאחרונה הם מנסים לסיים את השינאה שלהם כלפיו ולחזור למוטב ובטוחני שמורנו ורבנו יסלח להם