יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הגיב היום (רביעי) להסכם שהושג עם תושבי אביתר ושיתף את תחושותיו לגבי הפשרה שהושגה כדי למנוע את פינוי היישוב. בפוסט שכתב בפייסבוק ציין כי "המציאות מורכבת וכך גם עמדתי".
דבריו המלאים של סמוטריץ':
1) נתחיל כמובן בחיזוק וחיבוק גדול לתושבי אביתר, לאלפים הרבים של תומכים, מבוגרים ונוער, מכל רחבי הארץ שהפיחו רוח גדולה של אהבת הארץ ודבקות בהתיישבות, לדניאלה ויס ושותפיה לתנועת ההתיישבות נחלה שממש זכו להוביל מעין "תחיית המתים" של רוח ההתיישבות הגדולה ופורצת הדרך, ולמועצה האזורית שומרון והעומד בראשה שלקחו את הקמת הישוב כאתגר והשקיעו בכך לילות כימים. הייתי איתם בקשר לכל אורך הדרך והשתדלתי לתמוך ולייעץ ככל יכולתי ולמיטב ניסיוני.
הודעתי להם מראש שאעמוד מאחוריהם ואגבה כל החלטה שלהם וכך אני עושה. הנחישות והרוח הגדולה הזו תמיד נצחה ובעזרת השם תנצח גם כאן, גם אם זה יקח קצת זמן.
2) כנקודת מוצא שעליה אין ולא יכולה להיות מחלוקת, אביתר היה אמור להישאר על תילו על משפחותיו ולא להתפנות, גם לא באופן זמני. מדובר באדמות מדינה שרק מחדל מתמשך וארוך שנים של המנהל האזרחי מנע את הכרזתם ככאלה כבר מזמן, בצומת אסטרטגי חשוב שקריטי שיהיה בו ישוב יהודי, ובתשובה ציונית הכרחית ומתבקשת לטרור הערבי שמנסה להחליש את אחיזתנו בכל רחבי ארץ ישראל.
הצביעות הגדולה של דורשי הפינוי, הנושאים לשווא את שם "שלטון החוק" רק כשמדובר בהיהודים ומעלימים עין מעשרות אלפי מבנים ומאחזים לא חוקיים של ערבים ביהודה ושומרון ובכל רחבי הארץ, זועקת לשמים. תושבי חאן אל-אחמר עדיין יושבים בבתיהם, למרות פסיקות חוזרות ונשנות של בג"ץ, ואני לא שומע אף אחד מהם דורש את פינויים. הממשלה הזו מכריזה בהסכמים הקואליציוניים שלה שפניה להלבנה סיטונאית של עבריינות בניה במגזר הערבי ולהקפאת אכיפה נגדה. האפליה לרעה של המתיישבים היא עוול מקומם.
למרבה הצער לא הממשלה הזו החלה במדיניות האיפה ואיפה הזו והיא נהוגה בשטח כבר שנים רבות, אבל מממשלה שהעומד בראשה הצהיר שתהיה "עשר מעלות ימינה מממשלת נתניהו" מצופה היה לתקן את העוול הזה. כפי שהתרענו כשהוקמה, בנט כלוא בה בכלוב של זהב מול רוב גדול לשמאל שלא מאפשר לו לקדם מדיניות ימין, וגנץ עם הכנף השמאלית של הממשלה נתן את הטון.
בדיוק כפי שאין שום בעיה משפטית להימנע מפינויו של חאן אל-אחמר אין שום בעיה משפטית להימנע מפינוי אביתר עד להשלמת הליך ההסדרה. זו החלטה פוליטית לחלוטין. גנץ החליט שהוא רוצה "תמונת ניצחון" של פינוי וירידת המשפחות והממשלה כולה נגררה אחריו.
3) היה משהו מאוד לא הגון בהתנהלות הממשלה מול המתיישבים, שגילו אחריות מהרגע הראשון וניסו בתום לב להגיע להבנות ולמנוע עימות. היה סיכום ברור שכלל נוכחות אזרחית רציפה לכל אורך הליך ההסדרה, המתיישבים ערכו לילה של התייעצות ואחרי לבטים לא קלים קיבלו אותו, ואז הממשלה חזרה בה (וכרגיל הסתתרה מאחורי תירוצים של "בעיות משפטיות") ושחקה את המתווה. גם כאן המתיישבים ותנועת נחלה ערכו התייעצויות רבות ושקופות (תכף נרחיב על חשיבות השקיפות) והחליטו לקבל גם את ההסכם החדש למרות נסיגת הממשלה מההתחייבויות הראשונות.
4) ההישגים בהסכם הנוכחי הם שהמבנים והתשתיות הרבות שהוקמו במקום נשארים על תילם, שתישאר במקום נוכחות מתמדת של חיילי צה"ל, ושלפחות על פי התחייבות הממשלה הליך הסקר אמור להתבצע במהירות ומיד לאחריו יוצא צו אלוף שיאשר תכנית זמנית להתיישבות במקום (ישיבה + מגורי משפחות הצוות) עד להשלמת הליך התכנון הסטטוטורי הסופי.
הסיכונים הם שהממשלה לא תקיים את ההסכם ותגרור רגליים בכל אחד משלביו וכמובן התערבות של בג"ץ בשלבים השונים שתאפשר לממשלה להתחבא מאחוריו ולעכב את חזרת המתיישבים. ההיסטוריה מלמדת שבמרבית המקרים בסופו של יום ההסכמים מומשו, גם אם זה לקח זמן, וההתיישבות יצאה נשכרת מהם. צריך לקוות שהממשלה תגלה נחישות במימוש ההסכם ותעמוד בהתחייבויותיה.
5) השקיפות של הנהגת הישוב מול התושבים ומול אלפי התומכים במקום היתה חשובה מאוד. גם אם לא כולם שמחים על ההסכם וחלקם יצאו מאוכזבים, העובדה שהדברים הושמו על השולחן, כולל הדילמות והשיקולים לכאן ולכאן, וההחלטה התקבלה בשיתוף בין ההנהגה לציבור תורמת לאמון ולהמשך הרוח הגדולה והנכונות להתגייס גם בעתיד למבצעים חשובים כאלה. זה לא תמיד היה כך בהתיישבות. לא פעם המנהיגות סמכה על עצמה וחשבה שהיא יודעת הכי טוב מה נכון ושידרה לציבור דבר והיפוכו (ע"ע טראומת כפר מימון ומשבר האמון שהיא יצרה ומלווה אותנו עד היום). צריך לברך מאוד את מנהיגי תנועת נחלה שפעלו נכון בהקשר הזה.
6) ארץ ישראל נקנית ביסורים. חשוב שלא נישבר ולא נחלש מהם, שנמשיך עם הרוח הגדולה, נקים ישובים נוספים ונחבר עוד ועוד אנשים וציבורים למפעל החשוב הזה שמקפל בתוכו כל כך הרבה אמיתות וערכים שקריטי שימשיכו לפעם בעם ישראל.
בסופו של דבר, וכפי שמוכיחות עשרות שנים של התיישבות, הנחישות והגבורה של המתיישבים נותנים את הטון ומאלצים את הממשלות ליישר קו ולבנות את הארץ למרות כל המכשולים. גם במקרה של אביתר בסופו של יום קביעת העובדות בשטח והנחישות של המתיישבים והנהגתם הובילו את סדר היום ואילצו את הממשלה להתחייב לקדם את הסדרת הישוב.
7) לסיכומו של דבר, האם ההסכם הוא טוב או רע והאם נכון היה לקבל אותו ישפוט כל אחד לפי הבנתו ומכלול השיקולים. באופן מעשי חשוב שנגבה את החלטת התושבים והנהגתם כמי שעליהם האחריות ושקלו את הדבר בכובד ראש ולשם שמים בישרות ובהגינות. חשוב שנחבק את הנוער הנפלא והאידיאליסטי שלנו ונחזק את הדבקות והרוח הנחושה להמשך ההתנדבות וההתגייסות שלו לכל משימה חשובה בעם ישראל ובמדינת ישראל, ובכלל זה להמשך מאמצי ההתיישבות ביהודה ושומרון.
אפשר וצריך לאפשר דיון, ולהכיל ולתת לגיטימציה לדעות שונות בלי לחלק ציונים על מי נחוש ודבק יותר בארץ ישראל. אלו ואלו דברי אלוקים חיים ובכל עמדה יש צדדים רבים של אמת.
הממשלה תיבחן בעמידתה בהסכם ובקידום הסדרת ההתיישבות באביתר במהירות ובנחישות שבה התכוונה לפנות את הישוב לולי היה נחתם ההסכם, ובעזרת השם מבחן התוצאה יוכיח שנכון היה לחתום עליו. אנחנו נהיה כאן כדי ללחוץ ולא להרפות ולהמשיך את חיזוק ההתיישבות בכל דרך.
ושוב, חיבוק גדול ותודה גדולה לתנועת נחלה ולחלוצי אביתר שזכו וזיכו אותנו בשיעור גדול ששכרו בצידו. לעתיד לבוא בת קול מפוצצת בראש ההרים ומכרז ואומרת "כל מי שפעל עם א-ל יבוא ויטול את שכרו". אשרינו שזכינו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
