אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

פרשת וירא: הרוצחים הגדולים ביותר בהיסטוריה הם אלה שאין להם אלוהים

על טענתו של אבימלך, על כך שרימה אותו ואמר ששרה היא אחותו משיב אברהם אבינו, כי יכול להיות שאתם עם מתורבת, יותר מהמצרים, אבל כל עוד אין לכם אמונה בא-לוהים, אני חושש ונוקט בכל אמצעי הזהירות שאני יכול. אם אין בכם יראת אלוהים, אתם מסוגלים לכל דבר

פרשת וירא: הרוצחים הגדולים ביותר בהיסטוריה הם אלה שאין להם אלוהים
  אין לו אלוהים. סטלין

כאשר מגיע אברהם אבינו לגרר, הוא משתמש שוב בתרגיל "אמרי נא אחותי את" כדי להנצל מהפלשתים.

הסיבה לתרגיל, נעוצה בחוקים החברתיים שנהגו באותו הזמן, לפיו האב אחראי על נישואי בתו, ורשאי לקבוע את "המחיר" אותו יצטרך לשלם החתן כדי לשאת את בחירת לבו. כאשר האב נפטר, עוברת זכות ה"וטו" על הנישואים לאח הגדול.

אחרי פטירת תרח והרן, אברהם אבינו הוא האפוטרופוס על שרה, והוא אומר ששרה היא אחותו, על מנת לדחות את כל מחזריה. לכל מי שביקש את ידה, היה אברהם נוקב בסכום אסטרונומי, שלא היה ביכלתו של אף אחד לעמוד בו.

אלא שאברהם אבינו שכח, כי יש אנשים שבשבילם כסף לא משחק תפקיד, המלכים. גם פרעה וגם אבימלך, יכולים לעמוד בכל סכום אותו אברהם נוקב, ואכן שרה נלקחת לארמונות שלהם. אלא שהקב"ה מתערב ומונע מהם לפגוע בשרה.

ומדוע שאברהם לא יגיד שמדובר באשתו? הוא יכול היה לעשות זאת, אלא שאז היא לא הייתה אפילו מגיעה לפרעה או אבימלך. המצרים או הפלשתים היו מחסלים אותו ולוקחים את אשתו לעצמם. לפי קוד ההתנהגות של אז, ניאוף הוא עבירה חמורה, אבל רצח, זה דבר שהחברה יכולה לסבול.

בניגוד להיום, כשהתרגלנו לתרבות המערבית, שלא מקבלת רצח, אבל על ניאוף או על קשרים מחוץ לנישואין היא מעלימה עין או לעיתים מעודדת.

פלשת זה לא מצרים

אבימלך בא בטענות לאברהם: "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?" (כ,י). מדוע אמרת שהיא אחותך ולא אשתך? הרי אם היית אומר שהיא אשתך, לא היינו נוגעים בה או בך.

יש כאן האשמה של אבימלך, מילא אצל המצרים שהם שטופי זימה, מובן למה היית צריך לעשות תרגיל כזה, אבל אנחנו הרי עם אחר, אנחנו מהוגנים, למה אתה צריך לעשות לנו תרגילים שכאלה?

תגובתו של אברהם לכאורה היא לא מן העניין: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱ-לֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (כ,יא). היו לי סיבות לחשוש לחיי, מפני שאתם אינכם מאמינים בא-לוהים.

אין לך א-לוהים

מה שאברהם אומר כאן הוא שרק אנשים שמאמינים בא-לוהים יכולים להיות מוסריים.  או בצורה יותר מדויקת, אנשים שאינם מאמינים בא-לוהים, צריכים לעורר חשד שבם אינם מוסריים.

אדם המאמין בא-לוהים, הוא אדם שיודע שישנה ישות שנמצאת מעליו. העולם לא מתחיל ונגמר בו, אלא שגם הוא כפוף למשהו. מסתבר שהמוסר מאוד תלוי בכך. אדם שרוצה לעשות מעשה לא חוקי, יפחד שמא הוא ייתפס. לא חשוב אם מדובר במשטרה או באנשים אחרים. יהיה לו לא נעים. אבל בינו לבין עצמו, מה אכפת לו להיות לא מוסרי, כשאף אחד לא רואה?

האמונה שלו בא-לוהים, הנמצא בכל מקום ורואה את כל מעשיו, היא הגורמת לו לחשוב פעם שנייה בטרם יבצע את העבירה.כזו של יראה מכונה בלשון חז"ל "יראת העונש" והיא הדרגה הנמוכה ביותר של עבודת ה'. מי שעושה את מעשיו רק מפני שהוא מפחד מהעונש שייגזר עליו אם יעשה ההפך מרצון ה'.

אברהם אבינו אומר לאבימלך, יכול להיות שאתם עם מתורבת, יותר מהמצרים, אבל כל עוד אין לכם אמונה בא-לוהים, אני חושש ונוקט בכל אמצעי הזהירות שאני יכול. אם אין בכם יראת א-לוהים, אתם מסוגלים לכל דבר.

מוסר בלי א-לוהים

כמעט שלושת אלפים שנה לאחר אותו מעשה, ניסה הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט, ליצור שיטה מוסרית שמושתתת רק על השכל האנושי, מבלי צורך בא-לוהים. 'הצו הקטגורי' הוא "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי". אם אתה חושב שהמעשה נכון וכולם היו עושים אותו, הרי הוא מוסרי.

המלבי"ם (ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל) מגדולי מפרשי התנ"ך בעת האחרונה, שחי במאה ה-19, נאלץ להתמודד עם הרעיונות של קאנט וחבריו, שהחלו פושים גם בחברה היהודית. בפירושו על הפסוק הזה, הוא תוקף את שיטתו של קאנט:

"הודיע לו שגם אם נראה איש או עם שהוא פילוסוף גדול וחקק לו נימוסים ישרים, והרגיל את עצמו במדות טובות ע"פ עצת שכלו, והוא עושה משפט וצדקה הכל על פי מדת שכלו, בכל זאת לא נוכל לבטוח על האיש ההוא או העם ההוא, שבעת תסיתהו תאותו לעשות רע שתמיד יגבר השכל על תאותו…

כי רק אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח שלא נחטא, והיא מדת היראה השתולה בנפש, שממנה יסתעף סעיף אחד שהיא יראת א-לוהים… אז גם עת יגבר עליו יצרו, יירא ויבוש מהמלך הגדול הרואה את כל מעשיו ויזהר מלעשות רע… השכל לבדו ונמוסים שכליים בלבד לא יעמדו בפני זרועות התאוה".

אתאיסטים רוצחים יותר

לא עברו יותר מששים שנה מאז פטירתו של המלבי"ם, עד שלצערנו ראינו איך העם המתורבת והמשכיל של עמנואל קאנט, השתמש ב"צו הקטגורי" (כעדותו של אייכמן, במשפטו) כדי לבצע את המעשים המחרידים ביותר בתולדות המין האנושי. גם הקומוניסטים חניכיו של מרקס, לא מנעו ידיהם מרציחות, וככל הנראה חיסלו אפילו יותר אנשים מאשר הגרמנים.

לא אומר שכל מי שמאמין בא-לוהים הוא מוסרי, אבל לפחות יש לו עכבות מוסריות. אדם שאינו מאמין, גם אם הוא נחמד וידידותי, יש לחשוש שברגעי משבר, הוא יאבד כל רסן. לא סתם מכנים בציבור אדם ללא מעצורים, כ"אחד שאין לו א-לוהים".

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
Go and learn history before you wrote , please
Ariel | 18-10-2013 15:38
2
גיבוב שטויות
ו. | 19-10-2013 11:28
3
זו הסתה פרועה
חילוני | 19-10-2013 17:43
הפסקה האחרונה אינה אלא הסתה פרועה כתבה ברמה ילדותית ביותר אולי גם נאשים את בעלי האוזניים שלרוצחים הגדולים ביותר היו אוזניים? מגוחך.
4
ישר כח
| 19-10-2013 19:54
5
כל מילה שלך חצובה מאש האמת...
דן | 21-10-2013 8:46
בקיצור, לקחת כל מילה שלך ולמסגר אותה בגימוניות של זהב, בסלון הביתי של כל בן ובת ישרא-ל ”הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ [של השם]“. אהה.. נא לא לשים לב לאוטיסטים שמסתובבים פה.