השנה 1995, אני תלמידת כיתה ה' וזו שנה אחת לבחירות 1996 בהם עלה לראשונה נתניהו לכס ראש הממשלה. אני ילדה פוליטית וסוחבת את הורי לכנסי בחירות בכל רחבי הארץ עד קריית שמונה.

מתחילה לעיין בספרו 'מקום תחת השמש'. על קיר חדרי במקום פוסטר אמצע ממעריב לנוער מתנוססת כרזת הבחירות "נתניהו עושים שלום בטוח". שנה מטורפת עוברת על ישראל ואיזה סיכוי יש ל"שותף לרצח רבין" להיבחר. אבל נתניהו טוב ליהודים והוא נבחר.

שלושה עשורים אחר כך אני בשנות ה-30 המאוחרות שלי, אני ובעלי הכרנו בפעילות בתנועת הליכוד, הורים לשלושה ילדים ירושלמיים ונתניהו כך אומרים היום חותם שלושה עשורים של עשייה. צמודים לכל דיווח באימת יום כיפור ומחכים לחזות מהיכן יתמוטט תסריט האימים הזה, מתפללים "קרע רוע דיננו".

לא היה מנהיג שנרדף כמו נתניהו

היחס שלי לנתניהו ידע עליות ומורדות, יש תחומים מרכזיים בהם עמדתו הייתה הפך דעתי ברמה העמוקה ביותר. אבל בניתוח רוחב וממבט העל של דברי ימי ישראל מדובר במנהיג שהוא לא רק גדול מנהיגי העם היושב בציון בעת החדשה אלא גם מנהיג שניצב בשורה הראשונה עם ראשי ישראל בכל הזמנים. מאז ימי המלך דוד שנרדף על ידי שאול ולאחר מכן על ידי בנו אבשלום לא היה מנהיג כה מוצלח בישראל שנרדף ברמה כה רווית שנאה פראית וקנאה חסרת מעצורים כנתניהו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

וידאו: איתי בית-און /לע"מ סאונד: בן פרץ /לע"מ

מאז ימי משה רבנו שהוציא בדבר ה' את עם ישראל ממצרים, חצה איתו את הים והוריד את התורה לא היה מנהיג מבורך כל כך לישראל שהואשם לשווא בשחיתות ואהבת השררה. נתניהו שהוציא את עם ישראל מאוסלו והרצח ברחובות, העניק לישראל שגשוג ושפע שלא היה גם בימי שלמה והורדוס, עצר את תהליך חיסול ישראל בציר האירני-דמוקרטי ונלחם בראש מעצמה בהבל פיו ויכול לה כמו שלא הצליחו היהודים לא לבבל ולא לרומי.

נתניהו המואשם בפלגנות על ידי החונטה של הלוזרים שנלחמים על דעת הקהל רק בדרכי תעמולה שקרית שלא יודעת מנוח, כפייה משפטית והסתה אישית ולא בדיבייט הגון של מלחמת דעות כנתניהו הוא באופן אירוני האדם הממלכתי ביותר בישראל במובן הסרוג של המילה.

בתמימות אין קץ או עיוורון הוא לא זיהה במשך עשורים את דרך הפעולה המשלבת בולשביזם ודיס קונסטרוקציה פוסט מודרנית של מערכות המדינה וערכי החברה. מערכות שמאז הויתור הממלכתי המוטעה של בגין לאייש מחדש את כל מוסדות המדינה באנשי המחנה הלאומי המנצח מנהלות כידוע את המדינה מעל ומתחת למערכת הפוליטית.

נתניהו כבגין האמין שאין לגעת במערכות ולפתוח מלחמה פנימית סוערת אלא שניתן למשול היטב דרך המערכת הפוליטית ודעת הקהל. חולשתו מול מערכות פנים אלא כה גברה ובהתאם רמת חוצפתם להילחם עד חורמה מול הרצון הפוליטי והמדיני של הציבור לאור השמש ולא במחשכים. יש לומר ביושר גם בתוך רדיפתו המשפטית רבת השנים לקח לו יותר מעשור להבין את הקף חומרתה לחברה בישראל.

עוד לא נחתם ספר דברי ימיו

נתניהו היה יתד של הצלחה ארצית בטוחה במדינה שחיה על נס מאז היווסדה. כל עין אמונית שמחפשת את יד ה' במציאות יכולה לראות אותה יורדת ומעבירה את נתניהו מכשולים בלתי עבירים בזירה הפנימית והחיצונית. הלוואי שהיה אפשר להצביע על מנהיג שיתן לעם ישראל את כל הטוב שנתניהו נתן וידע בנוסף לכך לנתץ את "הבמות" בזירה הפנים ישראלית אבל עוד לא נולד אחד כזה. וזו הסיבה העיקרית שהוא ישאר איתנו. עוד לא נחתם ספר דברי ימיו.

אין בין החיים מנהיג בישראל שפועל מעומק ליבו בהכרה שכל כולו צינור לביסוס נצח ישראל. ונתניהו עם ההכרה הזו לא יודע עייפות, לא יודע קושי אין משימה גדולה מידי העלבונות הם כלום. בנימין כמו ששרים לו במרכז ביום ירושלים הוא ידיד השם ואהובו של עם ישראל. בנט ולפיד אל תתרגלו לכיסא הוא לא שלכם.

==

אלה יחזקאל היא אמא לשלושה ירושלמים, עוסקת במורשת.