ישיבת הממשלה בעיצומו של יום הכיפורים תשל"ד, השעה 14:00, באמצע משפט של ראש הממשלה גולדה מאיר, על כך שהממשלה תתכנס שוב לקראת ערב, נשמעת אזעקה עולה ויורדת. לישיבה נכנס המזכיר הצבאי תא"ל ישראל ליאור: "זה מתחיל כבר יש הזנקות בסוריה, הסורים פתחו באש".
גולדה מאיר: "אנו נשארים כאן".
הפרוטוקולים נפתחים
אחרי 48 שנה, חושפים ארכיון צה"ל במשרד הביטחון וארכיון המדינה את הפרוטוקולים הסודיים של ישיבות הקבינט ממלחמת יום הכיפורים, החל מחצי שנה לפני המלחמה, דרך הישיבה הדרמטית בה תוך כדי הודעתה של ראש הממשלה על דחיית הקבינט לשעה 16:30 פרצה המלחמה, ועד לימים הראשונים של הלחימה, כשתוצאות המכה הראשונית שספג צה"ל מתבררות.
הפרוטוקלים מכילים את השבוע הראשון של המלחמה, מההפתעה, דרך קרבות הבלימה, ההכרעה בחזית רמת הגולן והמעבר לדיבורים על צליחה.
בתוך הפרוטוקולים נמצא גם המשפט בו הקלדנית מוסיפה בסוגריים את האזעקה.
"ספיר, אין איש מאיתנו יודע אם יפתחו באש ומתי… אינני יודעת מתי הם יתחילו.. אבל אני יכולה לומר לכם, שניפגש כאן בשעה 16:30 – אם אז זה יקרה (נשמעת אזעקה עולה ויורדת)"
אפריל 73': כוננות 'כחול לבן'
חצי שנה לפני מלחמת יום כיפור, מביא ראש אמ"ן ידיעה על כוננות מצרית לפתיחה במלחמה. צה"ל גייס מילואים, ולבסוף המלחמה לא פרצה. האירוע הזה תרם לקונספציה שהמצרים לא מתכוננים למלחמה.
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 24.4.1973:
ראש אמ"ן זעירא: "בשבועות האחרונים הגיעו אלינו ידיעות על תכנית מצרית לפתוח בפעולות איבה נגד ישראל בחודש מאי. הידיעות הגיעו אלינו ממקורות מוסמכים… התכנית מדברת גם על שיתוף פעולה מצידה של סוריה, כאשר התקיפה תהיה מתואמת ובו זמנית הן באוויר והן ביבשה".
ראש אמ"ן זעירא: "לפי הערכתנו, למרות העובדה שהידיעות הן ממקורות טובים… אין לה סיכוי להצליח במלחמה נגד ישראל.. ויותר סביר שמטרתה של מצרים היא לנפח את איומי המלחמה וליצור הרגשה בעולם.. שמצרים מעוניינת במלחמה.. לכן הערכתנו היא שבסופו של דבר הסבירות שמצרים אכן תפתח באש בחודש מאי, היא נמוכה".
שר הביטחון דיין: "אני שותף למסקנה ולהנחה שהמצרים לא יפתחו באש. המסקנה שלהם הינה שהישראלים חזקים יותר ולכן הם צריכים לחכות".
ראש הממשלה גולדה מאיר: "היות וראש אמ"ן אמר שזוהי סבירות נמוכה, הרי גמרנו את העניין.. נדמה לי שמבלי ליפול להרגשת בהלה אנחנו מוכרחים להיות מוכנים לדברים לא הגיוניים.. האם זה חשוב אם מלחמה פורצת מפני שהיא הגיונית? לאחר שהיא פורצת היא מלחמה ואחרי כן יש לה היגיון משלה".
שעתיים לפני המלחמה: זה בסך הכל תרגיל
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 6.10.1973 בשעה 12:00 (שעתיים לפני פרוץ המלחמה):
שר הביטחון דיין: "אני מניח שכולם יודעים על הידיעות שהגיעו עד לפני זמן מה.. ההנחה היא שהיום לפנות ערב, עם החשיכה, או קצת לפני החשיכה תתחיל התקפה מלאה בשתי החזיתות".
"התכנית שלנו כזאת: בשלב ראשון ברור שהמטה היה רוצה שנעשה מלחמת מנע, התקפת מנע או מכת מנע, לפני שהם פותחים באש לפתוח עליהם באש. אני אפילו לא הצעתי זאת לראש הממשלה והמטה לא לחץ בעניין וההנחה שלא נעשה זאת.. לא נהיה הראשונים הפותחים מלחמה."
ראש הממשלה גולדה מאיר: "הידיעות שקיבלנו אתמול אחר הצהרים לא השאירו כל ספק בליבנו ומשה מסר כאן מה התכניות שלהם ומה הם רוצים לעשות וכו'. ואת זה העברנו גם כן לאמריקאים".
שר הביטחון דיין: "העניין של המידע החל מזה שהאמריקאים באו אלינו ואמרו שיש להם ידיעות מהימנות, שהולכים לתקוף אותנו ואנחנו אמרנו להם שזה לא נכון. זה היה לפני כמה ימים.. אמרנו להם: תשמעו מה שקורה עם מצרים שיש להם תרגיל גדול.. זה בסה"כ תרגיל.. רק בארבעים ושמונה השעות האחרונות החלו לבוא התופעות. הראשונה הייתה.. יציאת הרוסים, זה הדליק אצלנו אור אדום".
"לפני 12 שעות הם (האמריקאים) אמרו שהערכתם היא שהערבים אינם עומדים לתקוף".
ראש הממשלה גולדה מאיר: "הבוקר יחד עם שר הביטחון והרמטכ"ל וראש אג"מ, ראש אמ"ן ישבנו והרמטכ"ל וכל האחרים התחננו: תנו לנו חצי שעה לפעולה יזומה ואז נגמור את שדות התעופה שלהם ואת הטילים שלהם וגמרנו את העניין. אני מודה ומתוודה שלבי נמשך לזה מאוד, אבל אני יודעת באיזה עולם אנחנו חיים… וכולנו אמרנו חבל מאוד אבל זה לא הולך.."
זה מתחיל כבר, הסורים פתחו באש
ראש הממשלה גולדה מאיר: "ספיר, אין איש מאיתנו יודע אם יפתחו באש ומתי.. אינני יודעת מתי הם יתחילו.. ואם אנחנו לא נעשה שום דבר בסוריה- גמרנו את העסק עם סוריה מבחינה זו. אבל אינני יודעת. לי לא אכפת וממילא אני לא אלך מכאן. אם החברים רוצים לשבת- אדרבא. אבל אני יכולה לומר לכם, שניפגש כאן בשעה 16:30- אם אז זה יקרה (נשמעת אזעקה עולה ויורדת)
נכנס לישיבה המזכיר הצבאי תא"ל י. ליאור: "זה מתחיל כבר יש הזנקות בסוריה, הסורים פתחו באש".
ראש הממשלה גולדה מאיר: "אנו נשארים כאן"
המזכיר הצבאי תא"ל י. ליאור: "המצרים הורידו את כל הסוואת התותחים והסורים התחילו להזעיק מטוסים".
הרגע בו פרצה מלחמת יום הכיפורים
8 שעות למלחמה: נפסק הקשר עם מוצב החרמון
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 6.10.1973 בשעה 22:00:
הרמטכ"ל דוד אלעזר: "יש לנו מקום אחר שגרם לנו הרבה עגמת נפש עד עתה וזה מוצב החרמון… קיבלנו דיווח שחיילי האויב נמצאים על המוצב והם נכנסו לבונקרים.. נפסק הקשר שלנו עם המוצב ובמשך כמה שעות לא היה איתם קשר.. חטיבת גולני נמצאת בתנועה כדי לכבוש אותו בחזרה וכרגע קיבלתי דיווח שיש קשר עם המוצב והם בבונקרים ומחזיקים מעמד. יש שם אנשי אמ"ן וחפ"ק חיל האוויר ויש שם 60-70 חבר'ה ביניהם גם אנשי מילואים.. לפי ידיעה אחרונה – מוצב זה לא נפל ואני מקווה שבמשך הלילה נחבר אותו".
"בסופו של דבר אני די בערפל. בתעלה יש כמה הצלחות מצריות, כלומר: יש להם כמה מאחזים בצד שלנו. יש להם כבר כמה גשרים".
"אנחנו נמצאים בשלב הבלתי נעים וזה תמיד קורה בשלב הבלימה. עד כה בלמנו אותו לגמרי לא רע, אבל לא גמרנו והלילה הוא פרובלמטי".
"אנחנו משנים את התכנית האווירית ובמקום ללכת על שדות התעופה בסוריה ועל הטילים שם, אנחנו מתכננים מחר לתקוף במצרים… יש לנו עוד 24-36 שעות די קשות בתעלה ואני מקווה שנעבור אותן בשלום".
שר הביטחון משה דיין: "ההחלטה לא לעשות מלחמת מנע.. עלינו להכיר שזה המצב של השיטה שאנו חיים בה עם התוצאות שלה". על מוצב החרמון: "זה אינו מוצב קריטי מבחינת קו ההגנה.. אני מניח שניקח אותו חזרה". על המצב בדרום סיני: "כאשר יסתובבו שם ארבעים טנקים שלנו – נרגיש שם יותר טוב. היום היו לנו שם שני טנקים לבד וזה הבדל ניכר".
"יש למצרים שבע מאות מטוסים וכל מערך הטילים והם לוחמים הפעם עם הסכין בין השיניים ורוצים, אחרי שש שנים, להצליח בדבר הזה".
היום השני למלחמה: המצב עכשיו ברמת הגולן גרוע יותר
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 7.10.1973 בשעה 10:00:
ראש הממשלה גולדה מאיר מעדכנת בנושא המאבק על כינוס מועצת הביטחון של האום.
הרמטכ"ל: "יש לנו מלחמה קשה מאוד.. המצב עכשיו ברמת הגולן גרוע יותר". בהמשך הוא מעדכן על ההחלטה להעביר את חיל האוויר לחזית הסורית.
השר ברלב: מה עם החרמון? הרמטכ"ל: "חרמון נפלה ולא החזרנו אותה.. חלק הרוגים, חלק פצועים וחלק נפלו וודאי בשבי. אין לנו מספר מדויק אבל נדמה שכ-15 איש הצליחו לברוח בקבוצות קטנות".
הרמטכ"ל: "אנחנו מנהלים כרגע את המלחמה הקשה ביותר בתנאים קשים ביותר, היינו להיות בהגנה מול אויב תוקף הנמצא בעדיפות גדולה, ובהכנות מוגבלות כי אנחנו נערכנו מצידנו עם הצבא הסדיר ולא עם צבא מילואים וזה בלי פעולה מונעת, זהו הקרב הקשה ביותר".
"אנחנו נכנסנו למלחמה באופן חפוז למדי. מותר לי להזכירכם שבשנת 1967 היה כל הצבא מגויס וערוך שבועיים לפני כן.. הפעם נכנסו המילואים לקרב כעבור פחות מ-24 שעות משעת צאתם מהבית".
היום השני למלחמה 21:00: אחרי הניצחון נשב ונעשה ניתוח
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 7.10.1973 בשעה 21:00:
שר הביטחון דיין מדווח על מספר האבידות, המטוסים שהופלו והטנקים שהוצאו משימוש.
"וכל זה, אם הטנקים וחיל האוויר ואריק"..
גולדה מאיר: "אלוהים ואריק"..
דיין: "יהיו בעזרנו, יכול להיות- אני מוכן להתפלל לכך כל הלילה – שמחר נעמוד בפני התחלת השינוי".
"יש לנו עוד עמדה קשה אחת, עמדת "בודפשט", חיל האוויר נתן היום לעמדה הזאת סיוע רב, אולם בסיוע הזה אבדו לו מטוסים רבים".
"אין אנחנו עדיין בסוף המאבק, אבל יש לציין את חטיבה 7 שלנו שהדפה את הסורים לגמרי החוצה. כשיגיע הזמן לדבר על כך יש לציין לשבח את הצעירים האלה, שהם כולם לוחמים יוצאים מן הכלל".
"כיוון שהרמטכ"ל איננו, אני רוצה לומר פה משהו בשבחו. לפעמים הוא פרובלמטי מאוד אבל יש לו תוצאות טובות מאוד במלחמה. הוא הכניס למלחמה את כל ותיקי התנועה. ואין זה פשוט.
"לפי הוראת ראש הממשלה פנינו עכשיו לאמריקאים לבקש מטוסים וטנקים ונשק אחר.. לעת עתה התגובה מהפנטגון אינה רעה".
ראש הממשלה גולדה מאיר: "מיר איז גוט, איך בין א יתום" (אשרי וטוב לי, הנני יתום!)
השר שם-טוב: "האם יש עין פקוחה על ירדן?"
שר הביטחון דיין: "עין פקוחה – צריכות להיות שתי עיניים פקוחות".
השר פלד: "הייתה בעיה של מלחמה מונעת, של מכת מנע שכולנו היינו מאוחדים בכך שאין להנחית אותה.. ולכן אין אנחנו יכולים להתעלם מן העובדה שלמעשה התחלנו בגיוס הכוחות שלנו באיחור".
שר הביטחון דיין: "אנחנו צריכים להיות כנים כלפי עצמנו. לא קיבלנו את ההחלטה על הגיוס רגע אחד מאוחר יותר מאשר הייתה לנו ההנחה כי אכן הם הולכים למלחמה. אל ההנחה הזאת הגענו בשבת בבוקר על יסוד ההערכות של אמ"ן.. אילו הייתה הערכת אמ"ן יומיים לפני זה, היינו מגייסים אז".
השר פלד: "אמ"ן זה גם אנחנו".
שר הביטחון דיין: "לא חשבנו שתהיה מלחמה"
השר פלד: "ראינו נגדנו את המערך הסורי וראינו מולנו את המערך המצרי ולא הייתה לנו הערכה נכונה לעניין הזה".
שר הביטחון דיין: "מי שיש לו המונופול לדעת מה עומד לעשות הצד השני, ינעם לו. איני מתבייש במודיעין שלנו"
ראש הממשלה גולדה מאיר: "אין אני יודעת מה אנחנו רוצים מעצמנו… זה חמור מאוד שאנחנו הופתענו ולא ידענו קודם. בכלל אנחנו מפונקים, אנחנו צריכים לדעת בדיוק מתי ערבים מתחילים משהו.. אחרי הניצחון נשב ונעשה ניתוח. אבל האם בזה אנחנו צריכים לעסוק עכשיו, כאשר עומדת לפנינו הבעיה מה לעשות מחר בבוקר ברמת הגולם ואיך להדוף את הטנקים המצריים? על מה נתווכח עכשיו".
"יש גם גבול לעצבים. אנחנו יושבים משבע בבוקר. כל שעה וכל חצי שעה יש משהו ופה אולי כבר לא אסון. האם עכשיו נתחיל לחקור איזו חקירה?"
שר הביטחון דיין מדבר על ההתרעות לפני המלחמה. "המצרים אינם מטלפנים אלי שהם עומדים לצאת למלחמה… עד יום שבת בבוקר בשעה ארבע ההנחה הייתה שאין הם יוצאים למלחמה. אני מצטער שהידיעה שהגיעו אלינו בשבת בבוקר בשעה ארבע לא הגיעה קודם לכן.. ברגע שידעתי ניתנה הפקודה לגיוס. הידיעה הגיעה אלינו ממקור מודיעיני מאוד אמין".
ראש הממשלה גולדה מאיר: "אי אפשר להגיד את המקור שממנו קיבלנו את הידיעה.. במקרה נס הגיעה אלינו הידיעה. כעבור מאה שנה אפשר יהיה לספר שבכל זאת ידענו וכמה זה פנטסטי שבכל זאת קיבלנו את ההתראה הזאת".
"אם אנחנו נצטרך להיכנע כך, אראה בזה דבר חמור, נבהלתי כאשר אמרתי זאת כי המלחמה תהיה אז על הקמת מדינת ישראל".
33 מטוסים ישראלים נפלו מתחילת הקרבות
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 8.10.1973 בשעה 10:00:
הרמטכ"ל: "זהו שלב ההתאוששות הראשונה.. כרגע כוחותינו גם ברמת הגולן וגם בסיני נמצאים בהתקפה. זאת כשלעצמה בשורה טובה". בעמודים הבאים ממשיך הרמטכ"ל לתאר את תמונת הקרבות.
הרמטכ"ל על המעוזים: "המאזן כרגע הוא די סביר למלחמה. מתוך שלושים ומשהו מעוזים נפלו באמת שניים".
"גם לברן וגם לאריק: יש להם רשות לתכנן ניצול הצלחה של מעבר התעלה".
הרמטכ"ל מעדכן על 33 מטוסים ישראלים שנפלו מתחילת הקרבות.
הרמטכ"ל מעדכן על האבדות של חיל האוויר
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 8.10.1973 בשעה 21:00:
השר חיים בר לב: "אילו מערך המילואים שלנו היה מגויס, הכוחות בכוננות מעולה, מראש לא היינו מגיעים למצב הזה ששבע דיוויזיות מצריות עברו את התעלה.."
היום הרביעי: מאמין שיש לנו סיכוי לשבור את סוריה
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 9.10.1973 בשעה 10:30:
שר הביטחון דיין: "קשה לנו עכשיו מאוד.. להתמודד בעוצמה מלאה עם הסורים וגם עם המצרים.. כי חיל האוויר וחיל השריון מפוצלים לשניים". בהמשך סוקר את המצב בשתי החזיתות.
הרמטכ"ל סוקר את תמונת הלחימה ומעדכן שברמת הגולן צה"ל הצליח לבלום את התקפת הצבא הסורי ולהתחיל בניקוי השטח, פרט לחרמון.
מעדכן על תכנית לתקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק. "אני מקווה שתהיה לכך השפעה מוראלית על סוריה".
"אני מאמין כי יש לנו סיכוי טוב לשבור את סוריה".
הרמטכ"ל על טילי הסאגר המצרים שפגעו בכ-50 טנקים ישראלים. "אנחנו לא יכולים לתקוף אותם עכשיו וצריכים להיות מוכנים להגנה".
"אני רוצה שתדעו שישנו כאן מצב חמור, זוהי מלחמה חמורה, החמור יכול להיות שנצטרך לוותר על רפידים ואום חשיבה.. אם זה יקרה סימן שהמלחמה תהיה ארוכה ונצטרך להתארגן". "עד הבוקר הפסדנו במלחמה 48 מטוסים מתוך 360 … חיל האוויר בסדר. לעומת זאת שני חילות האוויר שלהם בשפל המדרגה".
"אני בהחלט מסכים ומזדהה עם ההערכה של שר הביטחון, שצריכים להיות מוכנים לאלטרנטיבה די קשה".
השר שמעון פרס: "זוהי מערכה טוטאלית, זו הפעם הראשונה שעומד העם היהודי מול הערבי, עם מול עם… המצב רציני אך רחוק מלהיות פטאלי או אבוד. ולפי דעתי צריך להציג תמונה מאוד מאוזנת, כדי שחס וחלילה לא יהיה מצב של פניקה, כאילו הכל אבוד. צריך להתכונן באופן פסימי ולפעול באופן אופטימי". "יש לערוך גיוס כמו במלחמת השחרור של כל הגילאים בין 17-50… אנחנו עומדים על נפשנו מול אויב גדול וכבד וצריך להרחיב את היקף הגיוס".
חיים ברלב קיבל את הפיקוד על סיני
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 9.10.1973 בשעה 21:30:
האלוף אהרון יריב: "לגבי החזית הסורית הייתי אומר, בלי עין רעה, שהמצב טוב יחסית למה שהיה כמובן, פרט לחרמון כל שטח רמת הגולן בידינו". לאחר מכן מעדכן על החזית המצרית.
ראש הממשלה גולדה מאיר: "חברי הממשלה, אני רוצה להודיע כי שר המסחר והתעשייה, חיים ברלב, נתבקש על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל לקבל לידיו את הפיקוד על סיני והוא נענה להם.. נחוץ מישהו עם אוטוריטה"
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 10.10.1973 בשעה 10:00:
ראש הממשלה גולדה מאיר: "יש לי בשורה טובה. הלילה הכריע ניקסון לאשר לנו את כל הרשימה שביקשנו.. מטוסים, טנקים… בכלל נראה לי שהשמיים יותר בהירים הבוקר".
"הבריטים הנחמדים הטילו אמברגו על דברים שכבר שילמנו בהם והיו בדרך ארצה".
סגן הרמטכ"ל אלוף ישראל טל: "בחזית הזו היו לנו אתמול כ-40 הרוגים וכ-100 פצועים… אתמול נגרמו למצרים אבידות די רציניות והייתי אומר שהצבא המצרי נשחק. עד אתמול בחזית המצרית אנחנו היינו אלה שנשחקו.. והם היו במצב של מתקפה… כך שכללית אפשר לומר שיחסי הכוחות שווים.
המשך טליק: "אני חייב לומר כי יחידות הקומנדו המצרי לחמו באומץ ממש עילאי.. יחד עם זאת הם ספגו אבידות איומות ונוראות. כמו זבובים הפלנו את ההליקופטרים שלהם". "המלחמה בסיני הייתה מלחמת גבורה שאין כדוגמתה… תוך כדי הקרבה של מפקדים ונוער… גם אצלנו יש גדודים שנשאר להם טנק אחד או שני טנקים.. ועדיין יחסי הכוחות אינם מספיקים לבלימה".
ראש הממשלה גולדה מאיר: "המלחמה לצערנו לא נגמרה, אך יש הבדל כמעט מהפכני בהשוואה לפני מה שהיה לפני ימים.. אך המלחמה עוד לפנינו… הממשלה כולה מלאת התרגשות, גם גאווה וגם עצבות על הבחורים, החיילים והמפקדים… הלוואי שייגמר מהר, כי בשבילנו יכול להיות רק גמר של ניצחון".
טליק: ההתלבטות על אופן הגיוס. גיוס סמוי ניתן לעשות רק בלילה, אך למעשה יום כיפור הוא כמו לילה אצלנו והמצרים לא הבינו זאת. ההחלטה לצאת בגיוס סמוי במהלך היום קיצרה את משך הגיוס בחצי יום.
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 11.10.1973 בשעה 21:00:
הרמטכ"ל מדווח על תמונת הקרב בחזית הסורית ועל מתקפת חיל האוויר.
הרמטכ"ל על הלחימה בחזית המצרית: "אני יכול לומר שהחל מהיום חלה תפנית, הנובעת משינויים מהותיים אצלם ואצלנו. חל שינוי מהותי לרעה בצבא המצרי. אנחנו לא יודעים להעריכו, אך כנראה שהאבדות הן כבדות מאוד.. מאידך יש גם תמורה בכוחותינו אשר נובעת מהתבססותם ומשיפור המערך הלוגיסטי… אני מעריך.. שיהיה בכוחנו מחר לצלוח את התעלה ולהעביר את כוחותינו לצד השני".
הרמטכ"ל מדווח על אומדן ההרוגים, הנעדרים והפצועים.
500 הרוגים, 1,800 פצועים
ראש הממשלה גולדה מאיר על האפשרות לתקוף את דמשק. "אם לא נעמוד בפני אסון ואינני יודעת איזה, וזה יהיה עניין של הצלה- אין לנו עניין להיכנס לדמשק".
מדווחת על התקדמות בזירה המדינית "מה שהרוסים מוכנים לו כנראה, הוא ללכת עם האמריקאים להפסקת אש… הדברים עדיין אינם ידועים, מתברר שהמצרים אינם רוצים הפסקת אש".
"אני רוצה להגיד ולא טוב אם הפרטים ייצאו מכאן. הייתה בעיה של הובלה ונתגייסו אווירונים של אל על. מטוסי אל על כמעט הפסיקו את הטיסות האזרחיות והעמידו שמונה מטוסים".
"מה שעומד להחלטה זה עניין דמשק, נכנסים או לא נכנסים".
השר שמעון פרס: "אני חושב שעברו עלינו שישה ימים נוראיים… לדעתי יש לנו שתי בעיות: 1. כיצד לסיים את המלחמה 2. כיצד לפתוח את הפרק הבא של הפסקת האש". "אני אומר זאת כי אני מעריך שבמלחמת 1973 הערבים התחילו במורל גבוה וגם אנחנו הכנו מזלזול גמור ביכולתם ועד להפיכתם לסופרמנים שאין לעמוד בפניהם… אם הם יחשבו שהם שחררו את סואץ, הפסדנו את המלחמה ואנחנו מזמינים מלחמה נוספת… אם אפשר להגיע לשערי דמשק בלי שפך דם אני בעד".
"יש חשיבות רבה מאוד לכך שהמלחמה הזאת תיחרט בזיכרון העם המצרי, דווקא משום שהיא התחילה בזכרונם כהצלחה גדולה מאוד".
שר הביטחון דיין: "יהיו שיאמרו, לא היינו עייפים מידי, יכולנו פעם אחת להיכנס לתוך דמשק ולגמור אותם".
ראש הממשלה גולדה מאיר: "שואלים אותי אנשים מדוע הייתי כה עצובה בטלוויזיה, כאשר אלי ניסן שאל אותי מה המחיר של המלחמה, אפשר להיות לא עצובה? עוד לא יצאתי מהסיוטים".
הכנות לצליחה
ישיבת ועדת השרים לביטחון, "הקבינט" 14.10.1973 בשעה 21:00:
הישיבה עוסקת בהערכות לצליחת תעלת סואץ.
הרמטכ"ל: "אני מציע שנצלח את התעלה כמהלך אופרטיבי.. המהלך היחיד שבו יש לנו סיכוי להגיע להכרעה".
ראש הממשלה גולדה מאיר: "הייתי עכשיו בשיחה עם חיים ברלב. הוא יושב עם כל החבורה עם כל המפקדים. הוא אומר שמצב הרוח מצוין.. הוא אומר שלא רק צה"ל חזר לעצמו אלא גם המצרים חזרו לעצמם".
שר הביטחון דיין: "זו אינה מצדה שאנחנו צריכים לומר תמות נפשי. זוהי דרך טובה, אופטימית, לגמור את הקרב הזה".
ראש הממשלה גולדה מאיר: ההתלבטות על ביצוע הצליחה "אני רואה לפני חבר אנשים אשר עד עכשיו לא כל כך הכזיב…."
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
