האירועים הפוליטיים האחרונים חשפו תופעה מביכה בקרב חבריי הרבנים בחלק מחוגי הציונות הדתית. אחד הערכים החשובים על ברכיהם חונכנו וחינכנו, אנו, בני הציונות הדתית, הוא ערך אהבת ישראל, הסניגוריה על הרחוקים מתורה ומצוות, ערכים שבקעו מתורתו המאירה של רואה האורות הגדול הראי"ה קוק זצ"ל.

אולם, בעת האחרונה, נראה כי אצל חלק מתלמידי תלמידיו של הראי"ה המושג אהבת ישראל כולל בלעדית אך ורק את היהודים המסכימים עם עמדתם הפוליטית, עמדת הימין. יתירה מזו, אהבת ישראל אמיתית, לשיטתם, מיועדת בלעדית למי שמאמין בדרכו ותומך במנהיגותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

חגי בן ארצי על ממשלת הבגידה (צילום: ערוץ כנסת)

ראש ממשלתנו בנימין נתניהו הוא איש ברוך כישרונות, ובעל זכויות רבות על תרומתו לעם ישראל ולמדינה, אבל האם אכן אפשר לראות בו גם מגדלור מוסרי של אהבת ישראל, יושר, הגינות וצניעות, כראוי למי שהולך בדרכו הטהורה של מורנו הראי"ה קוק? והאם רק מי שהולך בדרכו הפוליטית (ובוחר להתעלם מחלקים באישיותו והתנהלותו) רשאי להיספר בכלל ישראל הכשרים וראויים להיכלל המצוות אהבת ישראל? והאם מי שחולק על דרכו המדינית או על טוהר מידותיו ודרך התנהלותו של ראש הממשלה, מעיד בהכרח על עצמו שהוא עוכר ישראל, שונא את המדינה והצבא ואף מסכן אותה ואת צה"ל, ומאחר שכן, ברור שהמושג אהבת ישראל אינו חל עליו כלל?

כך למשל אחד מחשובי הרבנים הצעירים המבארים את משנת הרב קוק קורא לממשלת השינוי המתגבשת "ממשלת השמאל והשנאה". "ממשלת השמאל", האמנם? האם העובדה ששותפים בה בעלי דעות פוליטיות מימין ומשמאל, ושראש הממשלה שלה בשנתיים הראשונות הוא איש ימין מובהק, אין בה כדי לטשטש את ה"אמת" הבוהקת הזו?

מתנגדיו של נתניהו אינם בכלל מצוות "אהבת ישראל"?

ומדוע "ממשלת השנאה"? הרי זה כבר המשך של אותו מהלך שמוציא מכלל ישראל את מי שאינו מיישר קו עם התמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו. כלומר, מי שבחר לשתף פעולה עם מתנגדיו של נתניהו אינו בכלל מצוות "אהבת ישראל" וממילא על פי הכלל של "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", הוא כנראה, לפי גישה זו, מלא "שנאה" למי שחושב אחרת ממנו. כך מתבטאים רבנים רועי הצאן.

אך ברחובות כבר יש מי שיודעים להשתמש ביטויים חדים ומפורשים יותר. תמונות של מנהיגים פוליטיים עטויי כפיה, כרזות של "שמאלנים בוגדים" ועוד כיוצא באלו.

יש להודות בצער, כי אמירות נוטפות שנאה לימין, לדתיים ולחרדים לא קשה למצוא בדברי מנהיגים פוליטיים מסוימים מצד שמאל. אך לפחות באותה מידה ניתן לשמוע בעת האחרונה אמירות שנאה ארסיות לא פחות ממנהיגים פוליטיים ורבנים בימין הדתי והחרדי כלפי השמאל החילוני וכל מי שמעז לחבור אליו לשותפות פוליטית. מה הוא אפוא התפקיד שלנו כרבנים ואנשי רוח בימים אלו? האם לתדלק את האמירות המסוכנות הללו? האם לא למדנו דבר מן ההיסטוריה הרחוקה והקרובה של עמנו? או שמא עלינו ללכת באמת בדרכו של הראי"ה קוק זצ"ל ולנסות למתן במשהו את השסע והקיטוב הנורא המאיים על כולנו?

"והננו צריכים להחליט כי כוח כמוס של הצעדה לטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי האומה, ובייחוד בכל אלה שהערך הכללי של ישראל ותקוותו יקרים להם באיזו מידה שהיא. נתוודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי לא בשם מפלגתי ומחנתי. נדע שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה, ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית אשר בה ניוושע תשועת עולמים".

דבריו של הראי"יה קוק זצ"ל ב"מסע המחנות" – דברים שראוי ללמד כיום בישיבות של תלמידי תלמידיו.

==

הרב יהודה גלעד הוא רב קיבוץ לביא וראש ישיבת מעלה גלבוע