את הבור העצום שנפער בעקבות פטירתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל יתקשו למלא בתנועת ש"ס.

תנועת ש"ס הייתה הרב עובדיה, והרב עובדיה היה תנועת ש"ס. אם בעבר נשאו שלטי הבחירות שבעבר תמונות של רבנים נוספים, כמו הרב יצחק כדורי זצ"ל, בשנים האחרונות זו הייתה מפלגה של רב אחד ויחיד – הרב עובדיה יוסף. בניסה לירושלים פרוש שלט ענק "אוהבים אותך מרן", מבחינת ש"ס זה מספיק כדי להביא את האנשים לקלפי.

הבעיה הגדולה של ש"ס היא שהרב עובדיה יוסף היה גדול מדי. מועצת חכמי התורה של המפלגה, שכביכול קיבלה את ההחלטות, הייתה חותמת גומי להחלטותיו של הרב עובדיה, שנווטו על ידי היועצים והמקורבים שלחשו באזנו של הרב את מה שהם רצו שישמע. האם מיום הקמתה, קיבלה מועצת חכמי התורה של ש"ס החלטה נגד דעתו של הרב עובדיה? התשובה ברורה.

אגב, אותם 'חברי מועצת חכמי תורה' לא רק "ביטלו דעתם בפני מרן" אלא הם הבינו את המשמעות של הליכה שלא בתלם. בש"ס, כל קול אופוזיציוני הפך בזמן קצר ל"קול נגד מרן" מה שגרר למתקפה אישית וציבורית של 'התנזים' – אנשי תקשורת ושבבניקים שידעו היטב לחסל כל קול התנגדות. האחרונים שנכוו בה הם הרב חיים אמסלם ואמנון יצחק שלמדו שבש"ס אפשר לומר רק קול אחד.

אין יורש ודאי

דווקא גדולתו של הרב עובדיה, שהיה גדול בכמה מידות משאר הסובבים אותו, גורמת לכך שביום שאחרי פטירתו, אין דמות שעליה ניתן לומר כי היא תוכל לרשת אותו. בשלב זה נראה כי אין מי שיכול להחליף את הרב עובדיה כפוסק הלכתי אליו יסורו הרבנים, וגם בהנהגה הפוליטית נראה שצפויים משברים.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

בשל החוסר במועמד מתאים ינסו בש"ס לחלק את תפקידיו של הרב עובדיה לשניים: ראש ישיבת פורת יוסף הר' שלום כהן, ימונה לראש מועצת חכמי התורה של ש"ס, והוא יתפקד כמנהיג הפוליטי. הר' כהן שלשונו המקללת והמשתלחת נשמעה בחודשים האחרונים, ימנע מבחינת ש"ס כל התקרבות לציבור החרדי האשכנזי, או לציונות הדתית, ובכך ישאיר את התנועה החרדית-ספרדית כנבדלת במישור הפוליטי.

השאלה הגדולה היא האם הר' כהן יהיה מקובל על הגורמים שבתוך ש"ס. הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה מקור סמכות בהנהגה הפוליטית, מתוך גדלותו בתורה ומתוך העוגן הפסיקתי שאותו הביא. סמכותו של הרב עובדיה לא הוענקה לו, אלא הוא זכה בה מתוך פסיקתו בכל חלקי התורה, מה שהר' כהן בתור ראש ישיבה לא הצליח עדיין להגיע. בנוסף קיצוניותו של הר' כהן, לא תהיה מקובלת על הפלגים המתונים יותר בש"ס, כמו אלי ישי, שלא יתנו לו למשוך את התנועה לכיוונים חרדים ואנטי ציוניים.

הרב עמאר מול הרב יוסף

מתוך הסעיף הקודם אפשר להבין כי הדמות החשובה יותר בש"ס תהיה דווקא מי שיזכה להכרה כ"פוסק הדור" החדש, דהיינו הדמות ההלכתית שתהווה מקור סמכות לציבור הספרדי בישראל. במישור ההלכתי לש"ס ישנה בעיה גדולה יותר. הדמות הרבנית הבכירה ביותר מבחינת פסיקה, היא הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, שהיה הנחשב עד לפני מספר חודשים ללא עוררין ליורשו של הרב עובדיה יוסף. אלא שאז נכנס דרעי לראשות התנועה, וככל הנראה הוא לא אהב את עצמאות היתר שלקח לעצמו הרב עמאר, ולכן החליט להדיח אותו מתפקידו כרב ראשי באי הארכת הקדנציה שלו, ולמנות במקומו את הרב יצחק יוסף. בין הרב עמאר ובין דרעי נוצר קרע, שיש שיגדירו אותו כשנאה ממש, כש'התנזים' בש"ס כבר החל במסע השיסוי נגד הרב עמאר, שלא הוזמן לבמת הכבוד בתפילות לרפואת הרב עובדיה יוסף.

ייתכן ודוקא התעקשותו של דרעי למנות את הרב יצחק יוסף, היא שתעמוד בעוכריו. אם היה מאפשר לרב עמאר להמשיך לקדנציה נוספת, היה יכול היום למצב את הרב יצחק יוסף כממשיכו של אביו, אלא שכעת הרב יצחק יוסף מסונדל, ודוקא הרב עמאר, הנתמך גם על ידי גורמים בש"ס עשוי לתפוס את מקומו של הרב עובדיה יוסף כפוסק הבכיר של הציבור הספרדי ועוד יותר מזה, כמנהיג הזרם הספרדי (החרדי והלא חרדי).

מלחמות הירושה צפויות להיות מכוערות. כל עוד הרב יוסף היה בחיים, הציבור והרבנים התיישרו לפי הכרעתו, ומקרה הרב אמסלם ואמנון יצחק הוכיח. אך לאחר פטירתו, לא יהיה מי שיכריע במריבות הצפויות בין המחנות בש"ס, מה שעלול לפצל את המפלגה, ולכל הפחות להחליש את כוחה הפוליטי.

בעוד שבועיים יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, שם דמותו של הרב עובדיה עוד תסייע לש"ס לצלוח את הבחירות, אך לקראת הבחירות הכלליות הבאות בעוד כמה שנים, אנחנו נראה ש"ס אחרת, ואולי שתי מפלגות ספרדיות שכמובן שכל אחת מהן תצהיר כי היא "ממשיכת דרכו של מרן פוסק הדור".