בצעד נדיר, כך פורסם אמש (רביעי) בסרוגים, פסקו דייני בית הדין הרבני ברחובות עונש מאסר לסרבנית גט עיקשת במיוחד, שלא הועילו כנגדה שלל סנקציות ואיומים והיא עמדה על סירובה לקבל גט מבעלה ולאפשר לו להמשיך בחייו הלאה.

על אף שבני הזוג לא חיו ביחד אלא ימים ספורים, הליך הגירושין ארך למעלה משנתיים ימים. מחזה אבסורד אליו נגררו בעל צעיר ובית דין מכובד, ונדרשו בו לא מעט פעלולים שעיקרם להביא לסופה של הפרשה. העלילה הסתבכה ועל פי הפרסומים האישה פנתה לבג"ץ לביטול פסקי הדין, בעקבות כך הגיעו בני הזוג להסכמה שנחתמה בגירושין.

הצעד אמנם נדיר – בית הדין נמנע להפעיל סנקציות קשות כלפי נשים, וגם במקרים שבית הדין פוסק סנקציות קיצוניות כל כך, הוא מחייב את אישורו של נשיא בית הדין הגדול לקיום פסק בדין, אך סרבני וסרבניות גט אינם מחזה נדיר כלל. נהפוך הוא, מדובר בחזון נפרץ.

אמנם נכון הוא כי בפני גבר עומדות אפשרויות נוספות להמשיך בחייו זולת גט, למשל קבלת היתר לשאת אישה שניה, אך מי מבני המאה ה-21 היה בוחר באפשרות כזו ומי מבנותינו הייתה נענית להצעה להיכנס תחת החופה עם גבר שקיבל היתר, אך למעשה נשוי לאישה אחרת.

סנקציות, ביושים (שיימינג) ברשתות החברתיות, מאסרים והיתרים של ייאוש, הם פתרונות דוחק הטובים מלא כלום, אך אין לשמוח או להסתפק בהם. ראוי לחשב צעדינו ולמנוע ככל שניתן מציאות, שתאלץ אותנו להתפתל כנגד סרבנים.

סרבנות גט היא תופעה אלימה  בוטה ומכוערת ואין מגזר או מגדר שחסין מפניה, על החברה היהודית להוקיע סרני גט בדיבור ובמעשה, אך יותר מכל הגיע העת שניקח את האחריות לידינו ונפעל למניעתה.

למי מאתנו שכבר שמעו על ההסכמים החשובים למניעת סרבנות גט, אספר כי לפני חודשים ספורים יצא לאור הנוסח המחודש של ההסכם לכבוד הדדי. ההסכם שנכתב לראשונה בתשס"א במטרה לצמצם את תופעת סרבנות הגט ולהציל מערכות גירושין מהתרסקות כואבת, הוא גם הותיק והידוע מבין ההסכמים הקיימים למניעת סרבנות גט. ההסכם שנכתב בזמנו בהתייעצות דיינים, רבנים ומשפטנים בכירים, עודכן כעת לפי התפתחות החוק הישראלי בשנים האחרונות.

השינוי ב"חוק יחסי ממון' אפשר קיצור ופישוט של ההסכם וכעת ניתן לחתום עליו בבית או תחת החופה, ללא צורך באישור של נוטריון, רשם נישואין או בית משפט. 'החוק להסדר התדיינויות במשפחה' הבטיח שבני זוג לא ימהרו לתביעות הדדיות לפני שיבחנו דרכים אחרות להצלת הנישואים מחד או לפירוק הנישואים בדרכים של כבוד מאידך, אפשר גמישות במסלולי שיקום הקשר שבהסכם וחופש הבחירה של בני הזוג ביחס לדרך בה ירצו לנהל את הסכסוך גדל.

למי שטרם שמעו על ההסכם למניעת סרבנות גט, אחדד כי מדובר בהסכם חשוב ביותר שיש לחתום עליו לפני כל חתונה יהודית, ממש כפי שאנחנו חותמים על כתובה. ההסכמים הללו, שיש שמתנגדים להם בעיקר מחשש שיפגעו בקדושת הנישואים, הם הביטוח שלכם מפני העתיד.  הם הקודש. הם עשויים להציל את הגירושין של מי מיקיריכם בעת שאת נישואיו כבר לא תוכלו להציל.

כי רק הקב"ה יודע כל מה שהיה וכל מה שיהיה וקודם שיהיה, אבל אנחנו בשר ודם והעתיד לא נגלה לפנינו, מוטל עלינו להתנהל בתבונה בעולם הזה ולא לעצום עיניים נוכח המציאות ולקוות שלנו זה לא יקרה.

הורים, גלו אחריות כלפי בניכם ובנותיכם ושדלו אותם לחתום על ההסכם שיבטיח כי לא יסטו מדרך של כבוד הדדי. רבנים ורבניות, חוסו על צאן מרעיתכם והתוו להם דרך ישרה ללכת בה, הסכמי קדם נישואים למניעת סרבנות גט הם אחריות חברתית, לא פריבילגיה. בני זוג, גלו בגרות ואחריות זה כלפי זו – הסכם קדם נישואים היא הדרך שלכם לומר לבן/ בת הזוג : האהבה שלי אליך כל כך גדולה, שלעולם לא ארצה להחזיק אותך בכח ובניגוד לרצונך.

 

הכותבת היא מנכ"לית ארגון "יד לאישה" מבית רשת "אור תורה סטון", המייצג עגונות ומסורבות גט