אחרי חודשים של סדר יום פוליטי, ב-12 ימים האחרונים השיח הצבאי-ביטחוני השתלט על חייהם של אזרחי ישראל.

מה שהיה נראה כעסקה סגורה, "ממשלת שינוי" כשבנט מוביל ראשון התנפצה עם האזעקה הראשונה לכיוון ירושלים עוד ביום שני שעבר. אמנם לקח עוד כמה ימים עד שיו"ר ימינה הפנים זאת והכריז שממשלה עם השמאל ותמיכת הסיעות הערביות ירדו מהפרק, אבל הנזק כבר נעשה.

מממליכי המלכים של הפוליטיקה אחרי בחירות 2021, הפכה ימינה לגורם כמעט לא רלוונטי או כמו שחכמינו כבר אמרו – "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא".

כל היתרון של בנט היה בכך שהוא שיחק על שני המגרשים: גם רוצה ממשלת ימין עם נתניהו וגם מקדם ממשלת רוטציה בראשותו עם מפלגות השמאל. כל עוד גולת הכותרת הייתה אזרחית-חברתית זה עבד. עם ההסלמה מול חמאס ובעיקר הפרעות של ערביי ישראל, חלום שיתוף הפעולה עם העבודה ומרצ, בואכה רע"מ, נגנז ונראה כמציאות לא סבירה.

צילום: דוד כהן ויונתן זינדל פלאש 90

מי שישב בצד וחיכך ידיו "בהנאה" היה יו"ר הציונות הדתית סמוטריץ', שראה איך אחד לאחד התרחיש שלו התממש. הוא אולי לא דמיין שזה יקרה כל כך מהר, ובטח לא פילל למערכה ביטחונית קשה כזו, אבל לאורך כל הדרך טען שאסור להקים ממשלה הנשענת על הערבים – גם לא כשזה היה יכול להוביל לממשלה בראשות נתניהו.

שלב ראשון במשימה של סמוטריץ' צלח – מניעת ממשלה עם השמאל. כעת מתחיל השלב השני – הניסיון להביא את תקווה חדשה חזרה לשולחן, והקמת ממשלת ימין "על מלא" כמו שאוהבים להגיד.

לאורך כל השבועות האחרונים טען סמוטריץ' כי ברגע שבנט יתחייב לממשלה לאומית ונתניהו יתייצב על 59 ח"כים יימצאו (לפחות) השניים החסרים להקמת ממשלה ומאז הלחץ לא פוסק על חברי תקווה חדשה.

עד כדי כך שדווח שסמוטריץ' מנסה לגשר בין נתניהו לסער, ואף הציע שסער יהיה ראשון ברוטציה על ראשות הממשלה. בהקשר הזה מעניין להיזכר שהוא זה שתמיד טען כנגד בנט: "ראש ממשלה שעומד בראש מפלגה של שבעה מנדטים הוא לא לגיטימי" אגב, בסביבתו של סמוטריץ' מכחישים כי הם מקדמים מתווה כזה.

עכשיו טוענים מנגד גורמים בימינה נגד סמוטריץ' וגם נגד הליכוד כי כעת זה הזמן שלהם להוכיח שישנם אותם "עריקים" שיאפשרו הקמת ממשלה.

עד עכשיו סמוטריץ' צדק בתחזיות שלו, נותרה לו עוד אחת כדי להקים ממשלה.

ממסע הפרנסה למסע ההסברה

מי שרצה השבוע לראות או לשמוע משהו מיו"ר ימינה, היה צריך לצחצח את האנגלית שלו ולפתוח את אחד מערוצים החדשות הזרות.

מה שהיה אמור להיות רק כמה ראיונות בודדים לתקשורת הבינלאומית, התפתח במהרה לבליץ' רחב היקף. בסביבתו של בנט מעידים שלא הפסיק לקבל טלפונים ממפיקים של אותן רשתות המבקשים להעלות אותו לשידור.

בדומה לנתניהו בעבר, בזמן במערכות צבאיות בתוך ראש אופוזיציה, כך גם בנט הפך למכונת הסברה – ONE MAN SHOW – כאשר המסרים הם ממלכתיים, ללא טיפה של ביקורת נגד הממשלה.

בנט אמנם התייצב לחלוטין בעד המערכה התקשורתית אך עם בטן מלאה על הכישלון ההסברתי של ישראל. לשיטתו, ישראל אולי מנצחת בשדה הקרב, אך מפקירה את דעת הקהל העולמית, כל זאת מבלי גורמים רשמיים שמדבררים את מדיניות הממשלה או מערך הסברה לאומי יעיל.

בניגוד לחברי אופוזיציה אחרים, הטוענים שנתניהו מערב שיקולים פוליטים בהחלטותיו, בנט נמנע מהתבטאויות כאלו. כמו שהוא רואה את זה יש הפרדה גמורה בין הפוליטיקה הפנימית לבין ייצוג כלפי חוץ.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט בסרטון באנגלית נגד הביקורת של סלבס על ישראל

מבחינת בנט, השבוע הפוליטיקה לקחה צעד לאחור, לפחות כלפי חוץ. עם שוך הקרבות, הוא יאלץ לחזור לכאוס הפוליטי, בעיקר לזה המתרחש בתוך סיעתו.

ישיבת סיעת ימינה, ארכיון

לאן בנט חותר ביום שאחרי המבצע? מוקדם לקבוע. האם באמת הדלת לכיוון ממשלת השינוי טרוקה והאם כבר לא יקבל רוטציה על ראשות ממשלה מנתניהו?

עד סיום המנדט של יאיר לפיד נותרו פחות משבועיים, שאחריהם יגיעו עוד 21 ימים שהכנסת תנסה לעשות את הבלתי יאמן ולהקים ממשלה.

המצב כעת נראה חד כיווני לעבר בחירות נוספות, אבל כמו שראינו רק בזמן האחרון, בישראל הפתעות קורות, נסיבות משתנות והכל עדיין פתוח.